הארכת שעות המסחר הגדילה את מחזור המסחר ב־17%

עם הארכת המסחר בבורסת תל אביב בשעה נוספת, מחזור המסחר עלה בכ־17%, כך עולה מבדיקת "כלכליסט" בתום שבוע המסחר המוארך הראשון בבורסה.

מעט יותר ממיליארד שקל הוא מחזור המסחר שנרשם בשבוע החולף, שהינו שבוע המסחר המוארך הראשון, לעומת ממוצע של 882 מיליון שקל מתחילת השנה לפני הארכת יום המסחר. בארבעת ימי המסחר שהוארכו, מחזור המסחר הממוצע של שעת המסחר האחרונה עמד על 262 מיליון שקל, גידול של 27% בהשוואה לחודש מאי.

כחלק ממאמצי הבורסה להגדלת מחזורי המסחר, הוחלט להאריך את שעות יום המסחר בבורסה בימים שני עד חמישי, בשעה (ביום ראשון לא מתקיים מסחר בבורסות העולם, לכן לא הוארך המסחר ביום זה), הארכה שנכנסה לתוקף ב־16 ביוני. מלבד האפשרות להאריך את המסחר בככלותו בארץ, ההארכה נועדה בין היתר, ליצור חפיפה בין סיום המסחר בארץ לבין פתיחת המסחר בארה"ב וכן להרחיב את החפיפה עם שעות הפעילות באירופה.

משום שהבורסה בארה"ב עובדת (בשעון ישראל) בשעות 16:30-23:00, ואילו הבורסה בישראל מסיימת את המסחר ב־16:30, הרי שכעת, ההארכה בשעה מאפשרת חפיפה של שעה במסחר בין הבורסות. באירופה מאידך, מתקיים המסחר בשעות 10:00-18:30, והארכת המסחר בארץ מייצרת חפיפה גדולה יותר.

מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון | צילום: אוראל כהן

רבים מאנשי תעשיית שוק ההון התנגדו למהלך בטענה כי הארכת שעות המסחר תפגע קשות באמהות בתעשייה, שייאלצו להגיע הביתה מאוחר יותר ולהפוך "גברית" עוד יותר את התעשייה שנחשבת בין כה לתחום גברי.

"אני חושב שתועלת המהלך בטלה בשישים", אמר זיו פניני, מנהל חדר מסחר מגדל שוקי הון ל"כלכליסט", "אין בימי המסחר הבודדים שעברו כדי להעיד על מחזור המסחר הממוצע. לא רק שחסרה סטיית התקן, גם עברנו ימים אינטנסיביים מאוד בהובלת מניות כגון מלאנוקס, כיל, החברה לישראל ובזק וכן יום חמישי שהיה תנודתי במיוחד כאשר הבורסות באירופה יורדות ביותר מ-2.5%, החוזים העתידיים יורדים יותר מאחוז ואג"ח ל-10 שנים בכל העולם יורדות כאחוז (תגובת השווקים לנאום ברננקי ע.ס). אף אחד לא טען שהארכת שעות המסחר בשעה תקטין את המחזורים. אלא שתוספת של שעה איננה מספקת פתרון לבעיות האמיתיות של מיעוט עסקאות, במיוחד באמצע היום, כ-80% מהעסקאות מבוצעות בשעה הראשונה ובשעה האחרונה של יום המסחר ולאורך אמצע היום השוק ממש מת. כמו כן, סוגי העסקאות, כמות הכסף שנכנס בצורה של השקעות חדשות שואפת לאפס, אם מנטרלים השקעות ספקולטיביות כגון מעבר בין החזקה במניות בנק לאומי למניות בנק הפועלים ע"י קומץ ספקולנטים. זה כמו סוס שדוהר וקשה לו לנשום כי הרסן יושב בצורה בעיתית כך שהוא לא מספיק להגיע בזמן ליעד שלו, אז דוחים את שעת ההגעה המיועדת במקום לשחרר את הרסן שחוסם לו את קנה הנשימה".

שפע הגבלות רגולטוריות בשנים האחרונות הביאו לקונסולידציה, להקטנת התחרות ולחיזוק השליטה של הבנקים. מחזורי המסחר המידלדלים קשורים בקשר הדוק עם תנאי השכר בשוק ההון ומקטינים את האטרקטיביות של התחום שנחשב פעם לתחום זוהר. החשש עם הארכת שעות המסחר הוא שהעמסת עלויות שכר נוספות על בתי ההשקעות עלולה להאיץ אף יותר את הליך הקונסולידציה, ולהחריף את בעיית מיעוט השחקנים בשוק.

"אם נתעלם מעשר המניות הגדולות במדד ת"א 100 אנחנו נראה את העיוות האמיתי בשוק, יש מניות במדד שאין בהן בכלל מסחר לאורך היום." מסביר פניני "המטרה היא לא לסחור יותר זמן באותן עשר מניות ולהגיד שיש לנו פתרון, צריך לתת פתרון אמיתי לבעיית הנזילות, מספר השחקנים ומחזורי המסחר. גם אם המחזור יעלה ב-10% בגלל שהארכנו את יום המסחר ב-14% זה לא פתרון. כי הבעיות של חוסר הנזילות בשוק, מיעוט העסקאות ומיעוט השחקנים נשארו. הרי אפשר גם להתחיל לסחור ב-5:00 בבוקר בכדי לייצר חפיפה עם בורסות המזרח ולהמשיך עד 20:00 בערב בכדי שתהיה חפיפה לארה"ב. במקום לפתור את הבעיה ונגזרותיה, משאירים אותה ומאריכים אותה, אז אנחנו נשארים באותה בעיית מסחר בעוד שעה ביום."