Headstart: איננו מתערבים בתכנים המועלים לאתר

יוסי מאירי, ממייסדי אתר מימון ההמונים Headstart עומד מהצד ומביט על הביקורת הציבורית על הסופר עוזי וייל שגייס מהציבור 128 אלף שקל למימון הוצאת ספר חדש באמצעות האתר. "אנחנו לא מתערבים ולא מתכוונים להתערב בסרטים שמועלים לאתר שלנו", סיפר ל"כלכליסט".

"אנחנו פלטפורמה שמספקת שירות אנחנו נותנים שירות ליזם ולתומך. כל תומך שיבקש לבטל את התמיכה שלו יתקבל מיידית תוך מספר שניות, וזה בידיו להחליט האם הוא מחזיר את הספר לוייל או משאיר אותו בידיו. במקביל, אנחנו מונעים מקרים של שרלטנות או הונאה, אבל הסיפור של עוזי וייל רחוק מלהיות כזה. אנחנו מקבלים כמאה הצעות ביום, ומעלים מתוכם הצעות בודדות בלבד, רק את המיזמים הראויים והמעניינים", אמר.

בימים האחרונים התמלאה הבלוגוספירה הישראלית בביקורת על הסופר עוזי וייל על כך שביקש לגייס 55 אלף שקל באמצעות אתר Headstart מהציבור כדי לממן את הוצאת הספר "חמישה חלומות". לטענת כותבות ברשת בהן אסתי סגל, גילי בר הלל ואריאנה מלמד, וייל לא הבהיר לתורמים כי מאחורי הוצאת הספר עומדת הוצאת מודן. וייל הגיב כי במספר הזדמנויות, כולל בראיונות שביצע בטלוויזיה ובעיתונות לאחר הגיוס, הבהיר כי מדובר בהוצאת ספרים זו.

המחאה פרצה כאשר וייל עצמו הודיע על כוונתה של הוצאת מודן להקדים את הוצאת הספר ולשחחרו לחנויות עוד לפני שיקבלו אותו 2,000 התורמים. אלא שלפעמים אפילו פרסום שלילי הוא טוב: מאז פרוץ המחאה על המיזם של הסופר וייל, צמח מספר ההזמנות ההזמנות לספר.

"אני לא חושב שעוזי רימה כאן מישהו. וייל הודיע לכל התורמים שההוצאה הקדימה את הספר בעקבות ההצלחה של קמפיין הגיוס שלו ובוודאות הספר לא היה בדפוס בזמן שהוציא את הקמפיין", הסביר מאירי. "כמו שציין וייל, הספר יעמוד גם למכירה במסגרת מבצעי החנויות, כך שמי שרוצה יוכל להמתין ולקנות אותו באחד המבצעים".

האם הכסף כבר הועבר כולו לוייל?

"רק סכום קטן ממנו, כי נותרו רשמית רק עוד חמישה ימים עד תאריך היעד של הפרויקט. כעת עוזי עסוק בלארוז ולשלוח אלפיים ספרים שהוא בעצמו מממן עד שיקבל את הכסף. וייל לקח כאן סיכון. בעוד חמישה ימים הוא יקבל את שארית הסכום שגייס".

וקיים סיכוי שהפרויקט יתבטל בגל המחאה הציבורית?

"לא, הפרויקט לא התבטל כי יש כאלפיים תומכים בפרויקט, ועד כה ראינו נטישה מזערית. התומכים יקבלו את הספרים שהזמינו במחיר שהובטח להם ועם חתימה".

מאירי מבטל את הטענה כאילו חלק מהמחאות הגיעו מבעלי אינטרסים מסחריים, ככל הנראה הוצאות ספרים או מפיצי ספרים, "אין כאן קנוניה ואני לא מרגיש רדוף. עם זאת, אנחנו מרגיזים הרבה גופים כי אנחנו נמצאים בקשר ישיר בין האמן לבין הצרכן. אנחנו מדלגים על בנקים, על מתווכים ומספקים קשר ישיר בין הצרכן לבין הסופר או המוזיקאי. אנחנו נמשיך לעשות הכל כדי שהמיזמים שעולים אצלינו יהיו אמיתיים, ועוזי ימכור את הספרים שהבטיח וימשיך לכתוב ספרים".

בעקבות וייל: גם הסופר צור שיזף פונה למימון המונים

וייל עורר סנסציה וקיטונות של ביקורת, אבל אי אפשר לקחת ממנו את המעשה החלוצי. הוא נתן לסופרים אחרים, גם אם לימים ספורים בלבד את התחושה שהם כבר לא נזקקים לחסדי ההוצאות, החנויות והמבצעים, וחוק הסופרים שטרם עבר בכנסת אולי כבר לא ממש משנה במציאות החדשה הזו.

הסופר צור שיזף החליט לעשות צעד דומה, הפעם ללא הוצאת ספרים מאחוריו. עשרים שנה אחרי שהוציא את ספר המסע 'דרך המשי' קיבל לידיו את הזכויות עליו מהוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, והחליט להוציא אותו מחדש ללא הוצאה גדולה מאחוריו, בהפקה עצמית וללא פערי תיווך.

"מההוצאות וחנויות הספרים בין כה וכה אני לא רואה גרוש", הוא אומר. עם הגרושים שייאספו, הוא מבטיח לצאת "לחורים רחוקים לאסוף על חוט, ולכתוב עוד על העולם". כמו וייל, גם שיזף מציע עותק חתום ב-55 שקל דרך אתר Headstart ומבקש לגייס 55 אלף שקל סך הכל במהלך שלושת השבועות הקרובים. מחירו של הספר, מבטיח שיזף, יהיה נמוך ב-30 שקל מהמחיר שיוצע בחנות, כאשר באמצעות ההוצאה העצמית לא יוכלו ההוצאות והחנויות למכור את הספר במבצעי ארבע במאה למיניהם.

"פעם היו נותנים פה מקדמות. תשכחו מזה", אומר שיזף. "פעם היו פה חוזים על מחר קטלוגי - כלומר המחיר בו ספר נמכר בחנויות. יכולת לחתום על חוזה שמן אם האמינו בך, עד 17% מהמחיר הקטלוגי. עם הזמן עברנו למחיר מכירה, כלומר בכמה שההוצאה מוכרת לחנות. ונכנסו המפיצים בדרך. ואז נוצר המצב הנפלא בו החנות מרוויחה הכי הרבה, המפיץ שלא סיכן ולא השקיע כלום גוזר קופון. ההוצאה מכסה הוצאות ומרוויחה. ולמי לא נשאר? קוראים לזה פירמידה הפוכה"

בקיץ 1991 יצא שיזף למסע שחצה את אסיה מאיסטנבול לבייג'ינג על דרך המשי. את הדרך מטביליסי ועד הגבול הסיני עשה עם מלך ג'ורג'יה דאז, לאדו בגרטאיוני, במכונית לאדה חבוטה וצולעת, שנוהגה בידי הארכיטקט זאזא ציצישווילי, שכונה גם אביר והרפתקן. הוא הפליג במעבורות בים הכספי, הטלטל במשאית סינית שחצתה את רכס הפמיר, והתנדנד באוטובוס צפוף בדרך לדרה, עיירה על הגבול האפגני שבה מייצרים נשק ברחוב. עם זאת, ייתכן והמסע של שיזף לא באמת נגמר בביג'ינג, אלא בצורה שבה סופרים עומדים בקשר עם הקהל שלהם.