"האכיפה הסביבתית תגרום לקריסת מפעלים"

"אנחנו מפלילים את עצמנו לדעת", אומר עו"ד דן צפריר על השימוש הנרחב בהליכים פליליים בתחום איכות הסביבה. "המשרד להגנת הסביבה דוחף את השיח הסביבתי לצבעים של שחור ולבן, והדמוניזציה שנעשית לתעשייה מתאימה לתסריט הוליוודי שבו חייב להיות טוב ורע מוחלט. ואין כמו ההליך הפלילי כדי לשקף זאת".

שבע שנים עמד צפריר בראש המחלקה המשפטית במשרד להגנת הסביבה, עוד כשזה היה המשרד לאיכות הסביבה. במובן זה הוא דומה לסנגורים הפליליים שחצו את הקווים, ובמסורת "מה שרואים מכאן לא רואים משם", גם צפריר הפך למבקר חריף של המשרד שעזב. במרץ השנה הוא הקים את מחלקת איכות הסביבה בפישר בכר חן ושות'.

עו"ד דן צפריר. דברים שרואים משם לא רואים מכאן | צילום: נמרוד גליקמן

"יש שיקולים לא ענייניים באכיפה הסביבתית", הוא אומר. לשיטתו אלה נגזרים מהיעדר מדיניות ומחשש לאכיפה בררנית. "מגיע אליי תיק חקירה נגד צבי כהן אקולוגיה, מחברות איסוף הפסולת והמיחזור הגדולות", מספר צפריר, "4–5 כתבי אישום נוחתים על שולחנה בטענות שבהן פינוי פסולת בניגוד לתנאי רישיון העסק שלה ובחלק מהמקרים נטען שניהלה עסק ללא רישיון, כשנגד גופים מתחרים אין כלום. לפני חודש קיבלנו פסק דין רביעי של זיכוי אחרי שנתיים הוכחות, כשבית המשפט קבע שמלכתחילה לא היה מקום לכתב אישום. ארבעה שופטים מקבלים תיקים עבי כרס, אולי תיק האכיפה הגדול שהמשרד הגיש אי פעם, וקובעים שלא היה ולא נברא".

היתה שם התנכלות לטענתך?

"מכיוון שהזיכוי היה היעדר ראיות לא נכנסנו לטענה של אכיפה בררנית, אבל חקרנו את המפקח אם חקר בדומה לצבי כהן גם את המתחרים העסקיים שלו. אני טוען שאם כל חטאת היא היעדר מדיניות אכיפה מוסדרת של המשרד להגנת הסביבה. חס וחלילה איני טוען לשימוש לרעה בסמכות, אבל כשאין מדיניות באילו זיהומים לטפל החשש הכבד שכל מפקח יפעיל את האכיפה כראות עיניו. "כיוון שהכל מתחיל במפקח, הוא הולך למטרה הקלה, העסקים הנורמטיביים שמחזיקים רישיון. הוא עובר על תנאי הרישיון ומוצא שסעיף קטן ג' הופר: במקום גדר של מטר יש גדר של 80 ס"מ וזו עבירה פלילית של הפרת רישיון עסק. על זה המדינה משקיעה את משאבי האכיפה. מרבית תיקי האכיפה הם על עבירות פורמליות טכניות. תיקי זיהום אוויר נזנחים כי הם מורכבים מבחינת איסוף ראיות והגשת כתבי אישום. עיקר האכיפה במשרד ממוקד בעבירות שאין בינן לשיקום הסביבה ולבריאות הציבור דבר וחצי דבר, והציבור יוצא נפסד".

כשמגיעים לתיקים המשמעותיים, הוא טוען, "רצים מהר למשפט הפלילי, ולא נעשה שימוש מספיק בהליך המינהלי להשגת התוצאה הנכונה - הסרת המפגע ותיקון התקלה".

ומתי תצדיק שימוש בכלי הפלילי?

"רק נגד מפעל שהוא 'שור מועד'. שקיבל הזדמנויות לתקן אבל ממשיך לזהם".

ומכאן עובר צפריר לנזק לא פחות חמור בעיניו: האכיפה הכלכלית. "המשרד להגנת הסביבה יכול להביא כמעט לקריסת התעשייה, או לפחות לכך שמפעלים יעזבו את ישראל. חוק אוויר נקי מחייב מפעלים להוציא 'היתר פליטה', סוג של רישיון לארובה גם אם אינה מזהמת. האגרה המינימלית על הבקשה להיתר עומדת על 188 אלף שקל למפעלים קטנים ו־5–7 מיליון שקל למפעלים גדולים".

והכל כדי להעשיר את המדינה?

"החקיקה הסביבתית משמשת לעתים מצע למסחטת כספים. אתה משלם מעצם זה שאתה מפעל תעשייתי, עוד לפני שבחנו בכלל אם אתה מזהם".

צפריר טוען שבארץ מחמירים עד כדי אבסורד. "המשרד העתיק סטנדרט גרמני שדרש לסגור את כל הפתחים במפעל. במשרד אמרו 'מי אנחנו שנתווכח עם הגרמנים'. בדקנו את החקיקה הגרמנית. הדרישה שם היתה לאזור שהטמפרטורה בו 2–3 מעלות. אלא שהמפעל שלנו היה בבקעה, עם 30 מעלות בממוצע. בנוסף, באירופה יש גם תמריצים. כאן יש בעיקר סנקציות פליליות ועיצומים במיליונים. מחמירים כאן הרבה יותר מבאירופה. לא ירחק היום שמפעלים יעזבו לאירופה".

ההזדהות עם הלקוחות היא גם אידיאולוגית?

"רוב המפעלים שאני מלווה הם בפריפריה. אני רואה בזה שליחות".

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "טענות מוזרות וסיסמאות חלולות"

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי "המשרד פועל לסגור פערים של עשור ביננו למדינות המתקדמות בעולם בהגנה על בריאות הציבור והסביבה. רק לאחרונה השלמנו עדכון של רמת המזהמים המותרת באוויר והתאמתה למקובל באירופה.

בניגוד לנרמז, יישום התקינה האירופית בעניין סוכמה עם התאחדות התעשיינים. במקום לזרוק סיסמאות חלולות, נשמח שעו"ד צפריר יפרט אילו מפעלים סגרו את שעריהם בשל "תקנים מחמירים" ועברו לזהם באירופה. חבל שעו"ד צפריר שוכח שהוא עצמו היה שותף לקביעת מדיניות האכיפה של המשרד. מוזר שעבירות כמו החקירה הפלילית שמתנהלת נגד בזן על פליטת זיהום חורג לאוויר, מוגדרות 'טכניות'. עבירות הפוגעות בחיי אדם אינן נחשבות אצלנו ל'טכניות', ומדאיג שמי שמייצג את המפעלים חושב כך. למען הסר ספק, המשרד אינו זה שמבצע את העבירות, אלא פועל בהליכים מינהליים ופליליים לאחר שהן מתבצעות. אנו פועלים בשיתוף מלא עם התעשייה, אך אין שום סיבה שלא נאכוף את החוק ואנו דוחים את ההמלצה המובאת כאן לפאר ולהלל מפעלים מזהמים".