אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 6 שאלות לקראת עונת ה-NBA הבאה צילום: איי אף פי

6 שאלות לקראת עונת ה-NBA הבאה

יש קומישינר חדש אבל האם בעונה הבאה נראה את ג'ורדן החדש? שיטה חדשה? או שושלת חדשה?

24.06.2013, 08:52 | רון גורדון

התפוגג העשן. הכישרון הביא לסאות ביץ' אליפות שנייה ברציפות, וסן אנטוניו נותרה בוכייה, כבויה ומפורקת - ודי, אל תצפו לראות אותה שוב במעמד הזה בשנים הקרובות. עונת 2012/13 ב־NBA תיזכר בעיקר בגלל סדרת הגמר הנהדרת שהיא סיפקה בין כל מיני סיפורי מסגרת כאלה ואחרים, פרישות לא מפתיעות מדי, עלייה של קבוצות מסקרנות, כמה כוכבים שדעכו, כמה שהפכו לכוכבים ועוד חותם של האתלט הכי גדול שהמשחק הזה ראה בעשור האחרון לפחות, בדרך להפיכת הליגה הזו לשלו. ושנייה לפני שמתפנים לליגה האמיתית - ה־NFL - נשאיר אתכם לסיכום עם השאלות שיעצבו את פני העונה הבאה.

קראו עוד בכלכליסט

לברון ג לברון ג'יימס עם הגביעים שצבר. סטטיסטיקות מרהיבות | צילום: אם סי טי לברון ג

1. האם מיאמי בדרך להפוך את שאלת האליפות בשנים הבאות למיותרת?

ממש לא. אחרי רצף נהדר של 27 ניצחונות רצופים במהלך העונה הגיע הפלייאוף והראה שמיאמי, למרות לברון, פגיעה, מנוצחת, ואם דבר אחד או שניים או שלושה היו מתחברים כמו שצריך ליריבה שלה (נניח שיקגו בלי איזה חמישה פצועים מההרכב הראשון, או אינדיאנה מבוגרת יותר ומאמינה יותר, או סן אנטוניו שפשוט תדע לסגור משחק), היא היתה נפרדת מהתואר. בשנה הבאה לא מעט יריבות יאמינו יותר, והחברים בהיט יהיו מבוגרים בשנה. אם השנה מיאמי היתה הפייבוריטית הברורה לתואר - אם לא נפלתם באותו סיפור אגדות צהוב/סגול - הרי שהשנה הבאה היא עדיין תהיה הפייבוריטית הברורה, אבל טיפה פחות.

שחקני NBA במאבקים. האם יצליחו לקצר את העונה בקרוב?, צילום: איי אף פי שחקני NBA במאבקים. האם יצליחו לקצר את העונה בקרוב? | צילום: איי אף פי שחקני NBA במאבקים. האם יצליחו לקצר את העונה בקרוב?, צילום: איי אף פי

2. האם שיטת המשחקים בליגה תשתנה בקרוב?

בקרוב לא. זה לא יקרה השנה ולא בשנה הבאה, אבל העובדה שזה שם, על השולחן, היא מספיק מעניינת. 82 משחקים בעונה לקבוצה הם המון משחקים. הם המון משחקים כבר מאז עונת 1967/68, והצרה היא שהם יותר מדי משחקים לא טובים ונחוצים, או בשפת הליגה - משחקים מייצרים. מילווקי מול שרלוט, אורלנדו מארחת את וושינגטון, אטלנטה יוצאת ליוטה. יופי. משחקים שלא ממלאים אולם, לא ממלאים עמוד, ויש מאות כאלה בעונה. וכל כך הרבה טיסות, ומסע משחקי חוץ, וזה מתחבר לעומס על שחקנים, עומס יתר שמוביל לקריסה אחרי כמה שנים. הטענה על מיליוני הדולרים שהשחקנים מקבלים תמורת קצת עבודה בחדר כושר יצאה כבר מכל החורים, כשאפשר להסכים בנקל שאם קובי בראיינט קרע את גיד האכילס אחרי 1,239 משחקים, הוא לא היה קורע אותו אחרי 1,000. כששם המשחק בליגה הזו הוא כסף, והרבה כסף, הדברים האלה נשקלים ברצינות. אולי לא יבטלו מחר בבוקר את הקבוצות במילווקי ובשרלוט, אבל השווקים המתעוררים יקבלו את הקבוצות שלהם בסוף, ואפילו טיעון כמו "אם יעברו לעונה של 72 משחקים יהיו מיליארדי דפי סטטיסטיקה שיירדו לטמיון, כי איך משווים תפוחים לתפוזים?", כבר לא יתקבל.

. . .

3. הירידה ברייטינג תימשך?

 

מילווקי ושרלוט, לשמחת כולם, לא הגיעו לגמר, ומשחק מספר 7 בסדרת הגמר בין ההיט לספרס היה המשחק השני הכי נצפה בהיסטוריה של רשת ABC, עם רייטינג של 17.7 מיליון צופים בארה"ב לפי מדד נילסן. זה נתון חביב מאוד, אבל אין בו כדי לשנות את התמונה הגדולה, והיא שכבר שנים אין מי שיעצור את המפולת בנתוני הצפייה. נכון שהספרס היא לא בדיוק הקבוצה הכי חביבה על אוהד הכדורסל הממוצע בארה"ב, אבל מבט על העשור האחרון, שבו רק סדרה אחת (לייקרס־סלטיקס ב־2010) משכה יותר מ־18 מיליון צופים בממוצע למשחק, צריך להדאיג מאוד את בכירי הליגה. שחזור המספרים משנות התשעים, אז לדוגמה רשמה הסדרה בין שיקגו ליוטה ב־1998 קרוב ל־30 מיליון צופים בממוצע לערב, הם חלום רחוק מדי. בליגה שכה מבוססת על כוחו והשפעתו של הסופרסטאר – יותר מבכל ענף ספורט אחר בארה"ב - לברון ג'יימס אחד פשוט לא מספיק.

4. הביאו את האיש הנכון לטפל בזה?

ב־1 בפברואר 2014, בדיוק 30 שנה אחרי שנכנס לתפקיד, יפרוש דיוויד סטרן מתפקיד הקומישינר וייתן את המפתחות לסגנו אדם סילבר. לא נרחיב כאן על מה שסטרן עשה בשביל הליגה הזו, אלא על סיכוייו של סילבר לצלוח את התפקיד. סילבר זכה כבר ללא מעט מחמאות מכל עבר על פועלו. מתארים אותו כאדם הרבה יותר קול ונוח מקודמו. הוא צעיר ממנו ב־20 שנה, והוא זוכה להערכה רבה מבעלי הקבוצות ומהשחקנים. אבל כמי שטעם מקרוב כל כך את שיטתו של סטרן, קשה לראות איך סילבר מצליח מיד לשבור את קו המחשבה הזה, להפתיע ולצעוד בדרך אחרת כמו שרבים מדי מצפים ממנו. סילבר ניצב מול כמה אתגרים ראשוניים לא פשוטים, כמו ניסיון לנווט את שיטת חלוקת הרווחים החדשה בין הקבוצות בליגה בהתאם לרייטינג כך שלא תנוצל לרעה על ידי הקבוצות הקטנות או שתוביל לרמיסתן של אלה על ידי הגדולות. הוא יצטרך לבחון מחדש את גיל המינימום לדראפט ולראות אם להמשיך ולהיכנס לשווקים חדשים בעולם כשבראשם סין. הוא גם יצטרך להחליט אם יש אפשרויות אחרות להתפשט ולהתרחב בתוך ארה"ב שלא דרך העברת קבוצות וזיכיונות. הוא יצטרך לבחון את כל הדרכים כדי לשפר את הגוף הזה שהוא אחראי עליו ומייצר 5 מיליארד דולר בשנה.

5. קובי בראיינט יחזור לשחק כדורסל?

בואו נתחיל בהתחלה - קרע בגיד האכילס זו אחת הפציעות ההרסניות ביותר בכלל ולשחקני כדורסל בפרט. גיד האכילס הוא ההמשך של שרירי השוק בגוף לעצם העקב, וזהו הגיד העבה והחזק ביותר בגוף האדם. זו פציעה שדורשת שיקום ארוך, אינטנסיבי ומאתגר. היו כבר כאלה שהתאוששו מפציעה כזו בעבר, כמו דומיניק ווילקינס הנהדר, שקרע את גיד האכילס בגיל 32, אבל הצליח לחזור אחרי כמה חודשים ולתת עוד כמה עונות יפות, עוד לפני הטיולים באירופה. לעומתו אפשר להזכיר את בן דורו אייזיה תומאס, שנאלץ לפרוש בגיל 32 בגלל אותה פציעה. עם כל הכבוד לשניהם, ולרבים האחרים שחזרו או פרשו בגלל אותה פציעה, אף אחד מהם לא קובי בראיינט, על כל המשתמע מכך: פרנצ'ייז פלייר ברמה הזו, שצריך לקלוע ערב אין ערב אאוט 30 נקודות ויותר במשחק, ולייצר לעצמו את רוב המצבים. בגיל 35, אחרי עומס של 17 שנים בליגה, זו נראית כמו משימה כמעט בלתי אפשרית.

6. לברון או ג'ורדן, נגלה בעונה הבאה?

כנראה שלא. בואו ניפגש בסיום עונת 2017/18 ונדון שוב בשאלה הזו. אבל הדבר החשוב יותר: אם מישהו חושב שהתשובה היא לא עניין של טעם אישי אלא קשורה למספרים ואליפויות וטבעות, אז אני בכלל לא בטוח שלברון ישיג שש אליפויות - המספר שאליו הגיע ג'ורדן - או יותר ממנו. אני כן בטוח באלף ואחד אחוז שאם ג'ורדן היה זה שמשחק בתקופה מאוחרת יותר, אחרי לברון, והיה צריך להשיג שש אליפויות או 51 אליפויות או כל מספר ונתון אחר כדי להוכיח משהו למישהו, הוא היה עושה את זה בהליכה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות