אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצ'אנס של אנדורן: לקראת ועדת קישוט או הוועדה החשובה שהוקמה זה עשור? צילום: אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

הצ'אנס של אנדורן: לקראת ועדת קישוט או הוועדה החשובה שהוקמה זה עשור?

ועדת אנדורן לבחינת הסדרי החוב במשק אמורה לשנות את האופן שבו מנוהלים כספי הציבור, אף שיושבים בה רגולטורים שדווקא מחזיקים בעמדה פייסנית כלפי שומטי החובות. כעת יעילות הוועדה תלויה ברוח הלחימה של העומדת בראשה

22.05.2013, 06:46 | שאול אמסטרדמסקי

ועדת אנדורן, כלומר הוועדה לבחינת הסדרי החוב במשק שהוקמה השבוע באופן רשמי, הולכת להיות ועדה קצת מוזרה. את לבה מרכיבים שלושת הרגולטורים על שוק ההון הישראלי - המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח (שמפקח על הגופים שמנהלים את כספי הפנסיה) וראש רשות ניירות ערך, שמפקח על החברות הפועלות בשוק ההון.

קראו עוד בכלכליסט

אלה האנשים, עם קבוצה קטנה של יועצים שחברים גם הם בוועדה, שאמורים לעצב את שוק ההון הישראלי של העתיד. הם אמורים לגעת בנקודות הרגישות ביותר שנמצאות בבסיסו של כל שוק הון - האופן שבו האנשים שמנהלים את הכסף של הציבור מעבירים את הכסף הזה לאנשים שרוצים לעשות איתו משהו. להקים מפעל, לקנות קרקע בלאס וגאס, להשתלט על חברת סלולר, או לקנות מניות של בנק שוויצרי.

עודד שריג ודודו זקן, צילום: אוראל, כהן גיא אסיאג עודד שריג ודודו זקן | צילום: אוראל, כהן גיא אסיאג עודד שריג ודודו זקן, צילום: אוראל, כהן גיא אסיאג

עצם הקמת הוועדה אמור לשדר לשוק ההון מסר חד: אנחנו לא סומכים יותר על האופן שבו אתם מנהלים את כספי הציבור. כשלתם, הימרתם יותר מדי, הגיע הזמן שנסביר לכם כיצד ראוי לעבוד.

אלא שבפועל, העמדות של שלושת הרגולטורים האלה ביחס להתנהלות שוק ההון הישראלי רחוקות מאוד מהרוח הלוחמנית שעמדה בבסיס הקמת הוועדה הזו. כאן בדיוק טמון הפוטנציאל שלה להפוך לוועדת קישוט - ועדה שחבריה מתנגדים לעצם ישיבתם בה ולנושא שהיא אמורה לקדם.

אמביוולנטיים במקרה הטוב

את ההצצה העדכנית ביותר לתפיסת העולם שלו בנושא סיפק דווקא הרגולטור שאף פעם לא מתראיין, המפקח על שוק ההון פרופ' עודד שריג, בערב עיון לפני שבועיים. "התפקיד של הגופים המוסדיים הוא לנהל לנו את הפנסיה, לא לנהל חברה ספציפית, כי הם מחזיקים ב־500 חברות. לכן הציפייה שלנו שהם יהיו השוטרים של שוק ההון היא ציפייה לא סבירה. זה לא התפקיד שלהם", אמר שריג.

"ובשביל שתהיה לנו מספיק פנסיה צריך להשיג עליה תשואה, ולכן צריך לקחת סיכון. ואם יש סיכון, מדי פעם הוא מתממש, ואז מתחילים לדבר על הסדרי חוב. את הסדר החוב הראשון עשתה ממשלת ארה"ב ב־1790. גם ממשלת ישראל עשתה הסדר חוב, אפילו לפני שנתיים, בחברת אגרקסקו. הסדרי החוב הם חלק מהחיים שלנו, הם חלק מעשיית עסקים. בזמן האחרון מציעים הרבה מאוד צעדים לנקוט נגד אנשים שהיו מעורבים בהסדרי חוב. אני מציע להם לאמץ מבחן פשוט: האם הייתם מיישמים את הצעדים האלה כלפי ממשלת ארה"ב? כלפי ממשלת ישראל? כי גם הן היו בהסדרי חוב". שריג אף הוסיף ועקץ: מרבית הסדרי החוב הם בכלל בבנקים, והם נסגרים בשקט, בלי שהציבור יודע.

שמואל האוזר, צילום: מיקי אלון שמואל האוזר | צילום: מיקי אלון שמואל האוזר, צילום: מיקי אלון

המפקח על הבנקים דודו זקן מביע עמדה מעט שונה מזו של שריג. גם הוא חושב כי "ההגעה להסדר חוב הנה תהליך לגיטימי, והיא חלק מניהול תקין של סיכוני אשראי. הסדר חוב הוא לעתים הצעד הראשון בתהליך ההבראה של חברה, שאם יצליח ישיא ערך למלווים, למשקיעים, לעובדים ולמשק בכללותו. כי החלופה להסדר חוב היא פשיטת רגל, שגם לה יש מחיר", אמר זקן בדיון בוועדת הכספים לפני חודש, בעקבות סערת התנהלות בנק לאומי כלפי החוב של חברת האחזקות של נוחי דנקנר.

אלא שזקן, בניגוד לשריג, הוסיף עוד ניואנס חשוב. "הבעייתיות טמונה בריבוי הסדרי החוב לאורך זמן ובהשלכותיו על מוסר התשלומים במשק", אמר. ובמילים אחרות, הסדרי חוב הם אולי חלק בלתי נפרד מעולם העסקים, אבל כשיש כל כך הרבה - ובנק ישראל מראה שבארבע השנים האחרונות 25 מיליארד שקל הועמדו להסדרי חוב - הדבר כבר יוצר נורמות פסולות במשק, והאנשים שלווים את כספו של הציבור פשוט לא מתייחסים אליו כראוי. למרבה הצער, גם לא האנשים שמלווים את הכסף. האם זקן יחשוף בפני הוועדה את המידע החסוי של הסדרי החוב בבנקים בארבע השנים האחרונות? אם לא, לוועדה יהיה קשה מאוד לעצב מדיניות משמעותית.

הרגולטור השלישי, יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר, הביע עד היום דעה אמביוולנטית בעניין. מצד אחד, הוא "מודאג מהיקף הסדרי החוב", כפי שסיפר בוועדת הכספים לפני חודש. מצד שני, הוא הוסיף כי "כל הסדר חוב צריך לבדוק בפני עצמו". בכך מבטא האוזר את העמדה הקלאסית של שוק ההון - אסור לפסול אף בעל שליטה, גם אם הוא שמט חובות, כי לכו תדעו, אולי במקרה הספציפי הזה החוסכים ירוויחו מהסדר חוב (לעומת פשיטת רגל).

הכל נמצא בידיה של אנדורן

לנוכח העמדות של הרגולטורים וחוסר הרצון של חלקם לעשות מהנושא יותר ממה שנדמה להם שצריך, מי שבסופו של דבר תקבע את גורלה של הוועדה הזו - האם זו תהיה ועדת קישוט או הוועדה החשובה ביותר שהוקמה בעשור האחרון מאז ועדת בכר - תהיה העומדת בראשה יעל אנדורן.

אם היא תיסחף אחרי השמרנות הרגולטורית, לא יקרה דבר. אם היא תבחר להרהיב עוז ולהדגים את אותה רוח לחימה שהראתה כשנלחמה על הסדר החוב של צים בתור יו"ר עמיתים, שוק ההון הישראלי עשוי לשנות את פניו. אם לשפוט על פי ההתנהלות שלה עד כה, נדמה כי אנדורן נוטה יותר לצד שמעוניין לקבוע סדר יום חדש בשוק ההון.

תגיות