אלי יונס מחפש את האתגר הבא

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס הודיע אתמול בישיבת הדירקטוריון של הבנק כי יעזוב את תפקידו באפריל 2014 לאחר עשר שנים. לדברי הבנק, ההחלטה להודיע על העזיבה קרוב לשנה לפני תום תקופת ההעסקה של יונס נועדה לאפשר לדירקטוריון לקיים תהליך מסודר ומעמיק של איתור ומינוי מנכ"ל חדש, שלא תחת לחץ של לוחות זמנים.

יונס קרא לדירקטוריון להתחיל מוקדם ככל האפשר בתהליך של איתור ומינוי מנכ"ל חדש, כדי להבטיח רציפות והמשכיות בפעילות הבנק ולצמצם למינימום את תקופת הביניים ואי־הוודאות. "זהו אינטרס ראשון במעלה של הבנק וכל בעלי העניין שלו", מסר. בתגובה החליט דירקטוריון הבנק בראשות משה וידמן להקים כבר בזמן הקרוב ועדה לאיתור מחליף עבורו.

ההחלטה של יונס שלא להמשיך בתפקיד המנכ"ל מעבר לתקופת ההעסקה שלו אינה מפתיעה. בשנה האחרונה גברו הערכות במערכת הבנקאית שיונס יבקש לעזוב את התפקיד. גם במזרחי טפחות הבינו כי יונס, שתקופתו כמנכ"ל מזרחי טפחות היתה התקופה הארוכה ביותר שבה כיהן בתפקיד ניהולי כלשהו במגזר הציבורי והעסקי, יעדיף לתור אחר אתגרים אחרים. מסיבה זו הוצע לו בשנה האחרונה להתמנות לתפקיד יו"ר הבנק במקומו של יעקב פרי שפרש לטובת הבחירות לכנסת ה־19.

על אף הפנייה, יונס סירב להצעה להתמנות לתפקיד היו"ר, כנראה לאור העובדה שמינוי שכזה אינו טריוויאלי. בבנק ישראל היו מעדיפים שיונס יעבור תקופת צינון של שנתיים לפני שיתאפשר למנותו ליו"ר הבנק, כפי שדרש המפקח על הבנקים מדירקטוריון בנק לאומי כאשר זה ביקש למנות לתפקיד יו"ר הדירקטוריון את גליה מאור, לאחר שפרשה מתפקידה כמנכ"לית הבנק.

בזמנו הסתמך בנק ישראל על החוק הקובע כי בבנק ללא גרעין שליטה יידרש מנכ"ל יוצא לתקופת צינון של שנתיים לפני שימונה ליו"ר הבנק. במזרחי טפחות קיים גרעין שליטה, אך ההערכות במערכת הבנקאית היו כי בנק ישראל יחליט ברוח החוק שלא לאשר את המינוי ללא צינון. בסופו של דבר נבחר לתפקיד משה וידמן, נציג משפחת עופר בדירקטוריון הבנק, לתקופת כהונה של שלוש שנים. לא מן הנמנע כי כאשר יסיים וידמן את תקופת כהונתו, יוכל דירקטוריון הבנק להציע את יונס כמחליף אפשרי עבורו.

אלי יונס | צילום: אוראל כהן

הבנק היעיל ביותר, אך גם החשוף ביותר למשכנתאות

תנאי השכר של יו"ר מזרחי טפחות הוגשו לבעלי המניות 180 אלף שקל בחודש, מענקים ומצנח זהב זהו שכרו של יו"ר דירקטוריון מזרחי טפחות הטרי משה וידמן. נוסף על שכרו החודשי, וידמן יהנה ממענק שנתי של עד 9 משכורות, כלומר 1.6 מיליון שקל נכון להיום ולעוד תנאים מפליגים שניר הנדלרלכתבה המלאה

במהלך כהונתו הכפיל יונס את תיק האשראי של בנק מזרחי טפחות, אשר נכון לסוף 2012 מסתכם בכ־129 מיליארד שקל. הצמיחה החדה בהיקף הפעילות של הבנק במהלך התקופה התאפשרה באמצעות מיזוג בנק טפחות למשכנתאות אל תוך בנק המזרחי המאוחד, רכישת 50% מבנק יהב ומיזוגו של בנק אדנים אל תוך מזרחי טפחות. רכישות אלו מיקמו את הבנק כרביעי בגודלו בישראל. מבחינת שווי שוק, ממוקם הבנק בניהולו של יונס במקום השלישי לאחר הפועלים ולאומי, זאת בעקבות ביצועי חסר שהציג בנק דיסקונט.

על אף מסע הרכישות של הבנק, מזרחי טפחות נחשב לבנק היעיל ביותר מבין חמשת הבנקים המובילים. נכון לסוף 2012, יחס היעילות של הבנק (היחס בין ההוצאות התפעוליות להכנסות הבנק) עמד על 58.2%. לשם השוואה, בנק לאומי, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הציגו בסוף 2012 יחס יעילות של יותר מ־70%. יחס היעילות הנמוך יחסית שהציג מזרחי טפחות נובע בעיקר מהמיקוד של הבנק בפעילות משכנתאות והעובדה שוועד העובדים שלו התקשה במהלך התקופה להביא לעלייה משמעותית בשכר העובדים. במקביל הפעיל הבנק במהלך התקופה שתי תוכניות פרישה מרצון שהביאו להורדת הגיל הממוצע של עובדי הבנק.

הצמיחה בתיק האשראי השתקפה היטב גם בשורה התחתונה - את 2012 סיים הבנק עם רווח נקי של כ־1.1 מיליארד שקל, כשרק בנק הפועלים השיג במהלך השנה רווח גבוה ממנו. לשם השוואה, את 2004, שהיתה שנת כהונתו הראשונה של יונס, סיכם הבנק עם רווח נקי של 389 מיליון שקל בלבד.

אלא שלצמיחה החדה בתיק האשראי יש גם מחיר, והחשיפה למשכנתאות תהפוך לאתגר המרכזי של המנכ"ל שיחליף את יונס. במהלך השנים האחרונות מזרחי טפחות ביסס עצמו כבנק המוביל במתן הלוואות לדיור ונתח השוק שלו עומד על 34.7% משוק המשכנתאות, ובשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה בביקושים למשכנתאות על רקע הריבית הנמוכה במשק.

סביבת הריבית הנמוכה הביאה ברבעונים האחרונים לעלייה עקבית בשיעור המשכנתאות שניטלו בריבית משתנה. אם ברבעון הרביעי של 2011 כ־19% מהיקף המשכנתאות שהעניק מזרחי טפחות נלקחו בריבית משתנה, ברבעון הרביעי אשתקד קפץ שיעור המשכנתאות בריבית משתנה ל־24.9% מכלל המשכנתאות שהעניק הבנק.

פיתוי הציבור בנטילת משכנתא בריבית משתנה ממזרחי טפחות עלול לעלות לבנק ביוקר. אם ההאטה במשק תחריף, אנשים רבים עלולים למצוא עצמם מפוטרים וללא יכולת לפרוע את החזרי המשכנתא. הנפגע העיקרי במקרה זה יהיה מזרחי טפחות שלו תיק המשכנתאות הגדול בישראל.

לסיים את התפקיד עם כ־200 מיליון שקל ברוטו

יונס עוזב את מזרחי טפחות בתקופה שבה הוא הבנק הצומח ביותר במערכת הבנקאית - הבנק שמציג את יחסי היעילות הטובים ביותר ומגייס הכי הרבה לקוחות, אך בד בבד הבנק ספג לא מעט ביקורת על התנהלותו של יונס בפרט ועל הממשל התאגידי שבו בכלל.

בפברואר האחרון פרסם בנק ישראל דו"ח בדיקה בעניין התנהלות יונס, ודירקטוריון הבנק בו הלין על כך שהמאבקים בין נציגי בעלי השליטה, משפחת עופר ומוזי ורטהיים הובילו את הדירקטוריון לקבל החלטות שפגעו בפעילות העסקית של הבנק. בנוסף, הדו"ח ביקר בחריפות את התנהלותו של יונס וקבע שחרג מסמכותו לאחר שקרא לכאורה לדירקטור המפקח עליו להתפטר.

יו"ר מזרחי טפחות משה וידמן | צילום: סיון פרג'

בתקופת כהונתו משך יונס שכר בעלות של כ־60 מיליון שקל (בניכוי עלות האופציות). באותה תקופה הוא מימש אופציות ומכר מניות תמורת 173 מיליון שקל נוספים. לכן לא מן הנמנע כי בניכוי הוצאות סוציאליות שונות, יונס יוצא ממזרחי טפחות עם כ־200 מיליון שקל ברוטו.

אז מי עתיד להחליף את יונס? נכון לעכשיו מוקדם לקבוע, אולם במערכת הבנקאית סומן לא פעם מנהל החטיבה העסקית של בנק הפועלים שמעון גל כמועמד לגיטימי לתפקיד. גל, המיודד עם יונס, מכיר היטב את מזרחי טפחות לאחר שכיהן תחת יונס כמנהל החטיבה הקמעונאית בבנק עד שהחליט בספטמבר 2009 לעבור לעבור לבנק הפועלים.

במקביל להודעה על כוונתו לסיים את תפקידו בעוד כשנה שיגר יונס מכתב לעובדי הבנק. "לאחר כהונה בת תשע שנים כמנכ"ל הבנק (הארוכה ביותר שבה כיהנתי בתפקיד כלשהו), החלטתי לקבוע מועד לפרישתי", כתב. "ההתחדשות טובה לארגון ותפתח זרם של רעיונות וכיוונים חדשים להתפתחותו. גם לי טוב השינוי. יחד עשינו כברת דרך עצומה. יחד יצרנו מהפך שלא היה לו תקדים בבנקאות הישראלית. יחד יצרנו בנק מצטיין, מצליח, רווחי ויציב הנישא על תרבות ארגונית של גאווה, מקצועיות והעזה".