איימי לנצח

פסטיבל התינוק המלכותי כמעט השכיח דמות בריטית נוספת. השבוע מלאו שנתיים למותה הטרגי של איימי וויינהאוס, אירוע שצוין לא מעט באי הבריטי. הגעגועים לוויינהאוס, בעלת הקול הגדול והפה הגדול עוד יותר, רק הולכים ומתחזקים, כך נדמה.

איימי ווינהאוס. תערוכות, פסל וביוגרפיה | צילום: אי פי איי

מי שרוצה הוכחות בשטח למעמדה האיקוני המתגבש של וויינהאוס, מקבל את זה בדמות שתי תערוכות בלונדון, המוקדשות לה, בתקופה הקרובה. במוזיאון היהודי בעיר (כן, היא משלנו, כזכור) נפתחה החודש תערוכה בשם Amy Winehouse: A Family Portrait, שמציגה צילומים משפחתיים של וויינהאוס לאורך חייה. אחיה אלכס חיבר רבים מכיתובי התמונות לתערוכה, והוא מתאר באהבה את אחותו כ"ילדה יהודייה קטנה מצפון לונדון בעלת כישרון גדול". התערוכה תימשך עד ספטמבר, אז תיפתח תערוכה נוספת לרגל יום הולדתה ה־30 בשם Amy Winehouse: For You I Was A Flame. בתערוכה זו יככבו צילומים של וויינהאוס מתקופת הזוהר שלה בשנים האחרונות.

ואם כל זה לא מספיק, מועצת קמדן שבלונדון אישרה להציב בעוד כמה חודשים פסל בדמותה של וויינהאוס במרפסת של קמדן ראונדהאוס, פרי יצירתו של הפסל סקוט איסטון. בנוסף, יצאה לפני כמה חודשים ביוגרפיה לא מאושרת בשם "Amy Winehouse: The Untold Story", שחושפת שערוריות מחייה.

כל האלמנטים האלה מעידים שוויינהאוס בדרך הבטוחה להפוך למוצר מרצ'נדייזינג מוזיקלי מצליח, לפחות לשנים הקרובות. השבוע סיפר מפיק־העל מארק רונסון, מיוצרי הסאונד הייחודי שלה, שאף שלא נותרו שירים גמורים הוא מודע לרצון הציבורי לשמוע עוד ממנה. רונסון הבהיר כי הוא אישית מתנגד להוצאה של חומרים חלקיים, שלא זכו לאישור מוויינהאוס בעודה בחיים. אבל תנו לזה זמן. איימי וויינהאוס היא כבר מוצר של השוק החופשי.