חקר ביצועים: השבוע של התקציב, סטנלי פישר והבלון של גוגל
בלונים פורחים יופרחו לרשת, גל תביעות נגד עשירי ניו יורק, ברברה סטרייסנד באה להופיע, בכירי עולם הכלכלה מרעיפים שבחים על נגיד בנק ישראל וכולם נגד יו"ר ועד עובדי הנמל
גוגל Loon - ממופרך עד מובן מאליו
גוגל סופגת לאחרונה הרבה מאוד ביקורת, ובצדק. על תכנוני המס היצירתיים, על הפגיעה בפרטיות, על פגיעה במתחרים. היא מעוררת אצל עוד ועוד אנשים לא מעט עצבים, אבל מדי פעם היא עדיין מצליחה לעורר השתאות כנה. זה מה שקרה השבוע, כשהשיקה, לאחר הכנות מדוקדקות של שנתיים, את המיזם הגרנדיוזי המכונה Loon. במסגרת הפרויקט גוגל מתכננת לשגר בלונים פורחים שיספקו חיבור לאינטרנט במקומות נידחים, כאלה שקשה, יקר או אי אפשר לחבר בהם לתשתית רגילה, או באזורים מוכי אסון, אם התשתית הרגילה קרסה. זה נשמע לא הגיוני, הזוי לגמרי. אבל גם מכונית שתצלם את כל ערי העולם נשמעה פעם כמו רעיון מופרך ומיותר, ונהפכה מהר מאוד למובן מאליו. ובואו נודה: רק גוגל יכולה היום לברוא פרויקט כזה.
איתי שמושקוביץ
הדיווה באה להופיע
זה הולך להיות משעמם. או מרגש. זה הולך להיות מרשים, אבל ככל הנראה גם קצת עלוב. אחרי הכל אנחנו לא באולם פאר בלאס וגאס אלא בפאתי יפו, באצטדיון מוזנח. 60 נגנים. ברברה סטרייסנד אחת. כוכבת. יהודייה. הדודה מאמריקה. הגברת עם הכלבלב. אין לי מושג למה קניתי כרטיס להופעה שלה במוצאי שבת. הפעם האחרונה ששמעתי שיר שלה מרצוני ככל הנראה לא התקיימה אף פעם. ובכל זאת קניתי. במחיר הכרטיס הזה יכולתי לראות הופעות אחרות במשך חצי שנה לפחות. אז למה, למה? אני מאוד מקווה שביום ראשון בבוקר תהיה לי תשובה, אחרת הרציונליות שלי כצרכנית היא אפילו נמוכה משחשדתי.
מיכל פלד פליישר
גל תביעות נגד עשירי ניו יורק
אדריאן בארי סמית, בריטי שעוסק בגיוס ובהשמה של עובדי משק בית עבור אצולת הממון בניו יורק, תופס את עצמו כרובין הוד של מעמד הפועלים. מתוקף כך הגיש באחרונה עשרות תביעות נגד אנשי פיננסים ובידור בכירים (כולל לן בלווטניק וגרושתו של ג'ורג' סורוס) בטענה להפרת חוזים ולאפליה על רקע גיל וגזע. בתביעה אחת טען כי מנהל משק הבית של ג'רי סיינפלד סירב להעסיק עובדת שהיתה "לא יפה מספיק, וגם קצת שמנה". על אשתו של המשקיע קארל אייקן סיפר שהיא לא טורחת לסחוט בעצמה את שפופרת משחת השיניים אלא משלמת למישהו שיעשה זאת. יו"ר קרן בלאקסטון סטיבן שוורצמן הצליח לגרום לסמית לבטל את התביעה נגדו בעזרת מענק של 19 אלף דולר. אייקן, מאידך, הציע רק 1,500 דולר, והתביעה נגדו תלויה ועומדת. ככה זה: בצמרת יש מחיר שוק גם לכביסה המלוכלכת.
תמר טוניק
חגיגות פרידה מהנגיד
העובדה שנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר זוכה להערכה מקצועית רבה מעבר לים אינה סוד. שנים של עשייה כלכלית ברמה הגבוהה ביותר ודורות של סטודנטים שלו שהתברגו במשרות בכירות פשוט עשו את שלהם. וכך, בכל כנס כלכלי בהשתתפות הנגיד אין מנוס משפע המחמאות שמרעיפים עליו המשתתפים. אבל השבוע, כך נראה, נשבר השיא. בכנס הכלכלי שארגן בנק ישראל לכבוד פרישתו של פישר התחרו האורחים הבכירים מחו"ל מי ישמיע עליו יותר דברי שבח. הכל כנראה נכון, אבל כשהן באות בכזו מסה קריטית, התשבחות הופכות לעיסה דביקה שנראית כמו סגידה פולחנית למנהיג רוחני. ומנהיגים רוחניים כבר אמרו: אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו - שלא בפניו.
אמנון אטד
התקציב - טיוטה גסה למציאות
לאחר ש"כלכליסט" והסדנא לידע ציבורי השיקו פרויקט לניתוח התקציב, התחילו לצוף כל מיני סיפורים. למשל זה בסעיף 00370212 בתקציב משרד התיירות, שלפיו התקציב של המרכז לפיתוח המקומות הקדושים יעמוד על 9 מיליון שקל בלבד, ירידה של 11% מהשנה שעברה. אלא שבדיקת הסעיף בעבר מגלה שלאורך השנה ועדת הכספים הזרימה למרכז עוד כמה מיליונים, בגובה 75% מהתקציב המקורי. כלומר המקומות הקדושים תוקצבו בפועל בכמעט פי שניים משתוקצבו בתקציב המדינה הרשמי, שבו הציבור יכול לעיין. כך זה עובד באינספור סעיפים, מתחזוקת הכותל ועד תקציב הביטחון: כותבים פחות כדי לא לעורר רעש, ואז מנפחים בשקט. צריך לצלול לתקציב, צריך להבין את המגמות, צריך למחות - וצריך גם לזכור שהוא רק טיוטה גסה לדבר האמיתי.
שאול אמסטרדמסקי
כולם נגד יו"ר הוועד
רצה הגורל, ובמקביל להחלטה של רשות החברות הממשלתיות לבדוק שוב את עסקיו של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד אלון חסן, הקים ראש הממשלה צוות להגבלת זכות השביתה של הוועדים החזקים. רצה הגורל, ובמקביל גם החליט הממונה על הגבלים עסקיים להצר את צעדי הוועד במשא ומתן על הקמת נמל פרטי נוסף ולהכריז על הנמל "קבוצת ריכוז". והגורל, מכשף אקראי שכמוהו, שלח חברת כנסת ממפלגתו של שר הכלכלה - זה שממונה על הממונה, ונוטה לבדיחות סרות טעם על הדברת נמלים - להגיש הצעת חוק שתמנע אפשרות של שביתה בנמלים. ובדיוק אז הודיע האוצר כי פנה ליועץ המשפטי בדרישה לחקור את מעללי חסן. אז נכון, יו"ר הוועד צריך ללכת הביתה, אבל הלינץ' שבוצע בו אינו אקראי, ובעצם גם אינו אישי. הסיכול הממוקד של חסן הוא ניסיון חיסול רב מערכתי של העבודה המאורגנת כולה, ועל הדרך עוד ניסיון להסיט את הדיון מהגזירות של ראשי הלינץ'.
מיקי פלד
לפיד דרוש מנהל
בסערת ההתנהלות המבישה בנמל אשדוד כדאי לזכור שמדובר בסופו של דבר בגוף ממשלתי, וצריך להפנות אצבע מאשימה גם לשר האוצר יאיר לפיד ולמשרדו. לאגף התקציבים, שניהל עד לאחרונה משא ומתן עם יו"ר ועד העובדים אלון חסן על הפרטת הנמל בתנאים נדיבים לעובדים תוך פגיעה בתחרותיות; לאגף הממונה על השכר, שרק לפני כמה חודשים אישר לעובדי הנמל תוספות שכר ולא דרש ניקוי אורוות; ולרוח המפקד בצמרת המשרד. באוגוסט 2011 השר הקודם שלף את מנהל רשות החברות הממשלתיות דורון כהן והפך אותו למנכ"ל המשרד. מאז לא מונה מחליף. אם לא טרחתם למנות מנהל שאחראי על הנמלים, אם זו רמת הזלזול שלכם בחברות הממשלתיות, אל תלינו על הדרך שבה הן מתנהלות.
נעמה סיקולר
פסק דין הקישון - רף בלתי אפשרי
פסק הדין בפרשת הקישון, שדחה השבוע את תביעתם של לוחמי השייטת וקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין המחלות שלהם לחשיפתם למי הנחל, מציב רף בלתי אפשרי לתובעים על נזקי איכות סביבה, במיוחד אלה שהמחלה הופיעה אצלם שנים לאחר החשיפה לזיהום. לפי פסק הדין, צריך לא רק להוכיח קשר בין החומר המזהם למחלה, אלא גם להוכיח שגורמי סיכון אחרים לא הובילו להתפתחותה. לבית המשפט יש את נימוקיו הדווקניים, למפעלים המזהמים יש עשרות עורכי דין, והמדינה מפגינה קשיות עורף מטרידה כלפי הלוחמים שצללו למענה במים מזוהמים ואז הוטבעו לשנים בביצה של מאבקים ביורוקרטיים ומשפטיים אינסופיים. ואם כך ייעשה למי ששירתו את המדינה, לנפגעי זיהום סביבתי "רגילים" אין בכלל סיכוי.
משה גורלי
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה