אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מטרנה וסימילאק חוששות לאבד ריכוז צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

מטרנה וסימילאק חוששות לאבד ריכוז

המבחן הראשון של קבוצות הריכוז מגיע להכרעה: יצרניות תחליפי החלב הגישו לרשות ההגבלים העסקיים את עמדותיהן לקראת השימוע על הכרזתן כקבוצת ריכוז. כלכליסט חושף את טענותיהן ואת תגובת הרשות

03.06.2013, 06:55 | תומר גנון ואורנה יפת

חברות תרכובות המזון לתינוקות (תמ"ל) – אסם מפיצת מטרנה, פרומדיקו יבואנית סימילאק, טבע משווקת נוטרילון ומדיצ'י מדיקל יבואנית אופטימל – יסיימו להגיש היום לרשות ההגבלים העסקיים את התנגדותן להחלטה להכריז עליהן כקבוצת ריכוז, בכפוף לשימוע. החברות ממקדות את מאמציהן בניסיון לשכנע את הממונה, דיוויד גילה, לבטל את התשלומים שמשרד הבריאות מחייב אותן לשלם לבתי החולים. הסכום אותו שילמו החברות ביחד הוא כ־20 מיליון שקל בשנת 2011 כדמי זיכיון רק ל־11 בתי החולים הממשלתיים, בעוד התשלום הכולל לכלל בתי החולים בארץ מסתכם בכ־50 מיליון שקל בשנה.

קראו עוד בכלכליסט

עוד טוענות החברות כי ההוראות שהממונה מבקש לתת להן אינן סבירות, אינן מבוססות על תשתית עובדתית מלאה, אינן מסירות חסמי כניסה לענף ואף עשויות להשיג את התוצאה ההפוכה - פגיעה בתחרות. במכתבי השימוע הודיע הממונה שהוא מתכוון לתת לארבע השחקניות בשוק את ההוראות הבאות: איסור על עריכת הסכמי בלעדיות, מתן אפשרות בחירה להורים בין לפחות שני סוגי תרכובות, תיחום תקופות ההסכמים לעד שנתיים והגבלת נתח השוק של החברה, כך שלא יעלה על 70% מכלל הלידות שנרשמו בישראל באותה שנה. "כלכליסט" מציג את טענות החברות וחושף לראשונה את עמדת הרשות ותשובתה לטענות אלה.

שרגא ברוורמן. בעלי חברת מדיצ שרגא ברוורמן. בעלי חברת מדיצ'י | צילום: אלי דסה שרגא ברוורמן. בעלי חברת מדיצ

1. הטענה: התשלומים לבתי החולים הם חסם כניסה לשוק

החברות: דמי הזיכיון ומכלול התשלומים שמשלמות החברות לבתי החולים תמורת הזכות לספק להורים בחינם את תרכובות המזון לתינוקות מסתכמים בעשרות מיליוני שקלים מדי שנה. סכומים אלה, כך הן טוענות, מהווים חסם כניסה גבוה עבור חברות קטנות, או עבור חברות שירצו להיכנס לשוק בעתיד. החברות טוענות למשל שהן מעריכות שקופת חולים כללית, שצפויה לצאת בקרוב למכרז על בתי החולים שלה, תדרוש דמי זיכיון מינימליים גבוהים מאוד במכרז. לאור הוראת הממונה שההסכמים בין החברות לבתי החולים יוגבלו לשנתיים, טוענות החברות בנוסף שהן חוששות שדמי הזיכיון רק יעלו ממכרז למכרז: כל חברה תהיה מוכנה לשלם סכומים גבוהים מאוד כדי להמשיך ולהחזיק בבית החולים שבו פעלה.

הרשות: הבדיקה הכלכלית של הרשות מצאה שהבלעדיות של סימילאק או מטרנה מול בתי החולים היא זאת שחוסמת כניסה של מתחרים חדשים, או התרחבות של המתחרים החדשים בשוק, ולא דמי הזיכיון. הסיבה, על פי הרשות, היא משום שההורים נוטים לרכוש את תחליף החלב שהם קיבלו בבית החולים, והם שומרים לו חסד נעורים גם אם השוק מציע להם מוצרים זולים יותר משמעותית. מבחינת הרשות זהו חסם מעבר בין מוצרים המשליך בהמשך על המחירים שהחברות מצליחות לגבות מהלקוחות בשל הנאמנות "העיוורת" שלהם למוצר. ההנחה המרכזית ברשות היא שזהו החסם החשוב באמת בשוק, ואותו יש להסיר בעדיפות עליונה.

2.הטענה: העלות העודפת של המכרזים תגולגל לצרכן

החברות: החשש של החברות מכך שדמי הזיכיון רק יעלו, נובע גם מכך שהוראות הממונה יגרמו לכך שיהיו מקסימום שתי ספקיות תרכובות מזון בכל בית חולים. הממונה נתן הוראה לפיה בתי החולים יחויבו לתת להורים זכות בחירה בין לפחות שתי תרכובות. הוראה זאת, כך החברות, תעודד את בתי החולים להגביל את מספר הזיכיונות בכל מכרז לשתיים בלבד. שהרי בתי החולים ישאפו לקבל דמי זיכיון גבוהים ככל האפשר, וצמצום מספר הזוכות במכרז יגרום לחברות "להתאבד" עליו עם הצעות מחיר גבוהות ככל שניתן.

ומדוע מדובר במצב בעייתי? על פי החברות דמי זיכיון גבוהים יצרו להן עלות עודפת של מיליוני שקלים מדי שנה. מצב זה, כך החברות, מחייב אותן לגלגל את העלות לצרכנים ברשתות השיווק. על כן הן טוענות שהתשלומים לבתי החולים, שבסופו של דבר נהנים גם מתקציב ממשלתי, הם בעצם סוג של מס שמוטל על כלל הצרכנים בשוק. לטענת החברות, אין סיבה לכך שכלל הצרכנים ישלמו יותר על התרכבות רק משום שמשרד הבריאות מצא דרך יצירתית להגדיל את הכנסות בתי החולים.

הרשות: הנחת העבודה של כלכלני הרשות היא שעצם העובדה שצריך לשלם כסף על הזיכיון אינה מעידה בהכרח על עלות עודפת משמעותית. השאלה הרלוונטית למצב שנוצר היא כמה כסף צריך לשלם ומהי המשמעות של התשלום הזה על הפעילות הכוללת של החברה. על פי הרשות, התשובה לשאלה תלויה בהיקף הפעילות של החברה ובהיקף הרווח שטמון בפעילות מהסוג הזה, וכמובן בסכום שנדרשות החברות לשלם. בשלב זה של התהליך, כך טוענים ברשות, לא נראה שהתשלומים לבתי החולים משמעותיים ביחס להיקפי הפעילות. לטענתם, גם חברות קטנות יכולות לעמוד בסכומים שנדרשים במכרזים, ולראיה מכרז בתי החולים הממשלתיים שבו מחיר המינימום עמד על מיליון שקלים. עם זאת ברשות מדגישים שאם ישתכנעו שאכן מדובר בסכומים גדולים שמהווים חסם משמעותי, הם יוכלו לטפל בכך בעתיד.

3.הטענה: השוק לא נפתח לתחרות מלאה

החברות: הוראת הממונה לפיה יהיו לפחות שני מוצרים בבתי החולים מגבילה את התחרות. החברות טוענות שכדי לפתוח לחלוטין את השוק לתחרות יש לאפשר ליברליזציה מוחלטת שלו: ארבע החברות יוכלו להיכנס לכל בית חולים ללא תמורה כספית וכך תינתן להורים זכות בחירה מלאה.

הרשות: את הוראת הממונה לפיה בתי החולים יחויבו לתת להורים זכות בחירה בין לפחות שתי תרכובות לא ניתן לנתק מההוראה שמגבילה את מספר בתי החולים שהן יכולות לזכות בהם במכרזים. על פי המודלים של הרשות הגבלת נתחי השוק תגביל את יכולת ההשתלטות של השחקניות הגדולות - סימילאק ומטרנה - על בתי החולים, וכך ייווצר מצב שלבתי החולים תיכנס גם השחקנית הקטנה יותר, טבע, שתניע את התחרות.

כמו כן, ברשות מניחים שמצב שבו בכל בית חולים יפעל שחקן גדול ולידו שחקן קטן אינו יעיל בהכרח מבחינה תחרותית לשחקנית הקטנה, שתיאלץ להתמודד מולם. ברשות פתוחים לבחינה מחודשת של המספר המינימלי של המוצרים שיהיו בכל בית חולים, אך מציינים שגם במקרים של מוצרים אחרים בית החולים לא מציע את שלל המותגים בשוק.

4.הטענה: פגיעה בחברות עם נתחי שוק קטנים

החברות: על פי תיאוריות בתחום ההגבלים שהציגו החברות בעלות נתחי השוק הקטנים, הן מחוללות התחרות בתחום. כדי לכבוש את ליבם של עוד לקוחות, הן מוכנות לחתוך מחירים וגוררות אותם מטה. לאור תיאוריה זאת, החברות בעלות נתחי השוק הקטנים (טבע ומדיצ'י) טוענות כי הכללתן בקבוצת הריכוז ומתן ההוראות הפרטניות תפגע בהן כמחוללות תחרות. לטענתן, היה ראוי שהממונה ייתן הוראות מיוחדות לחברות הגדולות, ובפרט למטרנה, שלה נתח שוק הגבוה מ־50%, כדי שתיווצר להן סביבת תחרות נוחה יותר.

מדיצ'י מוסיפה כי במשך 5 שנים שבהן היא פועלת בשוק, היא לא הצליחה להיכנס ולו לבית חולים אחד. היא אף טוענת שהוראות הממונה משחקות לידיה של המתחרה הישירה שלה, טבע. לכן מדיצ'י מבקשת להחריג אותה מההכרזה.

בנוסף, מדיצ'י מציינת שטבע היא מונופול בחלק מהמוצרים שהיא מספקת כיום לבתי החולים, ועל כן היא חוששת שטבע תבצע סבסוד צולב. כלומר, את הסכומים הגבוהים שהיא תשלם במכרזים היא תכסה על ידי מחירים גבוהים במוצרים אחרים שהיא מוכרת לבית החולים.

הרשות: השיקול המרכזי בהחלטה לכלול את החברות בעלות נתחי השוק הקטנים, כך גורמים ברשות, הייתה השאלה האם ההוראות שמחלק הממונה רלוונטיות גם להן. על פי הרשות, בשל התפישה שהחסם המרכזי בשוק הוא הסכמי הבלעדיות, הוחלט שאין סיבה לאפשר לאף חברה לחתום עליהם כדי שלא יווצר בשוק חסם מעבר בין מוצרים.

ברשות חוששים כאמור שהבלעדיות גרמה לכך שההורים שנחשפו רק למוצר אחד בבית החולים, המשיכו לשמור לו אמונים לאורך כל הדרך. במצב זה, כך מניחים ברשות, אותה חברה שלה לקוחות "שבויים" תוכל להמשיך לדרוש מחירים גבוהים. מכאן שגם אם נתח שוק של חברה קטנה גדל, אין זה אומר שתהיה לכך בהכרח השפעה על המחיר שבו נמכרים המוצרים ברשתות.

בנוסף, החשש הוא שהחרגה תיצור מצב חדש בשוק לטובת חברה עם נתח שוק קטן, והיא זאת שתהפוך לדומיננטית, בשעה שהאחרות יהיו תחת הוראות הממונה.

5. הטענה: משרד הבריאות הוא הרגולטור האחראי

החברות: מכרזי בתי החולים לתרכובות המזון לתינוקות מנוהלים ומפוקחים כיום על ידי משרד הבריאות. לטענת החברות, בשל כך החלטתו של הממונה להתערב במכרזים שמפרסם משרד הבריאות לוקה בחוסר מידתיות ובחוסר הצדקה. החברות גורסות כי כל מה שהיה צריך לעשות הממונה הוא לבקש ממשרד הבריאות לשנות את תנאי המכרזים, כפי שכבר עשה, ובכך למנוע את הכפפתן לסעיף בחוק ההגבלים (קבוצת ריכוז) שחושף אותן לקנסות כספיים גבוהים ולהליכים פליליים.

הרשות: כשמדובר בפעולה לקידום תחרות, מסבירים ברשות, חובה על פי חוק לעשות זאת בשיתוף הרגולטור הענפי הרלוונטי. כך גם קרה בהחלטה בנושא תרכובות החלב שבה הממונה התייעץ עם הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות בטרם החליט לפעול. מכלול ההוראות שהממונה מתכוון לתת, אומרים ברשות, פתוח לבחינה מחודשת.

רשות ההגבלים, מטרנה ופרומדיקו סירבו להגיב.

מטבע נמסר: "טבע ישראל מברכת כל הסדרה רגולטורית, שתביא לשבירת הסטאטוס קוו ההיסטורי בשוק תחליפי החלב הנשלט על-ידי דואופול, ואשר תסיר את החסמים המוצבים בפני מתחרים חדשים. לגישת טבע ישראל, הסדרה רגולטורית ראויה היא כזו הלוקחת בחשבון את ההבדלים שבין השחקנים השונים בשוק תחליפי החלב. ברי, כי אין דין דואופול כדין המתחרים החדשים המבקשים לפלס את דרכם, בצעדיהם הראשונים בשוק. טבע ישראל העבירה עמדתה זו אל הממונה להגבלים עסקיים, והיא מקווה כי הוא יאמצה".

שרגא ברוורמן, בעלי חברת מדיצ'י מסר בתגובה: "חברת מדיצ'י היא חברה צעירה וקטנה ובשל גודלה אין שום הצדקה להכליל אותה בקבוצת הריכוז. מדיצ'י תפרט לממונה על ההגבלים את טיעוניה בהרחבה".

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
זה מוצר שמחירו חייב להיות מפוקח כמו כל מוצר בסיסי
תמ"ל =הכרח עבור מרבית האמהות העובדות! כשחופשת לידה אורכת 14 שבועות בלבד, ורוב האמהות שעובדות לא יכולות להמשיך ולהניק במקביל ( אני לא הצלחתי להניק גם במהלך החל"ד והשתעבדתי לשאיבות במשך חודשיים וחצי לאחר כל לידה) אין ספק שתמ"ל הוא מצרך יסודי ובסיסי בדומה אגב לחיתולים ח"פ. המחירים שמשולמים היום הם מטורפים! בשופרסל חבילת מטרנה אקסטרא קייר גדולה עולה למעלה מ 70 ש"ח ומספיקה לתינוק ב ן6- 7 חודשים ל 5 ימים! קיצוץ קצבאות ילדים, מעונות פרטיים עד גיל 3+ במחירים אסטרונמיים, מחירי מוצרים בסיסיים לתינוקות בשמיים- איך אפשר לגדל ילדים?? יש לי בסה"כ 2 ילדים קטנים מתחת לגיל 3, בעלי ואני עובדים קשה ומרוויחים משכורות סבירות (ביחד נטו כ 15000 ש"ח בחודש) וללא עזרה מההורים אין סיכוי שהיינו שורדים
דנה , פתח תקווה  |  05.06.13
לכל התגובות