שני נגידים יצאו לדרך: התפקיד החדש ישן של פרקנל וקרני

בשבוע הבא, ממש עם סיום כהונתו של סטנלי פישר ולאחר ההכרזה על יעקב פרנקל כנגיד החדש של ישראל, ייכנס לתפקידו נגיד חדש אחר במדינה אחרת, שהיא, איך נאמר זאת בעדינות - טיפה יותר חשובה לכלכלה העולמית: מארק קרני, הנגיד החדש של אנגליה.

בריטניה היא לא ישראל, האפור של לונדון הוא לא יולי-אוגוסט של תל אביב, וקרני הוא ילדון קטנצ'יק (48) ליד פרנקל שלנו (70). and yet, כמו שאומרים הבריטים, אם נחפש ונשים לב, נוכל אולי למצוא כמה קווי דמיון.

המסלול

מארק קרני, ששימש עד כה כנגיד של קנדה, נולד בעיר פורת' סמית בצפונה של המדינה. הוא עזב את המדינה לטובת לימודי תואר ראשון בכלכלה בהארוורד בארה"ב ומאוחר יותר נסע לאנגליה, שם למד לתואר שני ושלישי בכלכלה באוניברסיטה של אוקספורד. פרנקל עשה מסלול אקדמי דומה, הפוך רק מבחינה גיאוגרפית, כשאת התואר הראשון שלו עשה באוניברסיטה העברית, ואת התארים השני והשלישי עשה בארה"ב, באוניברסיטת שיקגו.

לאחר סיום הדוקטורט, בבחירה בין אקדמיה לביזנס, קרני בחר בביזנס. פרנקל ניצב בפני דילמה דומה 20 שנה לפניו - הוא בחר באקדמיה. שתי בחירות הפוכות בתחילת הדרך, שבכל זאת השתלבו, שנים מאוחר יותר.

במחצית השנייה של שנות ה-80 הצטרף פרנקל לקרן המטבע הבינ"ל. פחות או יותר באותה תקופה החל קרני בקריירה מפוארת בגולדמן זאקס. זהו השלב שבו החלה הפעילות המקבילה של שניהם: האחד בבנקאת הציבורית, השני בבנקאות הפרטית. עשור מאוחר יותר הם התחלפו, פרנקל השתלב בבנקאות הפרטית, קרני נכנס למגזר הציבורי.

היום שניהם נגידים, יחד, 5 שעות טיסה האחד מהשני. הפי אנד...

מה, באמת?

אנחנו הופתענו מהודעה על המינוי, אבל פרנקל זה פרנקל, מכירים אותו עוד מהשטיבל. אז נרגענו מהר. האנגלים לעומת זאת הוכו בתדהמה: כשאצלנו המתין ראש הממשלה עד הדקה ה-90 בפרסום שמו של הנגיד החדש, באנגליה עשו את זה כמו שצריך: כבר בנובמבר 2012, שבעה חודשים לפני תחילת הכהונה, הכריז שר האוצר האנגלי ג'ורג' אוסבורן שמארק קרני הוא האיש שיחליף את הנגיד המכהן מרווין קינג. הממלכה היתה בשוק.

עכשיו, באופן כללי אפשר לומר שאזרחי האומה האנגלית נורא מופתעים ומוכים בתדהמה כשיטה (ראו אוהדי נבחרת אנגליה ביורו/מונדיאל). רק שהפעם היה להם קייס טוב, אם לוקחים בחשבון את עובדת הטריוויה הבאה - האיש שנבחר כבר היה סגור כנגיד במדינה אחרת.

הערת ביניים: הנה לכם עוד משהו דומה - גם לפרנקל וגם לקרני זוהי בעצם כהונה שנייה. אפעס, לקרני, הראשונה היתה בקנדה דווקא.

ובחזרה לאנגליה. מה שעוד הפך את אפשרות מינויו של קרני לפנטזיה בלתי אפשרית לחיזוי: עד היום, אף אדם זר לא כיהן במשרת נגיד הבנק של אנגליה, מוסד שעומד על תלו כבר 318 שנה. במקום שמרני כמו בריטניה - ולא, הסיטי החדש לא באמת שינה סדרי עולם - מהלך כזה הוא כמעט מהפכני.

יאמר לזכותו של קרני מבחינה בריטית: 1. הוא עבד באנגליה 10 שנים בתקופתו בגודלמן זאקס. 2. אוקספורד. 3. אשתו, דיאנה קרני, היא אנגליה. בעלת תואר כלכלה באוקספורד. שם היא הכירה את מארק (נקודה למחשבה, למחפשי הזוגיות שבינינו).

עכשיו תורידו את מספר 3 מהמשוואה, כי אשתו עצבנה את האנגלים והם הורידו אותה בעצמם. זה התחיל מייד לאחר המינוי, כשהם גילו שהיא פעילה בארגונים למען איכות סביבה ונגד תרבות הצריכה והקפיטליזם. רבים התרשמו, הטבלואידים רמזו על צביעות - לנוכח הכסף שהגדול שעשה בעלה בגולדמן זאקס. הרמז הפך לביקורת בוטה בהרבה לאחר שדיאנה יצאה באמירה (מאד מעודנת ובעקיפין) על כמה קשה לה למצוא בית במחיר נורמלי בלונדון.

זה כבר ממש העליב את האנגלים הרגישים, שטענו שעם המשכורת הגבוהה ודמי ההחזקה שבעלה יקבל, אין לה זכות להביע עמדה על מחירי הדירות של לונדון.

יש אמרה ידועה, שהפטריוטיות היא מפלטו של הנבל. באנגליה, מסתבר, היא גם המפלט של אלה שמשלמים לבעלי בתים נבלים 5,000 ליש"ט שכירות.

למי שתהה: הקנדים, כמו קנדים, לא נעלבו. לפני כמה מאות שנים זה היה מלך אנגליה שלקח מהם את הכסף. היום זו מלכת אנגליה שלוקחת להם נגיד. הם לא עשו כלום בפעם הקודמת, ומכיוון שהקנדים הם אומה שמכבדת היסטוריה הם גם לא ראו לנכון למחות או לכעוס יותר מדי בפעם הזאת.

למען ההגינות נאמר, שהוויתור הקנדי נשמע קצת יותר סביר כשלוקחים בחשבון את העובדה שבאופן רשמי, לבית המלוכה האנגלי יש עדיין מעמד סמלי בקנדה. עכשיו, תגידו אתם, אם הייתם קנדים והמלכה אליזבת ה-2 היתה דופקת אצלכם בדלת ומבקשת תה, או סוכר, או נגיד, הייתם מעזים לומר לה לא?

חוץ מזה, בואו נהיה כנים: אם היו באים האמריקאים ולוקחים לנו את פישר, לא היינו אומרים להם "בטח שכן ובבקשה קחו"? ברור שהיינו אומרים. הרי זה היה החלום שלנו, "פישר יחליף את ברננקי", כולנו פינטזנו על הכותרת הזו.

נסכים שהקנדים סבבה.  

רגעי השפל

משברים פיננסיים הם לא כיפיים. חוץ מזה שהם לא כיפיים, הם נוטים להוציא לא טוב כלכלנים גדולים ומוכרים, גם אם לא באשמתם הישירה. קרני ופרנקל "זכו" ללמוד את זה על בשרם, כשדווקא הצעיר מביניהם היה הראשון להיכוות.

אחת הפסגות של קרני ב-13 שנותיו בגולדמן זאקס היתה בשנת 1998, ימי המשבר הכלכלי הקשה של רוסיה, אז שימש כיועץ מיוחד מטעם הבנק לממשלה הרוסית, שדנה עם הבנק העולמי וקרן המטבע על סיוע אפשרי תמורת רפורמות כלכליות. התפקיד העביר את קרני לקדמת הבמה בבנקאות העולמית. הוא לא רווה יותר מדי נחת מההישג, כשמאוחר יותר התברר שבמקביל לשירותים שנתן בשם גולדמן זאקס, מחלקת ההשקעות בבנק הימרה נגד ההתאוששות המשק הרוסי.

גם לפרנקל זה קרה, 10 שנים מאוחר יותר, משבר גדול הרבה יותר, כשהפעם ארה"ב במוקד. התפקיד המשמעותי ביותר שקיבל פרנקל בשוק הפרטי לאחר תקופת כהונתו כנגיד בישראל היה סגן יו"ר חברת הפיננסים הענקית AIG. כשהגיע המשבר הפיננסי, שלוש שנים לאחר מינוי פרנקל והכי במשמרת שלו שאפשר, קרסה AIG ונזקקה לחילוץ של ממשלת ארה"ב.

איכשהו, גם קרני וגם פרנקל יצאו מתקופתם בבנקאות העולמית שקרסה נקיים ומטופלנים ציבורית - העיתונות מזכירה נשכחות לפעמים, זה לא מעניין יותר מדי.

המשכורת

תסלחו לנו על הקטנוניות, אבל כאן זה כבר ממש מתחיל להיות ספוקי - גם קרני וגם פרנקל יקבלו שכר גדול בהרבה מזה של קודמם בתפקיד. איך זה קרה?

קרני יקבל שכר שנתי של כ-770 אלף ליש"ט - הרבה מעבר לשכרו של קודמו, שעמד על כ-490 אלף ליש"ט. התירוץ שלו? היו שניים - הוא לא מקבל פנסיה, בשונה מקינג, וההשלכות הפיננסיות של המעבר מאוטווה (עיר זולה באופן מעורר הערכה) ללונדון (צריך להסביר?). זה עבד על מי שהיה צריך לאשר ועל הפרלמנט. ברחוב המשיכו להרים גבה.

בישראל פרנקל לא היה צריך תירוצים ואף אחד לא הרים גבה. נגידנו החדש ישתכר כ־70 אלף שקל ברוטו בחודש, לעומת שכר של 42 שקיבל סטנלי פישר. ככה החליטה הממשלה, כבר לפני שנתיים, הרעיון היה שתוספת השכר תסייע במציאת נגיד איכותי בשכר הולם. פישר יכול היה לקבל כבר אז את השכר הגבוה יותר, הוא בחר לוותר.

נגיד בקנדה – נגיד בישראל

קרני החל את כהונתו כנגיד הבנק של קנדה בפברואר 2008, כך שהמשבר אמנם היה במשמרת שלו, אבל יש הסכמה מלאה שהוא אינו אוחז באחריות.

הבנקאות של קנדה שמרה לאורך השנים על התנהגות זהירה ומאופקת, מבלי להתפתחות לרדיפה אחרי רווחים לטווח קצר באמצעות רכישת ניירות רעילים. כך, המשבר הפיננסי של 2008 פגע בקנדה הרבה פחות מיתר מדינות המערב. כשכלכלת מדינתו רחוקה מלקרוס, קרני עשה את כל הדברים הנכונים כדי לשמר את המצב, ואת ההצלחה יש לזקוף לזכותו. מצד שני, הוא לא באמת נאלץ להתמודד עם משבר פיננסי עמוק ומסוכן כל כך כמו מקביליו בארה"ב, באנגליה ובאירופה.

אם תרצו, אפשר קצת - רק קצת, אל תגזימו חס וחלילה - להשוות את הכהונה של קרני בבנק של קנדה לזו של מיודעינו נגידינו הפורש סטנלי פישר. כמה שישראל נחשבת למדינה משוגעת (והיא אכן מדינה משוגעת) מבחינה כלכלית, וכבר לא מעט שנים, התנהלות ההנהגה והבנקאות שלה (עם יוצאים מן הכלל) נחשבת לאחראית וזהירה.  המשבר הפיננסי פגע בישראל בעיקר מתוקף היותה תלויה לחלוטין בשווקים הגלובאליים. זה לא מעט, ואין כוונה לזלזל, אבל זה רחוק מהקטסטרופה שנפלה על אירופה וארה"ב.

פישר עשה את עבודתו נאמנה - לא ניכנס לוויכוחים עכשיו - אבל זו עדיין ישראל הקטנה כאן, כך שקצת פרופורציות לא יזיקו. קרני עשה את אותו הדבר, עם קנדה הענקית שלא להאמין, אבל גם הוא עם כלכלה מסודרת והתנהלות בנקאית תקינה, תחת פיקוח ממשלתי הדוק. אז גם עם קרני, לפחות בינתיים, פרופורציות בבקשה.

ומה עכשיו

קחו את כל מה שכתבו בעיתונות בישראל על מה שמחכה לפרנקל ועל משימותיו הדחופות כנגיד, תעשו קופי פייסט ותשלימו עוד קצת מידע מאתר האינטרנט הבריטי הקרוב למקום מגוריכם (בעיקר על הפוליטיקה המסואבת של הבנק הבריטי), ותדעו מה מחכה לקרני. זה די דומה: דילמת הריבית, שוק דיור יקר, ופיקוח הדוק על הבנקים.

שיישבו להם השניים על המרפסת בדאבוס ויתייעצו להם.

אנחנו נחכה בסבלנות. בחושך.