הון אנושי: לילה שחור, הון לבן
ממתחם יוקרה בצפון עד סוכנות יוקרה בדרום, גם עשירים חגגו בתל אביב
בלילה הלבן, בלובי של אחד הבניינים החדשים בפרויקט, פתחו תערוכה של מנשה קדישמן. שוטטתי במדשאות המוריקות, בין החזיתות של הבניינים הצבעוניים שעיצב יעקב אגם, ונכנסתי לבופה, שבו הוגשו עוגיות חמאה עם ריבועים צבעוניים שהתכתבו עם הקירות של אגם. להקה ניגנה מוזיקה חיה והקהל הסתובב ובחן את הקדישמן.
מישהי בבגדי ספורט צמודים ניגשה אליי והציגה עצמה כמאמנת הכושר של המתחם. היא שאלה אם אני מהדיירים החדשים, וכשעניתי שלא היא איבדה בי עניין. אייבי נאמן כינס את הבאים ונשא דברים. הוא דיבר על הקשר בין אמנות לנדל"ן, ואז הזמין את יו"ר ועד הבית, הטייס לשעבר גבי לימור, לברך. גם לימור רצה להגיד משהו על אמנות, אבל אף אחד לא הקשיב לו, כולם התפזרו, ולא עזרו הגערות של נאמן. לימור נאלץ להפסיק את נאומו באמצע.
מנכ"ל אזורים החדש דרור נגל לא דיבר על אמנות ונדל"ן, אלא רק על נדל"ן. "מחירי הדירות לא יירדו, הם רק יעלו", הוא אמר. "גם בשנה שעברה אמרו שהם יירדו אבל זה לא קרה. אנשים מצליחים להביא כסף. עובדה, המכירות שלנו מצליחות".
גם עו"ד חיליק גוטמן החמיא לעצמו: "אני מרוצה מתפקודו של היועץ המשפטי לממשלה, שאותו הרצתי לתפקיד. אני מעדיף אחד כזה שהוא לא נחפז ולא פותח בכל מיני מאבקים משפטיים שאי אפשר לצאת מהם. תראה אילו החלטות שקולות היו לו בעניין ההעמדה לדין של אביגדור ליברמן".
אחר כך ניגש אליי פרנק גירון, לשעבר בעליה של חברת הנדל"ן גירון, והציג עצמו כיו"ר הוועד של הבניינים החדשים בפרויקט. הוא אמר שיש להם הרבה חיכוכים עם הוועד של הוותיקים בראשות לימור. הוא אמר לי: "הם רוצים לנהל לנו את הענייינים אבל אין להם ברירה כי אני נבחרתי", ואז ניגש ללימור ואמר: "שלחתי לך מייל, למה לא חזרת אליי?". לימור ענה בלקוניות: "לא ראיתי אותו". גירון חזר אליי ואמר: "לפני כן גרתי בווילה פרטית והחיים בה היו הרבה יותר פשוטים".
אכן קשים הם החיים בעיר. גם בלילה הלבן. בצד השני של תל אביב, ברחוב מטלון, המשטרה פוצצה אירוע של פעילים חברתיים תחת הכותרת "לילה שחור", שהוגדר כ"ערב של תרבות ומחאה על ההזנחה של שכונות הדרום". לא רחוק משם, ברחוב ריב"ל, אף אחד לא הפריע לחגיגה של סוכנות רכבי היוקרה לקסוס, שהזמינה את לקוחותיה למופע של TYP, הצמד של עברי לידר וג'וני גולדשטיין.
ג'ורג' חורש, יבואן לקסוס, כלומר טויוטה, וגם הזכיין של H&M, הגיח לרגע ונעלם. בנו אנדרו נשאר, אבל נבהל כשניסיתי לדבר איתו. "אני לא מתעסק במה שקשור לעסקים", מיהר לומר, "יש לי מישהו שעושה את זה בשבילי".
דנה דנקנר לא באה כבעלת לקסוס, אלא כחובבת עברי לידר. שאלתי איך עוברים עליה הימים הסוערים של אי.די.בי. דנקנר ענתה: "זו תקופה קשה אבל אני מאמינה שנצא ממנה מחוזקים". היא הוסיפה ש"שנאת העשירים עברה כל גבול והיא חסרת פרופורציה, בייחוד כשמדובר באנשים שבאים להפגין מול החתונה של אחותי. יש לי חיים שלא קשורים לעסקים של אבא שלי ולמצב במשק, לכן אני לא מבינה למה הזעם מופנה אליי ואל אחי שעומד להתחתן. מדובר בהסתה ובקנאה שעוברת את גבול הטעם הטוב. הגיע הזמן שיבינו שיש לנו חיים משלנו ואנחנו אנשים עצמאיים ולא רק 'הבנים של'".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה