ביקורת ספר: "חמישה חלומות" מאת עוזי וייל

רומן שכולו חוטים דקיקים. קהל היעד: מעריצי עוזי וייל שלא התעצבנו עליו יותר מדי. דבר המבקרת: יציאתו של "חמישה חלומות" לוותה בשערורייה זוטא - וייל פנה לקהל הרחב בבקשה שיסייע לו להשלים את ספרו וזה תרם ביד רחבה, ואז יצא הספר בזריזות מפתיעה בהוצאה מוכרת. חלק מהתורמים חשו מרומים מהעובדה שבמקום ביוזמה תרבותית פרטית מצאו עצמם תומכים במכירה מוקדמת של ספר "רגיל", והרשתות החברתיות, כדרכן של רשתות חברתיות, התמלאו בזעם צדקני. מה שנשכח בדיון, כמעט כרגיל, הוא טיבו של הספר. ובכן, "חמישה חלומות" הוא רומן לא מאוד טוב, אך כתוב נפלא.

עוזי וייל. חמישה חלומות

במרכז הספר משפחה אחת: אבי, נעמה ובנם נתי, שאליהם מצטרפים דנה, חברה טובה של נעמה והמאהבת של אבי, ושירי, המורה והמאהבת של נתי. בגיל 17 נעמה חולמת חמישה חלומות שמנבאים את עתידה, והקורא מלווה את התגשמותם ואת התפוררות המשפחה. וייל נוקט כל מיני תחבולות ספרותיות (לנעמה יש תסביך אב, ולבן זוגה קוראים אבי) אך הן לא מכסות על העובדה שהשלד שעליו תלוי הסיפור חלש למדי, ואפילו מעט בנאלי. זה יכול היה להיות עוד רומן ישראלי בינוני אלא ש"חמישה חלומות" הוא רומן של עוזי וייל, והאיש הזה יודע לכתוב. בעין חדה ומדויקת הוא תופר משפטים שנשלחים כמו חצים אל לב הקורא, מגלמים רעיונות מורכבים בפשטות והופכים את הספר שווה קריאה. וייל הוא ככל הנראה סופר של מיקרו, לא של מאקרו, וככזה הוא מהטובים שיש לנו. ציטוט למזכרת: "אם כל כך רע יכול להתהפך לכל כך טוב, אז הכל אפשרי. אז אין באמת רע בעולם. יש רק מקפצה לטוב שלא שיערת שקיים" (מודן, 276 עמ').

שורה תחתונה: רחוק ממושלם, אבל עדיין שווה קריאה.