אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תרגיל הארנונה של המדינה והרשויות

תרגיל הארנונה של המדינה והרשויות

בהחלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה הסתתר סעיף המשנה את שיטת עדכון הארנונה. מדובר בביטול "מקדם ההתייעלות", שיאפשר לרשויות להעלות את התעריף ב־0.6% בשנה. ברשויות החזקות תגדל הארנונה ב־0.3% נוספים

05.06.2013, 08:23 | דותן לוי

באחת מהחלטות הממשלה האחרונות הסתתר סעיף הנוגע לגביית ארנונה, שלא זכה לתשומת לב. מדובר בשינוי שיטת עדכון הארנונה, שצפוי להזרים לרשויות המקומיות מאות מיליוני שקלים בשנה.

קראו עוד בכלכליסט

עד להחלטה עודכנה הארנונה בהתאם לשני מדדים עיקריים: מדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי, כשהם מתחלקים בשיעור דומה של 50%. את התוספת שמתקבלת במדדים בכל שנה מכפילות הרשויות במקדם שנקרא מקדם התייעלות, שעומד על 0.8, שמטרתו להפחית את תוספת הארנונה לאזרחים. אלא שהממשלה החליטה לבטל כעת את מקדם ההתייעלות, מה שצפוי להזניק את גביית הארנונה ולעכב את תהליכי ההתייעלות ברשויות.

"תמריץ שלילי לרשויות"

בשיטת העדכון שהיתה נהוגה עד כה עלו התעריפים ב־2% בממוצע לשנה. ביטול מקדם ההתייעלות יגרום להתייקרות נוספת של לפחות 0.6% בשנה, ובמקרים מסוימים, כמו בשנת 2012, היא יכולה אף להגיע ל־0.75%.

תלוש ארנונה (ארכיון), צילום: ערן יופי כהן תלוש ארנונה (ארכיון) | צילום: ערן יופי כהן תלוש ארנונה (ארכיון), צילום: ערן יופי כהן

לדברי עו"ד עדי מוסקוביץ' ממשרד מוסקוביץ' אזרואל, המתמחה בין היתר במיסוי מוניציפלי, העדכון נותן מלכתחילה פיצוי יתר לרשויות המקומיות. "רכיב השכר הציבורי בסל הוא 50%, אולם הוצאות הרשות המקומית על שכר הן כ־30%, כך לפי ניתוח שערך ד"ר תומר בלומקין מאוניברסיטת תל־אביב. מכיוון שמדד השכר הציבורי עולה בטווח הארוך יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, הרי שנוסחת העדכון נותנת לרשויות המקומיות פיצוי עודף על התייקרות המוצרים והשירותים שהיא מספקת לתושביה. בשל כך ביטול מקדם ההתייעלות יוצר תמריץ שלילי לרשויות", אמר.

החלטה נוספת באותה ישיבת ממשלה היתה הכנסת סעיף שיאפשר לרשויות החזקות לגבות תוספת של 0.3% בארנונה מעבר לתוספת של 0.6%, אשר תיושם ככל הנראה משנת 2014. מדובר בתוספת גבייה של כ־150–200 מיליון שקל רק ברשויות החזקות. כיום מסתכמת גביית הארנונה הכוללת בכ־20 מיליארד שקל בשנה, וחלקן של הרשויות החזקות הוא כמחצית מכלל הארנונה שנגבית במשק.

התוספות שאישרה הממשלה בארנונה אינן מקריות. במסגרת החלטת הממשלה נקבע כי אותן רשויות חזקות יעבירו למדינה 450 מיליון שקל בשנת 2014 לתקופה של 15 שנה ללא ריבית והצמדה. הסכום שיועבר למדינה נקבע בהתאם לגודל הרשות ולאיתנותה הכלכלית. כך למשל, תל אביב מעבירה 88 מיליון שקל וחיפה 43 מיליון שקל. לפי ההחלטה, את הסכום שיתקבל תעביר המדינה כתשלום עבור מענקי איזון לרשויות הזקוקות לכך. אלא שהסגירה עם הרשויות כרוכה בתשלום מצד כלל הציבור, כך שעבור המדינה מדובר בעסקה משתלמת של קבלת הלוואה ללא הוצאות מימון. בעת פרסום החלטת הממשלה התלוננו ראשי השלטון המקומי כי זו "בושה שהרשויות המקומיות מלוות כספים למדינה". בפועל מתברר כי הרשויות זוכות מההפקר ויעניקו הלוואה בתנאים חלומיים, אשר גם בשוק האפור יכולים לחלום עליהם.

לדברי עו"ד דודי דביר ממשרד מוסקוביץ' אזרואל, החלטת הממשלה גורמת להיפוך תפקידים ומענישה את התושבים המשלמים. "תשלום הארנונה נועד לכסות את השירותים של התושבים. מימון הלוואה של הרשויות המקומיות למדינה באמצעות תקבולי ארנונה של הציבור הוא שימוש בעייתי בגורמים לא יעילים לביצוע פעולות שאינם מבינים בהן ושאינה בתכליתם. למעשה נוצר היפוך תפקידים ותקדים מסוכן: רשויות מקומיות אינן גוף מממן ואינן יודעות לתמחר חוב, וזה לא מתפקידן. מלבד זאת, אם ישנו עודף תקציבי בקופתן של הרשויות החזקות בגלל אחוזי גבייה גבוהים, אין היגיון בלהעניש דווקא את ציבור התושבים שלהן".

בתרגום לכיס של כל אזרח, מסתמן כי בגין דירה של כ־100 מ"ר תנוע העלייה בין 0.6% ברשות שאינה מהרשויות החזקות (משמעותה עלייה של כ־40 שקל למשק בית בשנה) לבין לעלייה של כ־60–100 שקל בשנה ברשויות החזקות. כשמגיעים למבני עסקים (משרדים, מסחר ותעסוקה) מדובר בשיעור של פי שלושה - עלייה של כ־300 שקל לשנה עבור משרד של 100 מ"ר בתל אביב.

שינוי חישוב הארנונה לא ידרוש חקיקה

 

מלבד שני הסעיפים הללו, החלטה אשר מספקת פתח לעלייה בארנונה היא האפשרות לשינוי שיטת החישוב של שטח הארנונה. עד היום שינוי כזה חייב שינוי בחוק. ואולם, כעת יהיה בסמכות משרד הפנים להחליט על שינוי שיטת החישוב,

ללא צורך בחקיקה. לכל רשות יש שיטת חישוב משלה, בתל אביב למשל אין חיוב בדרך כלל בגין שטחים משותפים, כלומר חדרי מדרגות, לובי ואחרים ששטחם יכול להגיע לחלק משמעותי משטח הבניין הכולל.

"ההחלטה להסמיך את השר להתיר לרשויות המקומיות לשנות את שיטת המדידה בארנונה היא מהלך מסוכן מאוד. כך למשל, עיריית תל אביב מנסה זה שנים לחייב שטחים משותפים בארנונה. מפני שאין בסיס נתונים מסודר על המשמעות הכספית של שינוי שיטת המדידה בהקשר זה, ידו של השר עשויה להיות קלה על ההדק, מה גם שמדובר ברשות מקומית בעלת כוח פוליטי בלתי מבוטל. אנחנו, לעומת זאת, יכולים להעריך שתוספת ההכנסות לעיריית תל אביב בעקבות שינוי שיטת המדידה עלולה להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה, והנה לכם התייקרות אפקטיבית העשויה להגיע ליותר מ־10% בשנה", אמר מוסקוביץ'.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
כל עוד קן השחיתות הקרוי 'שילטון מקומי' יתקיים, הוא ימשיך לנצל את כל האפשרויות
העומדות לרשותו לעשוק ולהיטיב עם מקורביו. צריך לסלק את כל המנגנון לטובת משרד אחד בירושלים, עם נציגויות בודדות במחוזות. כמו כן להכפיף את העיריות למשרד הפנים נטו, שראשיהן ימונו על ידו. יש גופים ענקיים שקיימים ללא צורך, ויונקים כספים מהציבור.
עכ  |  06.06.13
לכל התגובות