האוצר למרכז מחקר הכנסת: "תחזית היא לא תחרות ניחושים"

מסמך בשם "ניתוח תחזית והרכב הכנסות המדינה לשנים 2013–2014", שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), הצית ויכוח בין המרכז לבין האוצר, שאף הוביל להורדת המסמך מאתר הממ"מ למשך שבועיים. מחילופי הדברים בין הצדדים עולה כי האוצר בעיקר מערער על עצם יכולתו של ממ"מ - שאחראי על הכנת מסמכי רקע לוועדות הכנסת לפני דיונים על הצעות התקציב - לבקר את התוכנית הכלכלית.  

במסמך המקורי שהוגש לוועדת הכספים ב־18 ביוני נקבע כי "תחזית ההכנסות ממסים ל־2013 עומדת על כ־236 מיליארד שקל... יש לציין כי הכנסות המדינה בחודשים ינואר־מאי 2013 הסתכמו בכ־97.5 מיליארד שקל, כלומר קצב שנתי של כ־234 מיליארד שקל" - ובמילים פשוטות, חסרים 2 מיליארד שקל לתקציב.

"השוואה פשטנית ולא נכונה"

שמונה ימים לאחר הפרסום הוציא מנהל הכנסות המדינה באוצר הודעה רשמית ובה נכתב כי "השוואה זו (של הממ"מ -ח"פ) לא נכונה - כי היא משווה נתון שנתי הכולל הכנסות ממע"מ יבוא ביטחוני (מע"מ על סחורות שמייבא משרד הביטחון - ח"פ) לנתונים חודשיים שאינם כוללים הכנסות אלה. השוואה זו פשטנית כי היא מתעלמת מעונתיות הגבייה ומשינויי חקיקה שנכנסים לתוקף בחודשים מאי־יוני וצפויים להוסיף כ־2.7 מיליארד שקל להכנסות ביוני־דצמבר".

הממ"מ הוציא מסמך מתוקן, שבו הוכנסו שתי הערות האוצר בסוגריים, אך הוסיף כי "ייתכן שתהיה סטייה כלפי מטה של ההכנסות בפועל", שכן "מאז קביעת אומדן ההכנסות על ידי האוצר, חלו התפתחויות במשק העשויות להביא להאטה בקצב הצמיחה במחצית השנייה של 2013".

כמו כן מזכיר הממ"מ במסמך המעודכן לאוצר כי תיקוני החקיקה שהציעו בתוכנית הכלכלית צריכים לעבור את אישור הכנסת - ובמילים פחות מעודנות, חלקם פשוט לא יקרו. ממ"מ אף מצטט את דברי ד"ר מיכאל שראל, מנהל מינהל הכנסות המדינה ומחקר באוצר, בדיון בוועדת הכספים שבו הוצג המסמך: "ההכנסות במאי היו קצת נמוכות יותר ממה שציפינו. במילים אחרות, אחרי נתוני מאי, הסיכון לסטייה כלפי מטה של התחזית הזאת הוא קצת יותר גדול מאשר הסטייה כלפי מטה".

מיכאל שראל | צילום: יונתן בלום

אלא שמדברי האוצר משתמעת התהייה אם ממ"מ מסוגל בכלל לערער על תחזית מרכז המחקר של האוצר. בהודעת האוצר נכתב כי "התחזית אינה תחרות ניחושים וטיב התחזית לא נמדד רק על בסיס הפער בינו לבין נתוני הביצוע בפועל. התחזית בנויה על הנחות מאקרו־כלכליות, על הנחה ששינויי החקיקה המוצעים על ידי הממשלה יתבצעו במלואם, ועל הנחה שלא יבואו שינויים אחרים לדיני המס במהלך שנת התקציב". בהתייחסות הממ"מ לביקורת נכתב בחזרה "הממ"מ בודק מדי שנה את תחזיות הממשלה שנעשו בעבר, כפי שהן מפורסמות בהצעות תקציב המדינה, בהשוואה לנתונים בפועל. בדיקה מעין זו מבוצעת על ידי מחלקות תקציב בפרלמנטים שונים במדינות המפותחות, והנה חלק מהפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה".

דו"ח המבקר עדיין רלבנטי

המסמך המקורי של הממ"מ מזכיר כי "דו"ח מבקר המדינה מצא כי האוצר לא הביא בחשבון את מדיניות בנק ישראל באשר לעמידה ביעד האינפלציה, וזהו אחד הגורמים לאי־עמידה בתחזיות על פני רוב השנים האחרונות". בתגובה השיבו באוצר שהדו"ח "פורסם לפני כעשור והתייחס לסוף שנות התשעים של המאה הקודמת ולתחילת שנות ה־2000, ואינו רלבנטי לענייננו". הממ"מ לא נשאר חייב, והשיב כי "על אף הזמן הרב שעבר מאז, עדיין התחזיות להכנסות ממסים רחוקות לעתים מההכנסות בפועל, כפי שקרה ב־2012".

מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לקביעת הממ"מ במסמך כי "המשך העלאת שיעור המע"מ, כפי שמוצע בהצעת התקציב של הממשלה, עשוי להביא לגידול בפער החברתי בישראל, הגבוה באופן יחסי". האוצר קבע כי "המסמך מתעלם מהעובדה שהצעת התקציב כוללת לא רק העלאת המע"מ אלא גם העלאת מס הכנסה, מס חברות וצמצום הטבות המס. ניתוחים של מינהל הכנסות המדינה מראים כי כל הצעדים המוצעים יחד, דווקא צפויים לפעול להקטנת אי־השוויון". בממ"מ השיבו כי כל השינויים נכנסו למסמך, אולם, להערכתם, העלאת מס ההכנסה לא תצמצם את אי־השוויון, משום ש"מערכת המס בישראל עדיין רגרסיבית יחסית בהשוואה למערכות המס במדינות המפותחות בממוצע" - כלומר שיעור המס קטן עם הגידול בבסיס המס.