אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טרוי דה־וולד: "ריאליטי הוא כמו פלסטר"

ראיון כלכליסט

טרוי דה־וולד: "ריאליטי הוא כמו פלסטר"

טרוי דה־וולד, מומחה לתוכניות ריאליטי, מגיע מהוליווד לסדנה בישראל. לכלכליסט הוא מספר מדוע לדעתו ימשיך הז'אנר לצמוח ולשלוט בלוחות השידורים בשנים הקרובות למרות ההיחלשות של פורמטים כמו "אמריקן איידול"

25.06.2013, 09:20 | תמר וילרפורט

"ז'אנר הריאליטי לא ימות בקרוב. הוא ישתנה", אומר טרוי דה־וולד (Troy DeVolld), כותב, מפיק ומרצה, מומחה לריאליטי טלוויזיוני. "לכל סיפור שאנחנו מפיקים יש צופים. כבר לפני ארבע־חמש שנים נטען שהז'אנר הזה ימות, ואז נמצאו פורמטים מעניינים יותר. הריאליטי רק מתפתח והופך מודרני יותר".

דה־וולד (43) יתארח ב־1 ביולי ב"פסגת יוצרי הטלוויזיה" (TV Writers Summit), סדנה בינלאומית בת יומיים לכתיבה ופיתוח שאיגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה מביא לארץ, ושם הוא ירצה על כתיבה והפקה של תוכניות ריאליטי. במסגרת שיעורי הבית לקראת הסדנה הוא צפה בארבע סדרות ישראליות, "בלתי הפיך", "איכילוב", "מעושרות" ו"גולשי ספות", והתלהב במיוחד מ"בלתי הפיך". "צחקתי בקול", הוא אומר, "עבודת המצלמה שם דומה מאוד למה שנעשה בריאליטי, הפריים פתוח והמצלמה משוחררת ולא מקובעת כמו בסיטקומים קלאסיים. גם בארצות הברית אפשר לראות השפעה כזו בסיטקומים 'לואי' ו'תרגיע', שהמצלמה בהם ניידת".

"משפחת אוסבורן". תוכנית הריאליטי הראשונה שהתבססה על חיי סלבריטאים וזו שהכניסה את דה־וולד לתחום "משפחת אוסבורן". תוכנית הריאליטי הראשונה שהתבססה על חיי סלבריטאים וזו שהכניסה את דה־וולד לתחום "משפחת אוסבורן". תוכנית הריאליטי הראשונה שהתבססה על חיי סלבריטאים וזו שהכניסה את דה־וולד לתחום

משפחת קרדשיאן

דה־וולד מחלק את הריאליטי לשני סוגים עיקריים, "סדרות שבנויות על פורמט כמו 'הישרדות' וכאלה שבנויות על האישיות כמו 'משפחת קרדשיאן', סדרה שאני אישית לא אוהב, אבל אנשים מתחברים לדמויות בה".

למה? הן לא דמויות שהצופה בבית יזדהה איתן. הן חיות בסרט.

"יש לאנשים אובססיה לדמויות מצליחות. אנשים מכל הרמות באוכלוסייה רואים בדמויות הטלוויזיוניות השראה. הם צופים מסקרנות, יש שם לייף סטייל וסיפור שהם לא ימצאו במקום אחר".

מי שעוסק בטלוויזיה אומר שהכל מתחיל בסיפור טוב. איזה סיפור יש בריאליטי?

"אנשים לא יודעים עד כמה תוכניות ריאליטי הן מתוסרטות, כמה מעט קורה בהן במקרה וכמה אנשים עובדים בבימוי, כתיבה והפקה של כל סצנה. כדי ליצור פרק של שעה מצלמים 12–15 סצנות בנויות מאוד. זה יוצר את הסיפור ומוביל אותו, והחוכמה היא שהצופה לא ירגיש. יש הרבה כתיבה ושכתוב בריאליטי. כשמתחילים לערוך רואים איפה יש חורים - בין סצנה במסעדה לסצנה בבית למשל צריך לקשר, אז משלימים. אנחנו מכריחים את הסצנות להתחבר, עוזרים לחומרים".

אז בעצם ריאליטי היא תוכנית מתוסרטת לכל דבר.

"במידה רבה כן. כשאני מפיק סצנה אני מכוון את המצולמים. אני מציע להם על מה לדבר. אני לא שותל להם טקסט בפה, כי הם לא שחקנים, ואם אני אגיד להם להתווכח הם יעשו את זה בחיוך, כי כשחקנים הם גרועים. אני לא אגיד להם לצעוק במסעדה, אבל אני מזכיר להם אירוע קודם, והנה הם כבר צועקים זה על זה באמצע המסעדה, ואני מקבל סצנה אותנטית".

טרוי דה-וורלד. "תוכנית ריאליטי יוצרת המון מקומות עבודה. אחד משמונה עובדים בתעשיית הטלוויזיה בלוס אנג טרוי דה-וורלד. "תוכנית ריאליטי יוצרת המון מקומות עבודה. אחד משמונה עובדים בתעשיית הטלוויזיה בלוס אנג'לס עובד בריאליטי" טרוי דה-וורלד. "תוכנית ריאליטי יוצרת המון מקומות עבודה. אחד משמונה עובדים בתעשיית הטלוויזיה בלוס אנג

מרבית הצפייה בסדרות דרמה היא לא בזמן השידור, אלא בתשלום ב־VOD, באפליקציות, בנטפליקס. איך אתה מבטיח נאמנות צופים לריאליטי?

"נכון שאם פספסת פרק של ריאליטי לא תחפש אותו בתשלום, אבל זה משום שבפרק הבא תבין מה לא ראית. פרק ריאליטי תמיד יתחיל בעלילות הפרק הקודם ויסתיים במה יקרה בפרק הבא, ואם יש סצנה חשובה היא לפעמים תחזור שלוש פעמים באותו הפרק, כי בניגוד לדרמה, במהלך הצפייה בריאליטי אנשים קמים לאכול, לשירותים וכדומה".

ואז בעצם לא משדרים "מציאות", אלא משהו שצולם זמן רב מראש.

"בתחרויות כמו 'אמריקן איידול' ו'רוקדים עם כוכבים' עוברים רק כמה ימים בין פרק לפרק, ריאליטי דוקומנטרי מתחילים לצלם שלושה־ארבעה חודשים מראש, ומצלמים גם במהלך השידור, אז יש אפשרות להשלים. כשהתוכנית עולה לשידור יש בערך שישה פרקים מוכנים. ריאליטי הוא כמו פלסטר לרשת המשדרת. אם תוכנית לא מצליחה ומורידים אותה בהתראה קצרה, ריאליטי הוא אפשרות טובה למלא את המקום שלה".

פרנסה בטוחה

דה־וולד מתגורר מאז שנת 2000 בהוליווד, לשם הגיע מטמפה, פלורידה. את הקריירה הטלוויזיונית שלו החל בגיל מאוחר, וללוס אנג'לס עבר "כמעט מאוחר מדי". לריאליטי הגיע במקרה. "התחלתי ככותב, ומעולם לא עשיתי סיטקום או סרט, אף שרציתי. הגעתי היישר לריאליטי. בריאליטי אין זוהר, רוב האנשים לא עובדים שם מתוך בחירה, אלא כי התגלגלו לשם, וזו עבודה קשה מאוד. שישה חודשים קיוויתי שזה הולך להשתנות, ואז הגיעה 'משפחת אוסבורן', הריאליטי הראשון שמבוסס על ידוענים, שם עבדתי בתפקיד זוטר. זה נתן חיים לז'אנר, ובאותה השנה, 2000, עלתה לראשונה גם 'הישרדות'. מתברר שהייתי במקום הנכון בזמן הנכון. כולם הפכו מהר מאוד למפיקי ריאליטי, ולכולם היתה עבודה ועד היום יש. תוכנית ריאליטי יוצרת המון מקומות עבודה. אחד משמונה עובדים בתעשיית הטלוויזיה בלוס אנג'לס עובד בריאליטי".

כסף גדול יש בתחום?

"כסף גדול יש בכתיבה לקולנוע. בריאליטי אתה לא מרוויח 300 אלף דולר על פרויקט שאתה עושה פעם בשנתיים, אך אתה גם לא צריך לחשוב אם תהיה לך עבודה. אם כתבת לסדרת דרמה והוחלט לבטל אותה, תשב שנה בבית, לעומת אנשי ריאליטי שנעים בין עבודה לעבודה, ממשיכים הלאה. בריאליטי משודרות 4–15 תוכניות בו זמנית. בחלק מהן יש יותר מעונה אחת במהלך שנה, ואפשר לעבוד על כמה פרויקטים במקביל".

איזה עתיד אתה צופה לריאליטי?

"תוכניות שעוסקות במקצועות. הצופים אוהבים לראות אנשים שעובדים ביחד, ריאליטי סלבס - אף שאין הרבה שמסכימים להשתתף בתוכניות כאלה - וגם תוכניות שמשתתפות בהן משפחות. לעומת זאת, רשתות מתקשות יותר ויותר למכור ריאליטי שיש בו פאנל של שופטים. מזה כבר נמאס".

תגיות