החזרת מס עיזבון לא תנפץ את בועת הנדל"ן

לאחרונה אנו עדים להצהרות מצד משרד האוצר לגבי הצורך במציאת מקורות נוספים למימון הגירעון בתקציב המדינה. אפשרות שהועלתה היא להטיל מס על כלל העיזבון בטרם העברתו ליורשים על סך 10% כפי שהיה קיים בעבר, טרם ביטולו בשנת 1981.

אין זה ראוי ונכון להטיל מס עיזבון בתוקף שכן זו לא תפגע רק בעשירים, כפי שעשויים לחשוב, אלא זו תפגע בעיקר במעמד הבינוני אשר לא בהכרח מבין את משמעות הטלת המס מחדש. יש הטוענים כי הטלת מס יכולה לספק תשובה לפיזור הנטל הכלכלי בחברה הישראלית ואף לניפוץ בועת הנדל''ן שכן אלה אשר בבעלותם מספר נכסים יעדיפו למכור אותם בשוק החופשי, במקום לצבור אותם ולהורישם לדור ההמשך. עם זאת, הטלת המס אמנם תניב סכומי כסף לקופת המדינה בטווח הקצר, אך אין היא כדאית בטווח הארוך וזאת ממספר טעמים:

אילוסטרציה

ראשית, מס העיזבון פוגע בתמריץ להורשה וכתוצאה מכך גם במוטיבציה של הנישום לחסוך ולצבור נכסים במהלך חייו. בהתאם לכך, מעודד מס זה את הנישום לבזבז את כל הונו גם בדרכים שאינן מועילות למשק ולצמיחתו. הטלת מס עיזבון תגרום לנישום לחפש דרכים (תכנוני מס למיניהם) שבאמצעותן יוכל הוא להעביר במהלך חייו את נכסיו לילדיו מבלי לשלם מס, כך שייוצר מצב שבו יאבדו ההורים את השליטה על נכסיהם בעודם בחיים כשזו תעבור לידי ילדיהם.

הטלת מס עיזבון תעודד הקמת נאמנויות משפחתיות לטובת האלפיון העליון, כך שדווקא מעמד הביניים הוא זה שייפגע מהטלת מס זה. זאת ועוד, הטלת מס עיזבון עלולה לעודד העברת נכסים לחו"ל, הגדלת הירידה מהארץ והקטנת המוטיבציה לעלות לארץ במיוחד מצד בעלי ממון. הטלת מס העיזבון אף תעודד צבירת הון בלתי מדווח במטרה להעבירו בבוא העת לדור הבא ללא ידיעת רשויות המדינה ובכך להימנע מתשלום מס עיזבון בגינו.

חשוב לציין כי כלל לא בטוח שהכנסות המדינה ממס העיזבון יעלו על הוצאותיה לצורך גביית מס זה שכן גביית מס העיזבון מחייבת, בין השאר, את הערכת שווי נכסי העיזבון. מדובר במשימה לא פשוטה שתגדיל את העומס על רשות המסים שספק אם תוכל לעמוד בה כראוי, דבר שעלול להגדיל את החיכוך בין האזרח לבין רשות המסים ואף להגדיל את מספר ההידיינויות המשפטיות שבין צדדים אלה. כל זאת לצד החשש כי עלול לקרות מצב שבו על מנת לממן את מס העיזבון, יהיה צורך בחיסול עסקים פעילים על ידי היורשים שנאלצים למוכרם לצורך מימון מס זה.

במידה והמס יוטל גם על נכסי הנישום שהיו לו טרם הטלת המס, הרי שבמקרה כזה מדובר במס רטרואקטיבי שספק רב אם הוא חוקתי. על כל מקרה, הטלת מס עיזבון תיצור כפל מס, הואיל ומדובר למעשה גם במיסוי נכסים אותם רכש הנישום בכספים שעליהם הוטל כבר מס הכנסה, ולעתים מדובר אף בנכסים שבעת רכישתם שולם מס רכישה.

מכל האמור עולה כי מן הראוי להימנע מהטלת מס עיזבון בישראל, במיוחד לאור העובדה כי קיימים פתרונות טובים יותר לצורך הגדלת הכנסות המדינה ממיסים כגון קביעת תקופה נוספת לנוהל הגילוי מרצון, הענקת חנינה למדווחים על הכנסות בלתי מדווחות וכדומה.

הכותב הוא עו''ד אלי דורון, שותף מייסד במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, צדרבוים