הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את חוק המשילות

חברי הכנסת מהסיעות הערביות, ממרצ, מיהדות התורה וגם חלק מהעבודה עלו על דוכן הנואמים ושתקו, לאחר שהח"כים אישרו בקריאה ראשונה את חלקו הראשון של חוק המשילות השנוי במחלוקת. בהמשך אושר בקריאה ראשונה גם החלק השני של החוק. 

ח"כ מוחמד ברכה מחד"ש היה ראשון השותקים. ח"כ זהבה גלאון ממרצ שתקה אחריו והתייפחה. אחריה עלה ח"כ ניצן הורוביץ ושתק גם הוא במשך דקה ולאחר מכן אמר כי מדובר בחוק "קטנוני ופתטי". בהמשך שתקו גם ח"כ מיכל רוזין ותמר זנדברג, אף הן ממרצ.

בשלב הבא עלה ח"כ אחמד טיבי, אמר כמה מילים והסתובב כשגבו לחברי הכנסת. אחריו עמדו על הדוכן ושתקו עוד כמה ח"כים ערבים. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי לאות הזדהות עם המפלגות הערביות - הוא שותק, וכך גם עשה חברו למפלגה ח"כ אורי מקלב. ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה אמר כמה מילים בערבית לאות הזדהות, ולאחר מכן שתק. ח"כ נחמן שי מהעבודה אמר כי הוא מזדהה עם השותקים, אך ניצל את זכותו לדבר. מי שעוד שתקה היא חברתו למפלגה מרב מיכאלי. שר החינוך, שי פירון, שתק גם הוא כמה שניות לאות הזדהות, אבל בהמשך הציג את הצעת החוק.  

הח"כים שתקו מעל דוכן הנואמים לאחר שחלקו הראשון של החוק עבר בקריאה ראשונה. 63 הצביעו בעדו ו-46 התנגדו לחלקו הראשון של החוק. חלקו השני של החוק עבר בתמיכת 64 ח"כים, כש-49 מתנגדים ואחד נמנע. העלאת החוק להצבעה במליאה התאפשרה בעקבות הפשרה שהושגה שלשום בין ראש הממשלה לנציגי האופוזיציה על רקע אישור התקציב. עם זאת, סוכם כי חוק המשילות לא יועלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בחודש הראשון של מושב החורף. ח"כ ראובן ריבלין מהליכוד הצביע נגד ואילו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נמנע וכך גם ח"כ עדי קול מיש עתיד. הח"כים דנים כעת בחלקו השני של החוק, המבקש להעלות את אחוז החסימה ל-4%.

הצעת החוק שהגיש ח"כ דוד רותם, כתיקון לחוד יסוד: הממשלה, כוללת צמצום מספר השרים ל-19 ומספר סגני השרים לארבעה. לפי החוק, הצעות אי אמון יתקיימו פעם בחודש בנוכחות ראש הממשלה או לבקשת 61 חברי כנסת. במקרה כזה יתקיים הדיון בדחיפות.

אם הצעת האי-אמון התקבלה ברוב של 61 חברי כנסת, יינתנו למועמד האופוזיציה 21 ימים להקמת ממשלה, במקום 28 כיום. אם מועמד האופוזיציה לא הצליח להרכיב ממשלה ולזכות באמון הכנסת ברוב של 61 חברי כנסת, ראש הממשלה והממשלה ש"נפלו" באי אמון יחזרו לכהן.

עוד קובעת הצעת החוק כי אם התקציב לא עובר בתוך שלושה חודשים, הכנסת מתפזרת. אחרי בחירות יינתנו לממשלה ולכנסת 100 ימים להעברת תקציב, שיתחלקו ביניהן כך: 55 ימים לממשלה ו-45 ימים לכנסת.

במכתב ששלח בחודש שעבר לראש הממשלה בנימין נתניהו, הסכים יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לשנות את החוק ולא לבטל את מוסד האי אמון כפי שמפרטת ההצעה המקורית. כמו כן, במסגרת ההסכם שהושג בליל אישור התקציב, הסכימו בקואליציה להקים צוות מיוחד שידון בסעיף של העלאת אחוז החסימה, בתמורה לכך שהאופוזיציה תמשוך את ההסתייגויות הרבות שתכננה להעלות וכך תקצר את הדיונים. בנוסף, הוחלט שבהמשך יוקם צוות קואליציוני שיכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית.

במהלך הדיון במליאה, תקפו חברי כנסת שונים את החוק. "זה חוק לחיזוק הגזענות", האשימה ח"כ זהבה גלאון (מרצ), "כששני נציגים של מפלגות המונרכיה שלא נבחרו בבחירות אישיות, מציעים להדיר

סיעות אידיאולוגיות". ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הפנה את הביקורת שלו ישירות לליברמן: "תדע לך שיש תהפוכות. לנו החרדים אין בעיה, אנחנו רק גדלים. מדובר באחוז חסימה שישאיר את ישראל ביתנו בחוץ".

במסגרת הדיונים שאל ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (הליכוד) בציניות אם החוק יהיה רק כשהליכוד ביתנו בקואליציה, וח"כ רותם השיב: "אל תדאג, החוק יהיה טוב גם אם תשב באופוזיציה".

גם ח"כ דב חנין (חד"ש) מתח ביקורת חריפה: "מטרת החוק - טרנספר פוליטי לאוכלוסייה הערבית. זה פרויקט של מפלגת ישראל ביתנו ולא של מפלגת 'אין עבר' שמתעלמת מהעבר".