אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם לא תאושר בדיקה בשדה בריר נעלה לירושלים" צילום: עמית שעל

ראיון כלכליסט

"אם לא תאושר בדיקה בשדה בריר נעלה לירושלים"

יו"ר ועד עובדי רותם אמפרט הכריז על מאבק במשרד הבריאות שמתנגד לכריית פוספט בשדה בריר: "תוכיחו שיש בעיה בריאותית ואנחנו זזים הצידה

24.06.2013, 08:30 | חן פונדק

"אני בפרונט של המאבק בשביל העובדים. הראייה של ההנהלה היא נטו כסף, לא מעניין אותה העובדים אלא הרווח לחברה. אם הם יכולים לעשות רווח במקום אחר זה לא מדגדג אותם", כך אומר משה חדד, יו"ר ועדת עובדי רותם אמפרט, חברה־בת של כימיקלים לישראל.

קראו עוד בכלכליסט

המחלוקת על שדה בריר כריית פוספט או זהירות מחשש לפגיעה בבריאות התומכים בכרייה הניסיונית נשענים על דו"ח של פרופ' שמואל שפירא שהוזמן על ידי משרד ראש הממשלה וטען כי אין סכנה בכרייה. זאת בניגוד לשני דו"חות של משרד הבריאות שטענו כי הכרייה תביא לתחלואה חן פונדקלכתבה המלאה

הכעס העיקרי של חדד מופנה כלפי משרד הבריאות שמתנגד לכריית פוספט בשדה בריר בשל חשש כי הכרייה תפגע בבריאות תושבי האזור - ערד ויישובים נוספים. כיל הציעה לבצע במקום כרייה ניסיונית לבדיקת השלכותיה, אך המשרד מתנגד גם לכרייה ניסיונית. "באופן תמוה המשרד מתנגד, ללא שום סיבה הגיונית, לערוך פיילוט במקום. יש לנו מאגרים במכרות הקיימים לעוד 7–8 שנים והחברה תיסגר ללא מאגר עתידי נוסף. המשמעות תהיה 10,000 משפחות ללא פרנסה. אנשים עובדים בלב לבו של המכרה והאנשים שלנו בריאים. החברה עושה בדיקות תקופתיות לכל העובדים בבית חולים סורוקה או במרפאות בתל השומר. הבדיקות נעשות בדקדקנות המרבית. יש לנו מפעילים שעובדים עם טרקטורים בבגדי עבודה רגילים, ללא מסכות. אם יש סכנה למי שמרוחק 3–4 ק"מ, אז מי שעובד בלב לבו של המכרה היה צריך להיפגע".

יו"ר ועד עובדי רותם אמפרט משה חדד, צילום: עמית שעל יו"ר ועד עובדי רותם אמפרט משה חדד | צילום: עמית שעל יו"ר ועד עובדי רותם אמפרט משה חדד, צילום: עמית שעל

הסכנות הבריאותיות באמת לא מדאיגות אתכם?

"המתנגדים העיקריים הם קומץ של 100–150 מתושבי ערד, שרוקמים כל מיני סיפורים, וקבוצה קטנה של בדואים מהאזור. בחברה עובדים עשרות אם לא מאות מתושבי ערד שיש להם ילדים קטנים. הם עובדים 30–40 שנה במכרות, ואם היתה הסכנה הקטנה ביותר הם לא היו נותנים יד למהלך כזה. אף אחד לא יסכן את הילדים שלו".

חדד (52), אבא לשלושה, מתגורר בבאר שבע ולא ממש מכיר מקום עבודה שאינו רותם, שם התחיל לעבוד לפני 30 שנה. רק בחצי השנה האחרונה נכנס לתפקיד יו"ר איגוד העובדים. באופן מפתיע, חדד אינו כועס על הבעלים של כיל, שהודיעו שעד סוף 2013 יחליטו על עתידה של חברת הפוספטים בארץ. מלבד המחלוקת על שדה בריר, החברה מתמודדת כיום עם איום נוסף על עתידה: ועדת ששינסקי החדשה לבחינת זכויות המדינה במשאבי הטבע, שהחלה לפעול השבוע. הוועדה עשויה, לדוגמה, להחליט על צמצום שיעור יצוא הפוספט, אשר עומד כיום על 97%, החלטה אשר צפויה לפגוע ברווחי החברה.

"המאבק ממומן מקופת הוועד וזה לא עולה הרבה"

כשרואים את הקמפיין של עובדי רותם אמפרט, הכולל יחסי ציבור ומודעות ענק בעיתונות, עולה מעצמה המחשבה שהכל מגיע מלמעלה, מההנהלה, שרתמה את הוועד למאבק. כך, בתום הסיור בשדה בריר לפני שבועיים אמרה גרמן כי "כיל עושה שימוש ציני ומכוער בעובדים שלה". אלא שחדד מתעקש כי הכל נעשה ביוזמתם ומכספם של העובדים: "הכל מקופת הוועד. יחסית זה לא עולה הרבה, בין 20 ל־30 אלף שקל בחודש". לטענת חדד הוא מייצג 1,200 עובדי חברה וכן 8,500 עובדים עקיפים (תחזוקה, ניקיון וכדומה). אלא שמספרים אלה שנויים במחלוקת. לטענת שרת הבריאות יעל גרמן, "במהלך ביקור בחברה נאמר לי על ידי מנהל אגף משאבי אנוש בחברה, שישנם 670 עובדים קבועים בחברה, והיתר, ככל הנראה, עובדי קבלן".

איך הגעתם להחלטה להיות הפרונט של מאבק ציבורי במקום ההנהלה?

"החברה ממתינה 10 שנים לאישור לעבוד בשדה בריר. בתקופה האחרונה התחלנו לקבל מסר שזהו, שההשקעות בחברה מתחילות להיעצר. למשל יש לנו מחפר, טרקטור ענק שכורה פוספט ואורך החיים שלו הוא 25 שנה. המחפר הקיים הוא בימיו האחרונים. כשאנחנו מבקשים לקנות חדש, בהנהלה עונים שהם לא קונים כלי ל־30 שנה כאשר לא ידוע מה קורה בעוד 7 שנים. ההשקעות בחברה הן ארוכות טווח והמשמעות היא תהליך גסיסה של החברה".

איפה התפקיד של כיל כאן? אחרי כל כך הרבה שנים היא לא צריכה להבטיח לכם מקום עבודה או פיצויים?

"כיל מורכבת מחברות שונות. כל חברה היא חברה בפני עצמה. העובדים של הברום מקבלים את השכר לפי חברת ברום ורותם לפי רותם. היום הכל כלכלי".

ומה יקרה אם לא יאשרו את הבדיקה?

"אני מעלה לירושלים את כל העובדים של כיל עם המשפחות שלהם. נעשה כל מה שהחוק מתיר. אין שום היגיון לא לתת אישור לבדיקה הזאת".

אם תהיה כרייה ניסיונית ותימצא בעיה, האם תיסוגו לחלוטין מהמאבק?

"אם עלולות להיות השלכות בריאותיות אנחנו האחרונים שנילחם. אנחנו לא מוכנים שאף אזרח ייפגע. תוכיחו שיש בעיה בריאותית ואנחנו זזים הצידה".

גרמן אמרה ל"כלכליסט" לאחר סיור באזור כי בדיון על שדה בריר אי אפשר לשכוח את הפזורה הבדואית. לדבריה, "אני לא יכולה להבין איך אפשר לחשוב על כרייה לפני שפותרים את בעיית הפזורה הבדואית. סיירתי במקום, בלב אזור מיושב של בדואים ובסמוך לבית ספר של ילדים. לא ניתן להתעלם מקיומם כי הם יושבים בצורה לא חוקית או כן חוקית".

חדד טוען כי "נושא הבדואים צץ רק לאחרונה, כשתושבי ערד ראו שנגמרו להם התירוצים. אין בעיה עם הבדואים, ומי שייעדה את השטח לשדות פוספט היא ממשלת ישראל לפני 30 שנה, במסגרת המשאבים שהיא נתנה לרותם אמפרט".

"המכירה לפוטאש לא מעניינת אותי"

אף שהעובדים של כיל הודיעו על התנגדותם למכירת כיל לפוטאש, לחדד אין עניין לעסוק בסוגיה. "אם מוכרים את כיל המשמעות היא שחברת פוטאש תדאג לפועלים שלה ותשתמש בחברה כדי ליצור מנוף לעסקים שלה איך שמשתלם לה. נושא התמלוגים לא מדבר אליי. זה עניין של הממשלה מול החברות. אני רוצה שרותם תמשיך לפרנס אלפי עובדים, וכל מה שמעבר לזה לא מעניין אותי".

כאשר אתה רואה - למשל בדצמבר האחרון - כותרות שמנהלי כיל מושכים לעצמם עוד אופציות, רגע לפני שנכנסת לתוקף הרגולציה החדשה על שכר בכירים, אתה לא כועס?

"זה מקומם אותי. אנחנו אנשים שעובדים קשה, לילות כימים, ואחראים לרווח האמיתי של החברה. וכשאתה שומע על המיליונים זה מקומם. אבל אותי מעניין העיגול שלי. מעניין אותי שנוכל להתפרנס בכבוד. אני לא נכנס לאידיאולוגיה".

שרת הבריאות יעל גרמן מסרה: "במפגש עם העובדים נאמר לי כי בקצב העבודה הנוכחי יש לחברה עוד 10 שנים לכריית פוספט ועוד 4–5 שנות עבודה נוספות בקצב מופחת. אם כן ובניגוד לטענות, העובדים לא צפויים להיפלט מהעבודה בקרוב".

מהתושבים המתנגדים לכרייה נמסר: "אין לנו יריבות עם העובדים שהנהלת החברה ובעליה עושים בהם שימוש ציני בהצבתם בחזית המאבק. הניסוי המוצע יסכן את 50,000 תושבי הסביבה ואישורו יהווה לא פחות מאישור ניסוי בבני אדם."

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
אני דור שלישי במפעל
אני דור 3 לעובדי מפעל רותם אמפרט סבא שלי מחלוצי המפעל ומכרה צין, אבי עובד במפעל מעל 35 שנה בכל מכרות החברה צין, רותם ואורון. אני יוסי תורג'מן עובד במפעל מזה כ 8 שנים עובד ומתפרנס בכבוד. האם זה נשמע הגיוני שאדם יעבוד במודע במקום שיכול לסכן אותו ועוד ישלח את בניו לעבוד באותו המקום?! אני מוכן וכמוני גם אבי לעמוד מול כל בדיקה רפואית ובשקיפות מלאה של התיק הרפואי כדי להראות מעל לכל ספק שאין שום סכנה בריאותית לא בזמן הקצר ולא בזמן הארוך.
יוסי תורג'מן , דימונה  |  25.06.13
3.
הרצל, אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך. 800 מטרים בלבד מערד יש מחצבה של משפחת ידועה
זה, לא מפריע לך משום מה, הכרייה אותה כרייה, האבק אותו אבק, המחצבה הזו פועלת שנים ולא שמענו אף תושב ערד מצייץ... עכשיו מפעל שמעסיק מאות מתושבי ערד רוצה לכרות 8 קילומטרים מהעיר, מרחק שגדול פי 8 מהטווח שבו מותר להקים מחצבות, ופתאום אתה קופץ... מעניין למה...
יוני , ערד  |  24.06.13
1.
אם כורים פוספטים 60 שנה והבדיקות מראות שאין תחלואה בקרב העובדים, אז מה נזכרו פתאום?
אני מגדל שני ילדים נפלאים בערד, ויש לי חברים רבים מהעיר שמתפרנסים ממפעל רותם... אני אומר, אל תסמכו על מחקרים מטעם, לא מטעם כי"ל ולא מטעם 20 מתנגדים בערד שהזמינו מחקר משל עצמם... תעשו בדיקה בשטח ותבררו אם יש זיהום או לא. מספיק עם ההפחדות, מספיק עם להרוס פרנסה של אנשים על סמך קשקושים. אם אין שום אינדיקציה לתחלואה בקרב העובדים והסביבה, אז מה הבעיה לכרות 8 ק"מ מהעיר?
איציק , ערד  |  24.06.13