"בזק הרוויחה 11 מיליארד שקל עודפים על חשבון לקוחותיה"

"בזק מצויה ברווחיות מעל ומעבר לרווחיות התקינה שנקבעה לה ב-2002", כך אמר פרופ' ראובן גרונאו, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ויועץ מיוחד למשרד התקשורת, בכנס באוניברסיטת חיפה. לדבריו, "מאז 2002 בזק הרוויחה 11 מיליארד שקל עודפים על חשבון לקוחותיה".

גרונאו שעמד בראש ועדה שהמליצה כבר ב-2008 על פתיחת רשת בזק לשימוש מתחרים, דיבר בכנס של המרכז למשפט וטכנולוגיה של הפקולטה למשפטים, באוניברסיטת חיפה בנושא אסדרת שוק התקשורת בעידן הדיגיטלי. לדבריו, "הרווחים העודפים של בזק נובעים מכך שהרגולטור נרדם בשמירה. היו צריכים לבדוק את הרווחיות של בזק ולא עשו את זה. הסיבה המרכזית לרווחיות העודפת היא ירידה בהוצאות החברה שהייתה מהירה מהתחזית".

עדן בר טל | צילום: אוראל כהן

בתגובה, טענו גורמים בשוק התקשורת כי דברי גרונאו "נגועים בפופוליזם ואנכרוניזם, והזכירו כי שוק התקשורת השתנה מהותית מאז תקופת ועדת גרונאו ושמאז בוצעו השקעות משמעותיות בתשתית והקצבים שהלקוחות קיבלו גדלו משמעותית".

לדברי אותם גורמים, "השימוש במונחים של רווחיות עודפת לא רלבנטיים והמחשבה שבזק צריכה להיענש על התייעלותה לא הגיונית".

בכנס דיבר גם מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל, שעתיד לסיים את כהונתו בתקופה הקרובה. בר טל התייחס גם הוא לנושא רפורמת השוק הסיטונאי במסגרתה תחויב בזק להחכיר את תשתיתה לשימוש מתחרים פוטנציאליים. "מלכתחילה הסתכלתי על נושא השוק הסיטונאי לא כשלב סופי אלא כאמצעי ביניים להעצמת התחרות. השלב הסופי הוא רק יצירת תשתית שלישית ובגלל משרד התקשורת קידם את פרויקט הסיבים האופטיים של חברת החשמל".

לדברי בר טל, "השוק הסיטונאי יכול לשפר את התחרות אבל לא להביא קידמה טכנולוגית. ההתקדמות הטכנולוגית יכולה להיווצר רק על ידי תחרות מלאה בין תשתיות. האסטרטגיה הכוללת של משרד התקשורת בתקופתי היתה ליצור לחץ תחרותי בשווקים הדואופולים של הטלוויזיה והתקשורת הנייחת".

לעומת זאת, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דני רוזן אמר כי " הציפייה שהשוק הסיטונאי יוביל לשינוי היא לא מעשית. העתיד נמצא בפס הרחב לא בשוק הסיטונאי. בכל העולם ההשקעות בפס הרחב הן ממשלתיות אך לא כך בישראל".

לדברי רוזן, "שוק סיטונאי רק ינציח את המונופול של בזק, יחזק אותו ויוביל לרווחיות גדולה יותר על חשבון הציבור".