צוחקים כל הדרך אל הבנק: מי אחראי לפערי השכר הענקיים בארה"ב?

חברת מקנזי היא הסוכנות הגדולה והרווחית ביותר בעולם לייעוץ ארגוני, וב-87 שנותיה היתה לה השפעה מכרעת על כלכלת ארה"ב - כך טוען העיתונאי דאף מקדונלד בספרו "The Firm".

לפי מקדונלד, שורשיו של הפער העצום בין שכר הבכירים לזה של שאר העובדים נעוצים במקנזי; הכול החל כאשר חברת ג'נרל מוטורס ביקשה מארץ' פאטון, יועץ בכיר במקנזי, לערוך מחקר על שכר בכירים. המחקר מצא כי מ-1939 ל-1950 עלה שכר העובדים ביותר מפי שניים, בעוד שכר הבכירים גדל ב-35% בלבד.

צילום: שאטרסטוק

המחקר שהתפרסם בזמנו בעיתון אוניברסיטת הרווארד, יצר תהודה רבה וגרר אחריו מחקרים נוספים בנושא שכר בכירים שעוררו עניין בארה"ב והולידו את הרעיון ששכר גבוה יותר ובונוסים הם המנוף למשיכתם ולשימורם של מנהלים מוכשרים.

פאטון הפך לכוכב, ועשרות מנהלים בכירים שכרו את שירותיו - ו"שמחו" לשמוע שמשכורתם נמוכה מדי. על אף שפאטון סבר כי עבודה זו אינה לרמתה של מקנזי, הוא לא התכוון לוותר על הכסף הרב - ובמשך שנים שירות זה היה אחראי ל-10% מסך הכנסות החברה.

על פי מקדונלד, אחרי מלחמת העולם השנייה, רק 18% מהחברות בארה"ב העניקו לבכירים בונוסים. עד 1960 עלה המספר ל-60%.

בשל הפופולריות של הרעיון, הוא נטמע בפילוסופיה הארגונית במהלך השנים, ואליו התווסף גם הרעיון שעם צמיחתה של חברה, כך גם על שכר המנהלים לעלות.

על פי ארגון הגג לארגוני העובדים בארה"ב (AFL-CIO), מנכ"ל בחברה הנכללת בדירוג 500 החברות הגדולות שמפרסם כתב העת האמריקאי "פורצ'ן", מרוויח בממוצע משכורת הגבוהה פי 354 מזו של העובד הממוצע - וישנם אף מקרים בהם מדובר בפער של פי 1,000.

על פי מקדונלד, אמנם גם גורמים אחרים תרמו ליצירת הפער, אך פאטון ומקנזי מילאו תפקיד חשוב ביצירת הפער ההולך וגדל במהירות מסחררת בין שכר הבכירים לשכר עובדיהם.