מאבק במשרד המשפטים סביב הקלות בחוק שכר הבכירים

סנונית ראשונה במסגרת ההקלות הצפויות לחברות הציבוריות בשוק ההון הישראלי. בשורת תקנות שגיבש משרד המשפטים תוך התייעצות עם רשות ני"ע, נבחן להקל במעט את חובותיהן של החברות הקטנות בבורסה.

מהטיוטה שהגיעה לידי "כלכליסט" כחלק מההקלות המיועדות לשפר את מצבן של החברות הקטנות יותר (שמחוץ למדד ת"א 100), צפויות החברות הללו לזכות להקלות הן בענייני קביעת מדיניות התגמול ובעסקאות בעלי עניין מסויימות. לפי תיקון 20 לחוק החברות שנכס לתוקף בדצמבר האחרון, כלל החברות הציבוריות חויבו לגבש מדיניות תגמול לחברה, אשר תגדיר קריטריונים מסודרים לתגמול בכירי החברות. החברות צריכות להביא את המדיניות שגיבשה לאישור האסיפה הכללית עד אמצע ספטמבר הקרוב. עד שחברה לא משיגה אישור למדינות התגמול שלה, כל הסכם העסקה של בכיר (מרמת סמנכ"לים) יזדקק לעבור דרך האסיפה הכללית. 

בהמלצות המוצעות ישנן ארבע הקלות בולטות. ראשית, החברות הקטנות שמחוץ למדד הראשי יזכו בדחייה של הדד-ליין לאישור מדיניות תגמול מה- 12 בספטמבר הקרוב ל-12 בינואר 2014. הרשות רצתה ליצור כך שהחברות הגדולות, ובעלות האמצעים הגדולים יותר, יהוו את הגל הראשון של מדיניות התגמול, דבר שיקל גם על הגופים המוסדיים (ויועציהן) לבחון את המדיניות, ולמנוע "מבול" של חברות שיגישו את המדיניות לאסיפות בבת אחת. בנוסף, הדחייה תאפשר לחברות הקטנות להסתמך על התוצאות שישיגו החברות הגדולות. יצויין כי שרת המשפטים לבני מתנגדת למהלך, אך הסכימה לשקול את עמדתה לפי תוצאות השימוע.

בנוסף לזאת, למרות שלפי תיקון 20 על החברות הציבוריות להביא לאישור האסיפה גם את הסכמי העסקתם של מנכ"לים שכירים (ולא רק את שכרם של בעלי השליטה והדירקטורים), החברות הקטנות יזכו להקלה גם בנושא זה.

לפי ההמלצות, במידה וחברות מחליטות כי עלות העסקה המקסימלית בחברה לנושא משרה תהיה מתחת ל-720 אלף שקל בשנה, החברות לא יצטרכו להביא מדיניות תגמול לאישור האסיפה הכללית. החברות הללו יכולו להסתפק באישור ועדת התגמול של הדירקטוריון. התנאים להיכלל כחלק מהחברות הזכאיות לפטור הוא כי עלות העסקה המקסימלית בחברה לא עולה על 720 אלף שקל בשנה, תנאי ההעסקה אינם כוללים רכיבים משתנים (מענקים) שאינם מסולקים במזומן, וכי הרכיב המשתנה אינו עולה על 10% מעלות העסקה. הרף של 720 אלף שקל משקף שכר חודשי בעלות של 60 אלף שקל, שהיא משכורת של מנכ"ל בחברה ממשלתית.

אותן החברות גם לא יאלצו להביא את הסכמי העסקתם של המנכ"לים השכירים שלהם לאישור האסיפה, כפי שנדרש במקור בתיקון 20. הערכות הן כי ההקלות הללו ישפיעו על כ-16%-17% מהחברות הציבוריות.

החברות הקטנות יזכו גם להקלות בעסקאות בעלי עניין שגרתיות, כגון התקשרות בביטוח לדירקטורים. במידה ויואשרו התקנות, התקשרות של חברה קטנה לביטוח אחריות נושאי המשרה שלה לא תדרוש אישור האסיפה הכללית, ויהיה ניתן לאשרה על ידי ועדת התגמול של הדירקטוריון. התנאי הכרחי הוא שההתקשרות היא בתנאי שוק ושאינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה.

הקלה נוספת היא בנושא מענקים לסמנכ"לים. לפי הדרישה כיום, כל חברה נדרשת לקבוע מראש מדדים כמותיים לקביעת המענק לסמנכ"לים, כמו למנכ"ל וליו"ר. לפי ההצעה, החברות עדיין יאלצו לקבוע רף מקסימלי (לדוגמא, 5 משכורות חודשיות) אך למנכ"לים ינתן הזכות להעניק את המענק לפי מדדים איכותיים. החלטה זו ניתנה בעקבות שיחות עם השוק שניהלה רשות ני"ע, ובו הובן כי במקרים של סמנכ"לים מסויימים, מדדים כמותיים אינם רלוונטים (לדוגמא, יועץ משפטי, מבקר פנים ועוד).

במקביל, לאחר פנייה מחברות רבות בנוגע למאפיינים אשר צריכים להיכלל במדיניות תגמול נכונה, פרסמה בשבוע שעברה רשות ני"ע טיוטת הנחיות רשמית מטעמה.

מלשכתה של לבני נמסר: "שרת המשפטים סבורה כי קיומו של הליך לשימוע שבו הציבור הרחב יוכל להביע את עמדתו על יוזמות ממשלה הוא מהלך ראוי ומניעתו היא לא דמוקרטית ולכן נתנה אישורה לקיומו. יודגש באופן חד משמעי ששרת המשפטים סבורה כי אין להקל בשכר בכירים - אלא לחזק את העובדים שנאבקים יום יום כדי להתפרנס בכבוד - אך לא תקבע סופית עמדתה לפני שתינתן לציבור זכות להשמיע עמדתו בנושא״.