מלחמה? איזו מלחמה?

באיזו מובן זו מלחמה?

 

הביטוי הנפוץ ביותר בשנים האחרונות הוא "מלחמת סייבר." כל צבא ממהר לקושש לעצמו יחידה של צעירים אנטי-סוציאלים מהרגיל ולדווח בגאווה על כך שהוא ערוך למלחמת הסייבר הבאה. יש, עם זאת, בעיה קשה בכל התפיסה של "מלחמת סייבר": אין דבר כזה.

זו התזה של מומחה האבטחה מרקוס רנום, אותה הציג בכנס AusCert לפני מספר ימים. רנום הבהיר שאין שום קשר בין מלחמה כפי שאנחנו מכירים אותה ובין "מלחמת סייבר." מלחמה, בתור התחלה, כוללת את האפשרות – לא בהכרח את ההתממשות, כמובן - של נצחון. במלחמת סייבר, אין נצחון ואין מנצחים. מלחמה גם כוללת כלי הגנה שאשכרה עובדים; במקרה של מלחמת סייבר, אתם יכולים להוסיף את ה"פחחחח" בעצמכם. ומלחמה, כידוע, מאפשרת תמרונים.

במלחמה רגילה, אם הכוח שלך הביא את הצבא של הצד השני למצב שבו הוא לא יכול להתגונן – או, לעתים, אפילו לתמרן – אז המשחק נגמר, וניצחת. עכשיו יש לך את הכוח לכפות הסדר פוליטי שונה – שזו, בסופו של דבר, מטרתה של מלחמה. איך לעזאזל מגיעים למצב כזה במקרה של מלחמת סייבר? נניח שמוטטת את תשתיות הרשת של האויב. כל זמן ששאר התשתיות שלו מתפקדות במידה סבירה, למה שהוא יחשוב שהוא הובס לגמרי?

אז אי אפשר לדבר על "מלחמת סייבר." לכל היותר אפשר לדבר על "פעולות תגמול מקוונות," אבל זה נשמע הרבה פחות סקסי.

למה בכל זאת קיים המושג? כי יש ממסד צבאי חזק. וכשיש ממסד כזה, יש לו כוח להשפיע על השיח ועל המציאות. ואם הוא אומר לך שיש "מלחמת סייבר", ושאתה צריך להיות מוכן כי אחרת יהיה רע ומר, ועכשיו צריך שתשפוך עוד כמה מיליארדים. אחרי הכל, אם לא תהיה היסטריה סביב "מלחמת הסייבר", אם לא יסבירו לך שכמה ילדודס זבי חוטם שמשחיתים את האתר שלך הם איום קיומי בערך כמו התקפה גרעינית, האזרח הסביר עשוי לתהות האם לא עדיף לו להשקיע את המיליארדים האלה במשהו בעל ערך, נניח בתי חולים טובים יותר או בשיפור מערך התחבורה הציבורית המקרטע.  

עוד יום, עוד צנזורה של אפל

אפל, התאגיד והעלמת המס, כנראה ניסתה למצוא דרך אחרת למשוך אליה תשומת לב, ונקטה בתרגיל אלקיביאדס. הלז היה פוליטיקאי אתונאי מאוס למדי, אשר יום אחד קצץ את זנב כלבו. זה היה מעשה אכזרי וכל אתונה דיברה על כך שאלקיביאדס לא יודע איך להתייחס לחיות. כשידידיו שאלו אותו וואט דה פאק, הוא חייך וענה שטוב לו שמדברים על ההתעללות, כי ככה לא מדברים על הדברים המזעזעים באמת שהוא עושה.

ובכן, אחרי שבוע היח"צ הגרוע ביותר בתולדותיה, אחרי שהסתבר שאפל מחזיקה בפועל את הכסף שלה בבנקים בניו יורק אבל פיקטיבית מחזיקה אותו באירלנד כדי להתחמק מתשלום מסים; אחרי שהמנכ"ל שלה הסביר את עצמו לסנאט, יוצאת אפל בהכרזה מהסוג הישן: שבנו לצנזר.

אפל, שבעבר התגאתה בכך שהיא חלק מתרבות הנגד – סטיב ג'ובס נהג לשאול מועמדים לעבודה מתי ואיך איבדו את בתוליהם – הפכה בעשור האחרון לחברה פוריטנית במיוחד. ככה זה כשאתה מפסיק לשווק לאוכלוסיה מצומצם, שמתגאה בליברליות שלו, ומתחיל לשווק לכלל האוכלוסיה. אפל הודיעה למו"ל הקומיקס ComiXology שעליו לגנוז 56 קומיקסים שפרסם באפסטור, שאם לא כן תיאלץ אפל להפסיק את ההתקשרות איתה. הסיבה? הקומיקסים הכילו התייחסויות למין הומוסקסואלי וכת שטנית.

חלק מהכותרים שאפל דרשה לצנזר מהאפסטור מקודמים על ידיה בחנות הספרים הדיגיטליים שלה. התוצאה? כרגיל יד ימין של הצנזורים לא יודעת מה עושה יד שמאל. אבל עכשיו אנחנו מדברים על צנזורה וטמטום, ולא על העלמת מס.  

והכרטיסים הטובים הולכים לבוט

חובבי קונצרטי מוזיקה ברחבי העולם מגלים שיש להם בעיה משותפת: כאשר הם מתחברים לרשת כדי לרכוש כרטיס לקונצרט, הם תמיד מגלים כי מישהו כבר תפס את כל הכרטיסים הטובים ביותר. עכשיו מתברר כי ה"מישהו" הזה הוא בוט, תוכנת מחשב הרוכשת מראש את כל הכרטיסים, על מנת לספסר אותם אחר כך במחירים מופקעים.

על פי ההערכות, בוטים רוכשים 60% מהכרטיסים "הטובים". יש להם יתרון מובהק על פני המשתמשים האנושיים: הם מהירים יותר, הם לא צריכים להתייעץ עם חברים, והם לא צריכים להסס האם להוציא את הכסף. אחרי הכל, מבחינת המתכנתים, הכרטיסים הללו הם לא באמת כרטיס כניסה לחוויה: הם השקעה.

התוצאה היא שהחברות שמוכרות את הכרטיסים נאלצות להשקיע משאבים בפיתוח כלים שיבלמו את הרובוטים וישאירו כמה כרטיסים ללקוחות האנושיים. אחת השיטות לכך היא להאט את הבוטים: ולשלוח את כל מי שמבצע פעולה חשודה מטלה מטומטמת לבצע, כמו פתירת Captcha.

עד כה, לא הצליחו להרשיע את הנוכלים שעומדים מאחורי הבוטים הללו בעבירה פלילית, אלא לכל היותר בהפרת תנאי השירות של האתר שאליו הם חודרים. מה שאומר שבינתיים אין הרתעה של ממש. כיף.

קצרצרים

1. הצבא האלקטרוני הסורי, מיליציית ההאקרים של משטר אסד, לא נח: הוא ביצע לאחרונה התקפות על רשת סקיי הבריטית. לשם שינוי הוא לא הגביל את עצמו להתקפות על חשבון הטוויטר שלה אלא ביצע, ככל הנראה, גם התקפות על האפליקציות שלה. ברשת הכחישו שהאפליקציות נפגעו, והיא טוענת שלמשתמשים שכבר התקינו את האפליקציות אין ממה לחשוש, אבל כרגע הן לא זמינות בחנות האפליקציות של גוגל.  

2. בוויירד ממשיכים לכתוב דיסטופיות – כמו אוטופיות, רק להיפך – שסובבות סביב המוצר המדובר ביותר בסביבה, גוגל גלאס. הפעם השאלה היא מה יקרה אם גוגל תשלב בין גלאס ויכולות המציאות המוגברת שלה , ובין מחשוב קוואנטום שיכול לנתח את כל המציאות סביבנו בזמן אמת. התוצאה היא עתיד לא סימפטי בלשון המעטה, שבו כולנו צרכני מידע שהתקשורת ביניהם ובין בני אדם אחרים היא זניחה. תקשורת מתבצעת לא בדיבור, אלא בשליחת מסרונים, וכולם לובשים את משקפי גוגל משום שהם מציגים מציאות הרבה יותר נחמדה מזו האמיתית.

3. סרט חדש על וויקיליקס, We Steal Secrets, יצא להקרנה מצומצמת בסוף השבוע (כתבנו עליו קצת כאן). כמה שעות לפני ההקרנה, וויקיליקס – שממש לא אהבה אותו - הדליפה את התסריט, כשהיא מלווה אותו בהערות עוינות. הבמאי של הסרט מציין שעל פניו, נראה שחברי הכת לא ראו את הסרט אלא רק נשענו על התסריט הלא סופי. כת אסאנג' הכחישה בתוקף, אבל אחרי סיקור של שנים כבר אפשר לדעת מי כנראה משקר.

4. העובדים של אמזון בגרמניה לא מתכוונים לוותר על הזכויות שלהם כעובדים, ונערכים לסיבוב נוסף של שביתות. העובדים, שמאורגנים בשתי קבוצות על פי מפתח גיאוגרפי, דורשים את העלאת השכר שלהם ל-10.66 יורו לשעה כשכר התחלה, קרי כ-51 שקלים לשעה, כמו גם תוספת שכר על משמרות לילה. העובדים כבר יצאו לשביתה בת יום לפני שבועיים, ואמזון חוטפת ביקורת על כך שהיא לא נכנסת למשא ומתן קולקטיבי עם העובדים. כך צריך.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
  

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי"
  

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"