הקרנת בכורה: "איירון מן 3"

רוברט דאוני ג׳וניור חוזר כגיבור־העל של מארוול, טוני סטארק, הוא איירון מן. הפעם האויב שלו הוא מנדרין, שבקומיקס המקורי היה סיני, אבל בסרט מזכיר יותר ארכי־טרוריסט מסוג אוסמה בין לאדן. מנדרין מחריב את עולמו של סטארק, והמאבק דורש מסטארק כושר המצאה, בלי לשכוח את השחצנות המאפיינת אותו.

קהל היעד: ילדים, ילדים ברוחם ומי שאוהבים לראות את המסך מלא באש ובפיצוצים.

רוברט דאוני ג'וניור בתפקיד איירון מן. הפתעה לטובה

דבר המבקר: עבור סרט ז׳אנר כמו ״איירון מן״ אפשר לומר שמדובר בהפתעה לטובה. טוני סטארק סובל מחרדה קיומית, מסיוטים. הוא מתקשה להירדם וחושש לשלומה של פפר פוטס (גווינת פלטרו) שהיא, כמתבקש, נקודת החולשה שלו.

המאבק של סטארק במנדרין, טרוריסט עשיר שמשתוקק להשפיל את תרבות המערב מול גיבור שאפילו הנשיא נסמך על כוחו, רומז בבירור לקרב מול האיסלאם הקיצוני. את מנדרין מגלם בן קינגסלי, לא שחקן שהייתם מצפים לו בסרט אקשן, אבל היכולות שלו מעניקות נפח לדמות הנבל. לעומתו, דאוני ג׳וניור מתחיל למצות את השטיקים של איירון מן. אחרי שרק לפני שנה הוא גילם שוב את הדמות ב״הנוקמים״, לא פלא שההברקה שבליהוק שלו מתחילה להישחק משימוש יתר. (ארה״ב/ סין 2013, 129 דק').

שורה תחתונה: סרט קיץ אופייני. בידור קליל ובלתי מזיק, אך חצי שעה לפני הסוף הוא מתחיל להתיש.

• "לא". המועמד הצ'יליאני לאוסקר השנה. ב־1988 נערך בצ'ילה משאל עם על המשך כהונתו של הנשיא אוגוסטו פינושה. מתנגדיו, עם תקציב מוגבל, שוכרים פרסומאי צעיר (גאל גרסיה ברנאל), כדי לנהל את הקמפיין שישכנע את תושבי המדינה להצביע "לא", נגד המשך הכהונה. (צ'ילה, 2012, 118 דק‘). קהל היעד: חובבי דרמות פוליטיות והיסטוריות.