אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אני השעיר לעזאזל של סימנס בפרשת דן כהן" צילום: אוראל כהן

"אני השעיר לעזאזל של סימנס בפרשת דן כהן"

אורן אהרונסון, לשעבר מנכ"ל סימנס ישראל, מגיב לתביעה שהגישה סימנס העולמית נגדו על פרשת השוחד בחברת החשמל. מדובר בהסתעפות התיק שבו עומד לדין השופט לשעבר דן כהן, שאהרונסון הוא עד המדינה במשפטו

08.05.2013, 08:06 | משה גורלי

"חברה עבריינית מהידועות לשמצה בעולם. מעשי העבריינות שלה החלו עוד במלחמת העולם השנייה אז שירתה סימנס את השלטון הנאצי כשאסירים רבים הועסקו במפעליה בכפייה... הפעילה סימנס את תחנת הכוח באושוויץ... סימנס ניהלה, ועודנה מנהלת, קשרים מסחריים ענפים עם איראן, על אף הסנקציות שהטיל העולם על מדינה זו". כך נפתח כתב ההגנה של מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר, אורן אהרונסון, שהגיש שלשום פרקליטו עו"ד רובי בכר בתגובה לתביעה של סימנס נגדו.

התביעה של סימנס נגד המנכ"ל לשעבר היא הסתעפות של פרשת השוחד בחברת החשמל וברכבת הקלה שבה עומד לדין השופט לשעבר דן כהן, שהוסגר לישראל לאחרונה מפנמה.

קראו עוד בכלכליסט

אהרונסון, שבעבר שירת את אותה "חברה עבריינית" שהוא מתאר, מתקיף במילים חריפות את מעסיקתו לשעבר כחלק מהדי ההתפוצצות של פרשת השופט לשעבר דן כהן, שבה מככב אהרונסון כעד המדינה.

אהרונסון שימש כמנכ"ל סימנס ישראל בשנים 2008–2003. פרשת דן כהן התרחשה כשאהרונסון שימש מנהל חטיבה בחברה, אותה חטיבה שהתמודדה על המכרז של חברת החשמל. "משמונה אהרונסון למנכ"ל סימנס ישראל", נטען בכתב ההגנה, "הוא התנגד לשימוש בשיטות פסולות לצורך קידום עסקיה של החברה".

דן כהן בדיון על הארכת מעצרו. הסיט את האש מסימנס, צילום: אוראל כהן דן כהן בדיון על הארכת מעצרו. הסיט את האש מסימנס | צילום: אוראל כהן דן כהן בדיון על הארכת מעצרו. הסיט את האש מסימנס, צילום: אוראל כהן

"ניסיון נואל וחסר תום לב"

שני הליכים הוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז בהפרש של ארבע שנים. לפני חודשיים תבעה חברת החשמל את סימנס, את אורן אהרונסון, את גיסו שלמה דניאל ואת דן כהן עצמו בסכום של 200 מיליון שקל. לפני ארבע שנים תבעה סימנס את אהרונסון ואת גיסו בסכום של 81 מיליון שקל. הגיס דניאל שימש כאחד הצינורות הפיקטיביים להזרמת כספי השוחד מסימנס לדן כהן ולחברת החשמל, כספים שהוסוו כדמי ייעוץ. את הייעוץ העניקה לכאורה חברת טקסטיל מהונג קונג בשם אוקפילד שבבעלות הגיס דניאל.

"הטענות נגד אהרונסון", נטען בכתב ההגנה, "הנם לא יותר מניסיון נואל וחסר תום לב להאשים עובד של החברה, משיקולים זרים, בשיטות ובנורמות שהשתרשו היטב בארגון כולו ונוהלו ביד רמה, ביעילות ובשיטתיות על ידי סימנס ממשרדיה בגרמניה זה שנים רבות. סימנס מנסה להפיל את האשמה על עובד, בבחינת 'שעיר לעזאזל'".

הניסיון הזה, לטענת אורן אהרונסון, נסמך בין היתר על עיתוי הגשת התביעה של סימנס ב־2008, סמוך לחקירת רשות נירות ערך בארה"ב שבסיומה הודתה סימנס בדפוסי פעולה דומים בעולם, שכללו שיחוד בכירים בממשל ובתעשייה. במסגרת הסדר עם הרשויות בארה"ב שילמה סימנס סכומי עתק בקנסות ופיצויים. "עתה", טוען אהרונסון, "מגיעה החברה לבית משפט בישראל, מגלגלת עיניה וטוענת שהפרטים לא היו ידועים לה".

חילופי ההאשמות בין סימנס למנכ"ל לשעבר אורן אהרונסון מזכירים טענות דומות שהוחלפו בין עד המדינה המנוח שמואל דכנר ליזמי הולילנד. העדים מספרים על שוחד, המעסיקים מתנערים, וכל אחד מנסה להפיל על האחר את האחריות. כמו דכנר, גם אהרונסון יתייצב כעד מדינה נגד דן כהן.

לפרשת השוחד שקיבל דן כהן במטרה לזכות במכרז של חברת החשמל מוקדש פרק נרחב של כתב ההגנה. אהרונסון מנער את עצמו לחלוטין מתפקיד יזם השוחד וטוען שהיה ממלא הנחיות פסיבי.

לפי כתב ההגנה, "סימנס ומנכ״ל סימנס ישראל הם אלה שהחליטו על גובה הסכומים שאמורים היו לעבור לידי עו״ד דן כהן. ההוראות בעניין העברות הכספים לנתבעים 2 ו־3 (דניאל ואוקפילד, צינורות הקש – מ"ג) ולעו"ד דן כהן ניתנו על ידי סימנס. כל מעורבותו של אהרונסון וכל המידע שיש בידיו נובעים מהיותו עובד סימנס ישראל ומנהל החטיבה שהשתתפה במכרז". ועוד נכתב בכתה ההגנה כי "כל פעולותיו נעשו בשם סימנס וסימנס ישראל במסגרת השתתפותה במכרז ובהתאם להנחיותיו ולהוראותיו של מנכ״ל סימנס ישראל אותה עת. לאהרונסון לא היה שיקול דעת עצמאי".

רמז שמדובר רק בקצה הקרחון

מעבר לכך, אהרונסון רומז שמדובר רק בקצה הקרחון: "ניסיונות סימנס לגייס את אהרונסון לפעילות שיחוד בהקשר לפרויקט אחר שבו פועלת סימנס נדחו על ידיו, והדברים ידועים היטב לגורמים רבים בסימנס".

אהרונסון טוען שכספי השוחד לא היו בחזקתו ולא הועברו באמצעותו, אלא שסימנס, לאחר שנחשפה, הפילה עליו את התיק: "על אף הודאתה של סימנס במעשיה", נטען, "נקטה סימנס ב'שיטה' נוספת במסגרתה היא מנסה לברוח מאחריות ולהאשים עובדים של החברה במעשיה ובכלל זאת פיטוריהם והגשת תביעות נגדם, כדוגמת התביעה דנא".

ואכן אהרונסון הושעה מתפקידו בחברה ויחסיו עם סימנס העולמית החלו להסתבך במקביל לחקירותיו בפרשת דן כהן. עוד הוא טוען שבסימנס לחצו עליו לגלות פרטים מהחקירה, שאותם היה מנוע מלגלות.

לעניין סיום היחסים, קושר אהרונסון כתר לראשו בטענה שהתנגדותו, כמנכ"ל סימנס ישראל, ליטול חלק בפסטיבל השחיתות גרם לסימנס לרוקן את סימנס ישראל מנכסיה. כך הוחלט להעביר את פרויקט הרכבת הקלה לחברה־בת אחרת שהוקמה לצורך זה – STTS, לטענת אהרונסון.

הדחתו מסימנס, טוען אהרונסון, הביאה לחברה רווח כפול: "התובעת (סימנס – מ"ג) קיוותה 'להרוג שתי ציפורים במכה', גם להיפטר ממנהל שעומד על זכויות החברה שאותה הוא מנהל וגם למצוא שעיר לעזאזל בפרשת דן כהן".

והוא מסכם נקודה זו: "כתוצאה ממזימה זו אורן הוא שמשלם את המחיר האישי והציבורי, בעוד שסימנס ממשיכה לעשות עסקים בשווי מאות מיליוני שקלים עם חברות ישראליות, לרבות חברת החשמל".

אהרונסון מבקש לסלק את התביעה של סימנס נגדו על הסף משלל סיבות: התיישנות, שיהוי, שיקולים זרים. בשורה התחתונה הוא מתקומם נגד אינטרס משותף של סימנס ושל חברת החשמל להציג אותו ואת דן כהן כשני תפוחים רקובים שהתגלגלו זה לקראת זה.

אלא שיש לשים לב, לטענת ההגנה, כי בעוד שבצד אחד של המשוואה, סימנס ואהרונסון, אין מחלוקת על ההתנהגות המושחתת, בצד של חברת החשמל אין בינתיים תפוחים נוספים מלבד כהן.

אבסורד החסינות של סימנס

סימנס עצמה לא נחקרה בפלילים בישראל בגלל חסינות שקיבלה בהסכם עד המדינה שנחתם עם אהרונסון, וזאת עוד לפני שסיפור השוחד העולמי שלה התגלה. על סימנס להודות לדן כהן על שההתמקדות בו הסיטה ממנה את האש. במובן זה הצליחה ה"מזימה" שמתאר אורן אהרונסון בכתב ההגנה שלו. את האש הפלילית שנחסכה ממנה מטווח לעברה אהרונסון בתביעה האזרחית.

שתי תהיות לסיום: מדוע נדרשה חסינות לסימנס, אם לטענת החברה אהרונסון, דניאל ואוקפילד שיחדו ללא ידיעתה את כהן, כנטען בכתב התביעה שלה. והשנייה: האם החסינות חלה על פרויקטים אחרים של סימנס בישראל?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות