אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך מחמיצים את יוצאי אתיופיה באוניברסיטאות

כך מחמיצים את יוצאי אתיופיה באוניברסיטאות

שלל מסלולי סיוע עצמאיים ותוכנית חומש לאומית לקליטת העולים מאתיופיה בחברה הישראלית לא הצליחו לתקן את הנוכחות הדלה של בני העדה במוסדות להשכלה גבוהה. לדברי חברת המל"ג פנינה גדאי אגניהו, רק תוכנית לטווח ארוך בהובלת האקדמיה תצליח לחולל שינוי אמיתי, שישפיע גם על שוק התעסוקה

10.04.2013, 08:10 | חן פונדק

כאשר החלה פנינה גדאי אגניהו ללמוד באוניברסיטה העברית, היא כמעט לא הבחינה בתחומי הקמפוס בחבריה, יוצאי העדה האתיופית. "צרם לי שאני לא פוגשת את קבוצת השווים שלי", היא נזכרת בתחילת לימודיה, בשנת 2003. "למדתי עם קבוצה של 25 חברים במכינה, אבל כמעט כולם לא המשיכו ללימודים אקדמיים. כאשר ניסתי לברר איתם למה, רבים מהם ענו: 'למה להשקיע חמש שנים מהחיים בלי הבטחה לעבודה בסוף?'. היו פחות טענות של 'מה אני אלמד?'. רובם היו שמחים ללמוד, אבל רמת המוטיבציה היתה נמוכה ונבעה משיקולים כלכליים ומהפחד מכישלון להתקבל לאוניברסיטה".

קראו עוד בכלכליסט

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורם של יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה עמד בסוף 2011 על 0.7% מכלל הסטודנטים בישראל. הרבה פחות מחלקם באוכלוסייה (1.6%). חלקם של בני העדה נמוך במיוחד באוניברסיטאות, שם עמד שיעורם על כ־0.5% בסוף 2011.

מדינת ישראל והמוסדות להשכלה גבוהה הקצו בשנים האחרונות משאבים לא מעטים כדי לשנות את תמונת המצב הלא מעודדת. מאז 2008 מפעילה המדינה תוכנית חומש שמטרתה לשלב את יוצאי אתיופיה באקדמיה, וגם באוניברסיטאות ובמכללות נעשה ניסיון להעלות את מספרם. אולם הדרך עוד ארוכה. לראיה, שיעור יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה נמוך כיום בהשוואה לשנת 2009, שבה עמד חלקם באקדמיה על 0.9%. 

מסלולי קליטה ייחודיים ושיעורי עזר

במוסדות להשכלה גבוהה קיימות לא מעט תוכניות עצמאיות לשילוב סטודנטים יוצאי הקהילה ולקליטתם באקדמיה. אוניברסיטת תל־אביב, למשל, מפעילה עם קרן קיסריה רוטשילד את תוכנית "שקד" כפיילוט לבחינת ערוץ קבלה חלופי לסטודנטים יוצאי אתיופיה. תוכנית נוספת באוניברסיטה, "אדאמס", מעניקה סיוע כלכלי לסטודנטים בני העדה.

האוניברסיטה העברית, בשיתוף מכון פוירשטיין, מאפשרת לקבל תלמידים בני העדה ללא התחשבות בציון הפסיכומטרי. גם ביתר האוניברסיטאות קיימים מסלולים ייחודיים ליוצאי אתיופיה, חלקם באמצעות הקלה בוועדות הקבלה. בטכניון, למשל, משתלבים יוצאי אתיופיה בתוכניות "עתידים" ו"אופקים" לשילוב בהייטק ובתעשייה.

פנינה גדאי אגניהו, חברת המל"ג: "יוצאי אתיופיה רבים בוחרים מראש ללמוד במכללות בגלל הפחד לא להתקבל לאוניברסיטה. במכללה יותר קל, אתה יודע שאתה מתקבל ומתחיל את הלימודים בתחושת הקלה, בלי הפחד מכישלון" , צילום: יובל חן פנינה גדאי אגניהו, חברת המל"ג: "יוצאי אתיופיה רבים בוחרים מראש ללמוד במכללות בגלל הפחד לא להתקבל לאוניברסיטה. במכללה יותר קל, אתה יודע שאתה מתקבל ומתחיל את הלימודים בתחושת הקלה, בלי הפחד מכישלון" | צילום: יובל חן פנינה גדאי אגניהו, חברת המל"ג: "יוצאי אתיופיה רבים בוחרים מראש ללמוד במכללות בגלל הפחד לא להתקבל לאוניברסיטה. במכללה יותר קל, אתה יודע שאתה מתקבל ומתחיל את הלימודים בתחושת הקלה, בלי הפחד מכישלון" , צילום: יובל חן

לפי נתוני הלמ"ס, חלקם של הסטודנטים האתיופים גבוה יותר במכללות ועומד על 1.2%. לדברי גדאי אגניהו, אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה שסטודנטים רבים יוצאי אתיופיה מוותרים מראש על לימודים באוניברסיטאות, שבהן הדרישות האקדמיות קשוחות יותר. "במכללות יותר קל", היא אומרת, "זה מוריד את העול של הפחד מלהיכשל, אתה יודע שאתה מתקבל ומתחיל את הלימודים בתחושת הקלה. לכן המעטפת צריכה לכלול את הלפני, תוך כדי ואחרי".

אלא שהבחירה במכללות פוגעת בסיכוי להמשיך להתפתחות באקדמיה. ב־2012 88.5% מהסטודנטים יוצאי אתיופיה למדו לתואר ראשון, בעוד רק 10.8% למדו לתואר שני, לעומת 20.4% מבין כלל הסטודנטים. רק 0.5% מהסטודנטים לתואר שלישי היו יוצאי אתיופיה לעומת 4.1% מכלל הסטודנטים.

רביב צולר, יו"ר הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית, צילום: צביקה טישלר רביב צולר, יו"ר הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית | צילום: צביקה טישלר רביב צולר, יו"ר הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית, צילום: צביקה טישלר

גם במכללות קיימים מסלולים ייחודיים: בספיר וברופין יש מכינה מיוחדת ליוצאי אתיופיה ובמכון הטכנולוגי חולון מקיימים ראיונות קבלה כתוספת למתאם קבלה, בגלל בעיית הפסיכומטרי. מבין המוסדות להשכלה גבוהה, רק במכללת ספיר ובאוניברסיטת אריאל שיעור הסטודנטים ממוצא אתיופי גבוה יותר מחלקם באוכלוסייה: 2% בספיר ו־3% באריאל. בשני המוסדות - בניגוד לאוניברסיטאות - מופעלים מסלולי מכינה, גורם שיכול להסביר חלק מהפער.

תוכנית החומש הלאומי נתנה מענה חלקי

בפברואר 2008 הכריזה הממשלה על תוכנית חומש לשיפור מצבם של בני העדה האתיופית בארץ. לתוכנית הוקדש סכום של 870 מיליון שקל. המטרה הראשית של התוכנית, שהיתה באחריות משרד הקליטה, היתה לקדם את יכולתם של צעירים יוצאי אתיופיה להשתלב בתחומי תעסוקה בעלי אופק כלכלי. ניתן בה גם דגש מיוחד על הגדלת מספר המשתלבים בהשכלה הגבוהה באמצעות הגדלת מספר המשתתפים במכינות.

במסגרת התוכנית הוגברה החניכה האישית לסטודנטים כדי להקטין את הנשירה במהלך הלימודים העל־תיכוניים. במסגרת זו מקצה מינהל הסטודנטים, גוף הפועל תחת משרד הקליטה, תקציב סיוע של 32 מיליון שקל בשנה לסטודנטים ממוצא אתיופי. הסיוע כולל בין היתר מלגות קיום לצד מימון קורסים באנגלית ושיעורי עזר.

סטודנטיות לומדות באוניברסיטת אריאל סטודנטיות לומדות באוניברסיטת אריאל סטודנטיות לומדות באוניברסיטת אריאל

אולם לדברי גדאי אגניהו, בתחום האקדמי מספקת תוכנית החומש מענה רק לחלק מהבעיות שעמן מתמודדים סטודנטים ממוצא אתיופי. "כיום יש פספוס של כמה רבדים ובגלל זה צריך תוכנית עומק אסטרטגית לטווח ארוך", אומרת גדאי אגניהו, חברה במועצה להשכלה גבוהה ומנהלת מרכז הלל לחיים יהודיים באוניברסיטת תל־אביב. "הרוב הגדול לא יוצא עם בגרות מלאה. אחרי זה, בשלב המכינות, אנחנו לא יודעים כמה הולכים לאוניברסיטאות. עוד נתון שלא קיים הוא כמה מהסטודנטים סיימו את התואר. צריך לאסוף את הדברים הללו. יש מקום וצורך להתקשר עם כל הגופים החיצוניים שעוסקים במלאכה ולבחון מי מהם מביא את התפוקות הכי טובות, שזה נתון שלא ידוע היום".

גדאי אגניהו מספרת שהיא פנתה ליו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, פרופ' מנואל טרכטנברג, כדי לכנס ועדה מקצועית שתעבוד בכיוון הזה. "אני מרגישה שיש אוזניים קשובות ורוצים להיכנס לתחום הזה", היא אומרת. "עד כה היה נוח, כי יש גופים חיצוניים שעשו את הדברים האלו. אבל ברגע שאומרים שזה פרויקט לאומי של קהילה שלא משתלבת, החשיבות עולה".

בשנה האחרונה הודיעה המועצה להשכלה גבוהה על תוכניות לקידום ערבים וחרדים באקדמיה. התוכניות המוצעות כוללות תקצוב ממשלתי ב־300 מיליון שקל לקידום הציבור הערבי וב־180 מיליון שקל לקידום חרדים. לעומת זאת עדיין לא הוצגה תוכנית דומה לקידום בני העדה האתיופית, שסובלים מחסמים דומים בכניסה לאקדמיה: מבחני הבגרות והפסיכומטרי. משום שחלקם באוכלוסייה קטן באופן משמעותי לעומת חרדים וערבים, תוכנית לשילוב אתיופים באקדמיה תעלה פחות. התשתיות כבר קיימות בשטח הודות לתוכניות הנקודתיות ולתוכנית הלאומית, כך שרוב עבודת המל"ג הדרושה היא ליצור שיתוף פעולה בין היוזמות השונות ולחזקן.

נוטים למדעי החברה ולא למדעים מדויקים

הצורך בפתרונות מעמיקים יותר עולה גם כאשר בוחנים את התפלגות הסטודנטים יוצאי אתיופיה לפי תחומי הלימוד. מנתוני הלמ"ס עולה כי בהשוואה לכלל האוכלוסייה, סטודנטים ממוצא אתיופי נוטים ללמוד יותר מקצועות מדעי החברה והרוח, שנחשבים למתגמלים פחות כלכלית. לעומת זאת, בתחומים בעלי אופק כלכלי מבטיח יותר - מדעי הטבע, מתמטיקה, רפואה, הנדסה ואדריכלות - חלקם של יוצאי אתיופיה נמוך משמעותית לעומת כלל הסטודנטים. כך למשל, לעומת 16.9% שלמדו הנדסה ואדריכלות בכלל אוכלוסיית הסטודנטים לתואר ראשון, חלקם של סטודנטים ממוצא אתיופי שלמדו בתחומים אלו היה רק 10.7%.

בעיה נוספת היא ההשתלבות בשוק העבודה עם סיום הלימודים. כדוגמה ניתן להביא את תחום החינוך וההוראה, שבו נוכחותם של יוצאי אתיופיה היא גבוהה מהממוצע - לפי הלמ"ס 15.8% לעומת 12% מכלל הסטודנטים. אולם לפי נתונים של מכללת סמינר הקיבוצים, מבין 135 אלף מורים בישראל רק 150 הם אתיופים. לפי נתוני המכללה, יוצאי אתיופיה שמחזיקים בתעודת הוראה מתקשים במציאת עבודה ופחות ממחציתם משתלבים במקצוע. אלה שכן נקלטים במוסדות חינוך סובלים מבעיות ומועסקים לרוב במשרות חלקיות בלבד או במשרות הפחותות מכישוריהם ומהכשרתם. כדי לנסות לשפר את המצב, פתחה השנה המכללה תוכנית להכוונה אישית לגננות ולמורות ממוצא אתיופי.

גם בתחום ההשמה הפתרונות נובעים לרוב מיוזמות עצמאיות, כמו ארגון עולים ביחד. מאז 2006 עזר הארגון, שתקציבו השנתי הוא 4.5 מיליון שקל, בשילוב 550 אקדמאים ממוצא אתיופי בחברות מובילות במשק. עם החברות שצירפו לשורותיהן בוגרי אקדמיה ממוצא אתיופי נמנות טבע, HP, רפאל, ארנסט אנד יאנג, התעשייה האווירית, בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, מזרחי טפחות וחברת החשמל. אחת מבוגרות התוכנית היא חברת הכנסת הטרייה, פנינה תמנו־שטה. חבריה לסיעת יש עתיד - יעל גרמן, בועז טופורובסקי ושמעון סולומון - מתנדבים בארגון.

שיעור בעלי הבגרות האיכותית הוכפל

קשיי הקליטה באקדמיה ובשוק התעסוקה מתחילים בשלב מוקדם. לדברי גדאי אגניהו, כדי להבין את התמונה הכללית כדאי להסתכל על נקודת הפתיחה השונה של יוצאי אתיופיה לעומת יתר האוכלוסייה. "אחוז גדול מהעולים מאתיופיה לא למד במסגרת פורמלית", היא אומרת. "לרובם אין אוריינות בקריאה וכתיבה, אז כשאתה גדל בבית כזה אין לך התמיכה העוטפת של תרבות למידה. להוציא 50–80 שקל על ספר זה כסף שאתה קונה בו אוכל. ולא לכולם יש מחשבים בבית".

גם מבט על שיעור הזכאים לבגרות מציג תמונה מורכבת עבור יוצאי אתיופיה. מצד אחד, לפי נתוני משרד החינוך שיעור הניגשים לבחינות בגרות בקרב יוצאי אתיופיה הגיע ב־2011 ל־87% ממסיימי כיתות י"ב, לעומת 82% בקרב כלל התלמידים היהודים. מצד שני, שיעורי הזכאות שלהם היו נמוכים באופן משמעותי: 43% לעומת 58% בהתאמה.

אחת התוכניות הגדולות לחיזוק תלמידים אתיופים היא במסגרת הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל, שבו משתתפים 4,500 תלמידים ממוצא אתיופי מכיתות ז'־י"ב. אחת ממטרות הארגון היא לא רק להגדיל את שיעור הזכאים לבגרות, אלא גם לאפשר להם לזכות בתעודה איכותית, העומדת בדרישות הקבלה לאוניברסיטה. לפי נתונים שחושף הארגון לראשונה, בעוד הממוצע של תלמידים ממוצא אתיופי שבבעלותם תעודת בגרות איכותית הוא 22%, בקרב משתתפי התוכנית שיעור בעלי תעודה כזו הגיע ב־2012 ל־42%. לפי מכון ברוקדייל, שהשווה בין 28 בתי הספר שבהם מתקיים הפרויקט, ב־2008 פיגרו יוצאי אתיופיה הזכאים לתעודת בגרות שמשתתפים בפרויקט ב־20% לעומת שאר התלמידים, ואילו ב־2010 הפער ירד ל־7%.

מנכ"ל הפרויקט רוני אקלה אומר כי השאיפה היא להגדיל את מכסת התלמידים ל־7,000, אך לשם כך דרושים משאבים נוספים. יעד נוסף של הפרויקט הוא להתחיל בו בכיתה ה'. אקלה מסביר כי בכיתה ז' כבר מחולקים תלמידים להקבצות בלימודי מתמטיקה ואנגלית, ולכן מסומנים כתלמידים חלשים. "ברגע שמקבלים לכיתה ז' ולרוב מדובר בהקבצה ג', הגורל של הילד כבר נקבע", הוא אומר. "אם נקבל אותם כבר בכיתה ה' הם יוכלו להגיע להקבצה א'. אם הילדים של היום יצליחו, הילדים שלהם לא יצטרכו ארגון כמו שלנו".

הפרויקט אמנם נעשה בשיתוף ובברכת הממשלה, משרד החינוך וארגון הפדרציות היהודיות בארה"ב, אך כשנכנסת שאלת המימון החלוקה כבר משתנה. "אנחנו על הקשקש, וצריכים עוד 10 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות", אומר רביב צולר, יו"ר הפרויקט ומנכ"ל ביטוח ישיר. "השגנו תרומות מיהודי התפוצות, אך הם דורשים 'מאצ'ינג' של 5 מיליון דולר מהממשלה - ובצדק. זה סכום מגוחך לעומת המיליונים שהושקעו כדי להביא את האוכלוסייה הזאת לארץ. כל שקל שמושקע היום חוסך 30 שקל בעתיד על סעד ורווחה".

תחום נוסף שבו משתתף הפרויקט הוא סיוע לסטודנטים לרפואה מהקהילה, שזוכים למלגת קיום שנתית של 3,000 דולר לאדם. "זה סכום מגוחך שעושה את כל ההבדל", אומרת גרייס רודניצקי, מנהלת קשרי החוץ של הפרויקט. "סטודנטית אחת רכשה בכסף הזה תרופות לאמה וסטודנט אחר רכש ספרים במקום לצלם. ב־2005 היו ארבעה סטודנטים לרפואה, בשנה שעברה שמונה והשנה כבר יש 14. תמיד היינו במחסור של סטודנטים, ועכשיו אנחנו במחסור מימון".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות