אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העולם שייך לצעירות צילום: אי פי איי

העולם שייך לצעירות

האם יש הסבר הגיוני לכך שהכוכבות הגדולות ביותר של עולם השחייה הן טינאייג'ריות?

05.08.2013, 11:39 | שי גרינברג

אליפות עולם בשחייה שננעלה אתמול בברצלונה הבליטה תופעה חדשה בעולם השחייה. השתלטות של נערות צעירות בנות 16–17–18 שזוכות במקומות הראשונים ומנפצות שיאי עולם החלה כבר באולימפיאדת לונדון ב-2012 והמשיכה באליפות העולם בברצלונה השנה. מיסי פרנקלין בת ה־18 מארה"ב במשחי החתירה והגב ורותה מיילוטיטה מליטא בת ה־16 במשחי החזה הן דוגמאות לשוברות שיאים צעירות. אז מה עומד מאחורי התופעה שבענף השחייה שחייניות בגיל צעיר כל כך משיגות הישגים איכותיים כל כך?

קראו עוד בכלכליסט

מיסי פרנקלין. 1.85 מטר עם מידת נעליים 47, צילום: איי אף פי מיסי פרנקלין. 1.85 מטר עם מידת נעליים 47 | צילום: איי אף פי מיסי פרנקלין. 1.85 מטר עם מידת נעליים 47, צילום: איי אף פי

השיא: בגיל 21

השחייה היא ענף ספורט הדורש יכולת טכנית גבוהה לצד תחושה אישית ייחודית למים. הענף מבוסס בעיקר על כושר גבוה וסבולת לב־ריאה גבוהה מהממוצע. רוב המשחים בבריכה, למעט הקצרים מאוד, דורשים מאמץ מקסימלי לאורך זמן של כמה דקות. זה אומר שמערכת הלב־ריאה והשרירים עובדים בהילוך הגבוה ביותר במשך דקות ארוכות. היכולות הללו מתפתחות אחרי שנים רבות של אימון, ולכן זה, כביכול, מפתיע שדווקא נשים צעירות כל כך פיתחו את היכולות הללו שמאפשרות להן להיות כל כך דומיננטיות בבריכה.

ואולם, במחקר שהתפרסם לאחרונה בעיתון "age" נבדק באיזה גיל ספורטאים וספורטאיות מ־25 ענפים שונים מגיעים לשיאם. במסגרת המחקר בדקו החוקרים הצרפתים תוצאות של 25 ענפים שונים בעשור האחרון. בין השאר, הם ניתחו את התוצאות של כ־550 שחיינים מובילים אשר משתתפים באופן עקבי בתחרויות המשמעותיות ביותר. הם גילו כי שחיין מגיע לשיא שלו בגיל 21. במשחים הארוכים יותר המצטיינים היו שחיינים בני 18, ובבריכות הקצרות יותר השיא היה בגיל 23. לשם השוואה, במקצועות הריצה השיא עבור רוב הספורטאים מגיע בגיל 26.

רותה מיילוטיטה. עדיין לא יכולה לקנות אלכוהול, צילום: אי פי איי רותה מיילוטיטה. עדיין לא יכולה לקנות אלכוהול | צילום: אי פי איי רותה מיילוטיטה. עדיין לא יכולה לקנות אלכוהול, צילום: אי פי איי

מוקדם יותר, מהר יותר

אז למה בשחייה מגיעים לשיא בגיל מוקדם כל כך? ייתכן שההסבר העיקרי של תופעה זו נמצא במאמר שפורסם על ידי צוות חוקרים אנגלי בראשות פרופ' מקנרי שפורסם ב-"Journal of Applied Physiology" בשנת 2011. המחקר עקב אחר השיפור ביכולות השחייניות לאורך גיל ההתבגרות ומצא שהיכולת הגופנית של השחייניות, בניגוד למה שהיה מקובל קודם, משתפרת כתוצאה מאימון ללא קשר למצב ההתבגרות המינית שלהן.

המחקר הראה שכתוצאה מהאימונים בקבוצת שחייה, השחייניות חוו שינויים במבנה שריר הלב, שגרמו לכך שתפוקת הלב עלתה וכושר הלב־ריאה השתפר באופן משמעותי. במקביל, היכולת האירובית של שרירי השחייניות גם בידיים וגם ברגליים השתפרה במהלך גיל ההתבגרות באופן משמעותי בהשוואה לילדות באותו גיל שלא התאמנו. מסקנת החוקרים היא שאימון בגיל מוקדם החל מגיל 11 גורם לשיפור ניכר ביכולות הגופניות של השחייניות - ובעצם, אם לקחת את זה צעד רחוק יותר, מתאים את מבנה הגוף לשחייה. ולכן, שחיינית שתחל להתאמן מוקדם יותר, תגיע לשיא הפוטנציאל הגופני שלה בגיל מוקדם יותר.

בהשוואה לכל ענף ספורט אחר, מספר האימונים האינטנסיביים בשחייה הרבה יותר משמעותי מבכל ענף אחר. המחקר של מקנרי העלה כי שחייניות בגיל 11 עם ותק של מעל לשנה בענף, התאמנו כ־14 שעות שבועיות. פי שלושה יותר מכדורסלניות באותו הגיל. בגיל 16 השחייניות הללו מגיעות ל־20 שעות שבועיות של אימון אינטנסיבי - הרבה יותר מבכל ענף אחר.

נקודה פיזיולוגית נוספת היא שהגיל הכרונולוגי של השחייניות המנצחות לא תואם את גילן הביולוגי. מי שעקב אחר האליפות ודאי שם לב שמבנה גופן של השחייניות הצעירות אינו שונה ממבנה גופן של השחייניות הבוגרות יותר. מיסי פרנקלין הציגה נתונים מרשימים כבר באולימפיאדת לונדון עם גובה של 1.85 מטר ומידה 47 בנעליים. נראה כי ששילוב של התפתחות גופנית מוקדמת ואימונים אינטנסיביים בגיל צעיר יותר הביא את השחייניות לצמרת העולמית.

מיסי פרנקלין. שוברת שיאים ועוד לא בשיא, צילום: אם סי טי מיסי פרנקלין. שוברת שיאים ועוד לא בשיא | צילום: אם סי טי מיסי פרנקלין. שוברת שיאים ועוד לא בשיא, צילום: אם סי טי

למה עכשיו?

אמנם בעבר היו כוכבות בודדות כגון ג'נט אוונס האמריקאית, שהחזיקה בשיאי עולם במשחים הארוכים וזכתה במדליית זהב באולמפידת סיאול בגיל 16 בלבד, אבל היום מדובר בתופעה נרחבת הרבה יותר — עם שחייניות "בוגרות" בנות 15, ,16 17 ו־18. אז מה גורם לכך שהיום, יותר מתמיד, צעירות שולטות בבריכה?

ייתכן שהמניע הוא כלכלי. בישראל ענף השחייה הוא משני, אולם בארצות אחרות, לדוגמה ארה"ב, מדובר בענף פופולרי ביותר. כ־93 מיליון אמריקאים שוחים, ושוק בגדי הים מוערך ב־1.4 מיליארד דולר בשנה. בעולם המערבי המצב דומה, ותעשיית בגדי הים צוברת תאוצה. בגלל הכסף הגדול התפתחה תחרות גדולה של המותגים על פרזנטורים מעולם השחייה, ולכן חברות מסחריות רבות עומדות בתור כדי לשמש כספונסריות של נבחרות שחייה ושחיינים.

זה גורם לרבים יותר, במיוחד בעולם המערבי, להשקיע יותר כדי להגיע לרמות הגבוהות - שגם שוות הרבה כסף. בנוסף, באליפות העולם הנוכחית הגדיל איגוד השחייה העולמי FINA את סכום הפרסים הכולל המוענק לשחיינים ל־3.1 מיליון דולר, פי שניים מבאליפות שהתקיימה ב־2011. זכייה במקום הראשון מזכה את המנצח בסכום של 15 אלף דולר. בהנחה ששחיינית כמו מיסי פרנקלין שוחה בכשמונה משחים, הופעה טובה בתחרות שווה לה יותר מ־100 אלף דולר, לא כולל הבונוס המוענק על שבירת שיא עולם העומד על 25 אלף דולר.

אך עיקר הכסף בעיקר מגיע מהצלחה באולימפיאדה. לדוגמה, כוכב השחייה האמריקאי רייאן לוכטה הרוויח לאחר אולימפיאדת לונדון סכום של כ־2.3 מיליון דולר בשנה רק מהכנסות של ספונסרים שונים כגון ספידו ומשקה האנרגיה גייטורייד. כלומר, קיים תמריץ כספי גדול הרבה יותר כדי להצטיין.

מכיוון שהאולמיפאדה מתקיימת פעם בארבע שנים, המשמעות של הצלחה בגיל מוקדם היא האפשרות לזכות במדליות ביותר מאולימפיאדה אחת ובכך להגדיל בצורה משמעותית את הרווחים הכלכליים.

העלייה ברווחים בשחייה מושכת לא רק את השחייניות הצעירות אלא גם מניעה את השחייניות הבוגרות להמשיך לשחות, לדוגמה השחיינית האיטלקית פרדיריקה פלגריני ששחתה באליפות העולם בברצלונה בגיל 25, לאחר שכבר באולימפיאדת בייג'ינג ב־2008, בגיל 20, היתה בשיאה.

מי תישאר למעלה?

השאלה שצריכה להישאל היא האם חשיפת השחייניות הצעירות ללחץ הפסיכולוגי הכרוך בהשתתפות בתחרויות הגדולות בגיל צעיר כל כך וההתמודדות עם השחיקה הנפשית כתוצאה מהאימונים האינטנסיביים, עלולות דווקא לקצר להן את הקריירה. מאחר שהתופעה עדיין חדשה, אין תשובה כרגע. רק מעקב אחר הישגי השחייניות באולימפיאדת ריו דה ז'נרו ייתן את התשובה.

נקודה מעניינת שעולה במחקר הצרפתי היא שבהשוואה בין ענפי ספורט, דווקא בענף השחייה הירידה ביכולת עם הגיל מתרחשת בצורה אטית ביותר בהשוואה למקצועות הריצה. זאת כנראה בשל החשיבות הרבה של היכולת הטכנית. לכן, אם הכוכבות לא יצליחו לשמור את מקומן בצמרת, הסיבה אינה הירידה ביכולת השחייה אלא דווקא הקושי הפסיכולוגי שבחשיפה בגיל צעיר כל כך.

הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט מכון פיזילייף בהרצליה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות