אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"לכו אחרי הלב" - עצת הקריירה הגרועה ביותר שקיבלתם צילום: shutterstock

"לכו אחרי הלב" - עצת הקריירה הגרועה ביותר שקיבלתם

כשבוחרים מקצוע לא צריך אמנם ללכת נגד נטיית הלב, אבל צריך גם לבדוק אם הלב לוקח אתכם לתחום שייאפשר לכם להתפרנס עד סוף החיים המקצועיים

17.08.2013, 17:12 | מעין מנלה
ללכת אחרי הלב, לעשות את מה שאוהבים, או למצוא את התשוקה שלכם בבחירת קריירה, עשויה להיות העצה הכי גרועה שקיבלתם. "לא אמורים ללכת נגד הלב, אבל הלב הוא לא יועץ קריירה מזהיר", אומרת אורנה רודי, יועצת לניהול קריירה. לדבריה, נטיית הלב חשובה מכיוון שאנשים הם בדרך כלל טובים במה שהם אוהבים, אבל כשבוחרים קריירה צריך לשאול גם אם אפשר להתפרנס מזה. "זה לא שהכסף צריך להיות המוטיבציה. כסף הוא לא המטרה, כושר הפרנסה הוא המטרה", היא אומרת.

קראו עוד בכלכליסט

את בחירת הקריירה צריך להתחיל בבחינת פוטנציאל התעסוקה בתחום. למשל: מי שליבו שולח אותו ללמוד אדריכלות צריך לקחת בחשבון שהשוק בישראל קטן עם פוטנציאל קידום נמוך, ולכן מרבית האדריכלים בארץ הם עצמאים. הוא צריך לקחת בחשבון שלרוב האנשים לא מתאים להיות עצמאיים ולשאול את עצמו האם אני אחד מהם? האם אני בנוי להקים ולנהל עסק? להשקיע חלק גדול מהזמן בלהביא את העבודה ולא בעבודה עצמה? האם מתאים לי להיות עצמאי מבחינה כלכלית וביטחון תעסוקתי?

חשוב מאד לבחון מהם מסלולי הקריירה הפוטנציאליים, ולאיזה כיוונים תוכלו לפנות בסוף הלימודים, אומרת רודי. לדוגמא אם אתם בוחרים ללמוד תקשורת, אתם צריכים לשאול את עצמכם מה תעשו עם זה בסוף התואר. האם אתם רוצים קריירה עיתונאית, קריירה בעולם הפרסום או אולי קריירה אקדמית בתחום התקשורת. אתם צריכים להכיר את השוק, את הענפים השונים, את חסמי הכניסה ופוטנציאל התעסוקה והקידום בכל אחד מהם, וכל זה בטרם נרשמתם ללימודים.

כשבוחרים קריירה, לא צריך ללכת נגד הלב, אבל הלב הוא לא יועץ קריירה מזהיר, צילום: שאטרסטוק כשבוחרים קריירה, לא צריך ללכת נגד הלב, אבל הלב הוא לא יועץ קריירה מזהיר | צילום: שאטרסטוק כשבוחרים קריירה, לא צריך ללכת נגד הלב, אבל הלב הוא לא יועץ קריירה מזהיר, צילום: שאטרסטוק

החלק הנוסף של הבדיקה הוא איך תיראה העבודה ביום יום, כלומר, תקומו בבוקר ותלכו לעבודה, ואז מה? "חשוב לבדוק איך עתיד להראות יום העבודה שלכם גם בשלבים הראשונים של הקריירה בתחום וגם בשנים קדימה. המטרה היא לבחור את התחום הנכון מהסיבות הנכונות, ולא לפסול תחום נכון מהסיבות הלא נכונות. אסור לשכוח שהציפייה שהעבודה תהיה כל הזמן מעניינת היא רומנטית ולא ריאלית. כשאנשים הולכים אחרי הלב לעיתים קרובות הם מצפים שכל מה שהם יעשו בעבודה יעניין אותם כל הזמן. אין דבר כזה. אין עבודה כזאת בעולם. תמיד בעבודה יש חלקים פחות מעניינים, במיוחד בהתחלה. אסור לשכוח שבאוניברסיטה לא רוכשים מקצוע, באוניברסיטה רוכשים כרטיס כניסה לעולם העבודה. בעולם העבודה רוכשים את המקצוע והשנים הראשונות של רכישת המקצוע, יש בהן הרבה פרוצדורות, עבודה שחורה. צריך להיות מסוגלים להרים את הראש ולהסתכל קדימה, להבין איך ייראה יום העבודה אחרי עשר שנים", מסבירה רודי.

אורנה רודי, יועצת לניהול קריירה אורנה רודי, יועצת לניהול קריירה אורנה רודי, יועצת לניהול קריירה

לשלב בין הלב לרציונאל

לדבריה, "צריך לבדוק אם הלב לוקח אותך לתחום שבו אתה יכול לייצר יתרון יחסי לאורך זמן, יתרון שיאפשר לך להתפרנס עד סוף החיים המקצועיים".

בניית היתרון היחסי בשוק צריכה להישען על יתרון אמיתי, אחרת זה לא יעבוד, אומרת רודי. ניתן לבנות יתרון יחסי במסלול ניהולי (קידום אנכי) או במסלול מקצועי (קידום אופקי). "אם הסיכוי שלכם לבנות יתרון מבוסס יותר במסלול המקצועי, דהיינו שסיכוייכם להצליח כמנהלים נמוכים יותר, כדאי שתבחרו תחום שבו תוכלו לייצר יתרון שכזה לאורך זמן. למשל אדם שבוחר ללמוד הנדסה צריך לקחת בחשבון שבניית יתרון יחסי בתחום מחייבת אותו להתעדכן מקצועית על בסיס שוטף במשך עשרות שנים, ועליו להיות מוכן לזה אחרת הוא לא ישרוד בשוק העבודה", היא מסבירה.

מיכל דברת, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית טוענת שהדרך להצליח בקבלת החלטות שיש להן השלכות ארוכות טווח כמו בחירת קריירה היא השילוב בין נטיית הלב לבין החלקים הרציונאליים. "יש אנשים שמגיעים אלי לייעוץ שהלכו אחרי הלב ובחרו מקצוע שקשור לאמנות אשר הם מאוד אהבו אבל הם לא הצליחו לממש את עצמם כאנשי מקצוע ולהשתכר וחווים בעקבות כך תסכול. קיים גם המקרה ההפוך, של אנשים שוויתרו על החלק הרגשי ובחרו עבודה שמשתכרים בה יפה אבל שאין להם תשוקה לגביה. הם מרגישים ייאוש, תסכול ודיכאון ומדווחים על תחושה של להיות כלוא בכלוב של זהב", היא אומרת.

מיכל דברת, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית מיכל דברת, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית מיכל דברת, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית

מיכל דברת, פסיכולוגית תעסוקתית, מומחית בייעוץ לבחירת וניהול קריירה, טוענת שהדרך להצליח בקבלת החלטות שיש להן השלכות ארוכות טווח כמו בחירת קריירה היא השילוב בין נטיית הלב לבין החלקים הרציונאליים. "יש אנשים שמגיעים אלי לייעוץ אחרי ש'הלכו אחרי הלב' ובחרו מקצוע שקשור, לדוגמא, באמנות. תחום אשר הן אוהבים אך לא הצליחו לממש את עצמם כאנשי מקצוע בתחום זה ולהשתכר, וחווים בעקבות כך תסכול. קיים גם המקרה ההפוך, של אנשים שוויתרו על החלק הרגשי ובחרו עבודה שמשתכרים בה יפה, אלא שאין להם תשוקה לגביה. הם מרגישים ייאוש, תסכול ודיכאון ומדווחים על תחושה של להיות כלוא בכלוב של זהב", היא אומרת.

הבחירה הנכונה, לדברי דברת, היא להתחיל מהמקום הרגשי, המתלהב והסקרן, מקום שבו מרגישים שיש משהו שמושך אתכם למקצוע. אבל, אין לעצור שם. יש לשלב את הבחירה עם בירור ובדיקה של הערכים והצרכים שלנו הקשורים לעבודה, על מה נוותר ועל מה נקבל מענה. לדוגמא, אדם שיש לו קושי עם קבלת סמכות ובוחר לפיכך להיות עצמאי, מבלי שבחן את התאמתו לשאר האספקטים המתלווים לניהול עסק עצמאי. צריך לשאול האם השיקול המקורי שמחבר אותו לתחום שנבחר הוא נכון, או שזה יכול להביא אותנו למקום לא טוב.

החשיבות של התשוקה לעבודה, של 'ללכת אחרי הלב', היא שאנחנו מבלים בעבודה, במקצוע שבחרנו, הרבה מאוד משעות היממה. העבודה מספקת לנו, מעבר לצרכים הכלכליים, גם מענה לחלקים רגשיים רבים כמו פיתוח הדימוי העצמי, יצירתיות, יכולת להביא את עצמנו לביטוי, קשר עם אנשים, או צרכי שייכות. "אם ניתן את הדעת לשיקול שכלי אחד או שניים וכל השאר לא יקבלו מענה נהיה בחוסר", אומרת דברת.

כאשר בוחרים משהו שאוהבים, כאשר יש התלהבות ומשיכה ראשונית לתחום הסיכויים להצליח גדלים. אם מוותרים לגמרי על התחום הרגשי קשה מאוד להשקיע, להתקדם, להיות יצירתי ולפרוץ, אומרת דברת. אם מישהו למשל, הוא אומן בנשמתו, ומחליט לוותר על עיסוק באומנות כמקצוע, כיוון שלדעתו קשה מדי להשתכר כאומן, מומלץ לו ללכת למקצוע שעדיין יש בו חיבור אחר לנטיות ליבו.

לדבריה, "להרבה אנשים יש עולם התעניינות רב מימדי, והם יכולים להשתלב ולהצליח ביותר מאשר בתחום אחד בחיים. אם הם רואים שתחום מסוים הוא יותר בעייתי, ניתן להם לבחון תחומי עיסוק אלטרנטיביים".

תגיות

30 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

27.
תשובה ל - 22
תודה על המשוב למאמרים שלי. לשאלתך - אכן ישנם תארים ראשונים שהם כלליים, ולכן ניתן להגיע מתארים שונים למסלולי קריירה דומים. יחד עם זאת רצוי בשלב הבחירה לדעת עם איזה כלים ראשוניים אנחנו רוצים להתחיל את חיי העבודה שלנו. סביב השאלה עם מה נתחיל את הקריירה, יש הבדל בין מי שלומד תואר ראשון מסוים, ובין מי שלומד תואר אחר. בהמשך הקריירה, תחומי העיסוק והתפקידים יכולים לנוע לכיוונים שונים על פי הזדמנויות שנקרות בדרכנו, על פי ביצועים שלנו בתפקידים שונים, על פי ההתפתחות האישיותית שלנו ועוד ועוד. כדוגמא, התפתחות לכיוון של ניהול יכולה לשנות את העיסוק שהתחלנו בו בשנים הראשונות באופן משמעותי. אני בעד לרכוש את הכלים "הנכונים" (ככל האפשר) להתפתחותנו, ולזכור שיש לחיים דינמיקה משלהם: המציאות משתנה, אנו משתנים והעדפותינו משתנות, וכך צפוי גם תחום עיסוקינו להשתנות במהלך חיינו.
מיכל דברת  |  19.08.13
26.
ל 24: קריירה מנהלים מהסוף! זה הקשר בין ייעוץ לבכירים לייעוץ בבחירת מקצוע
כל בכיר (בין אם הוא מנהל בכיר ובין אם הוא עובד בכיר שאיננו מנהל אנשים) התחיל כמו כולם, מההתחלה :) כאשר אחד המאפיינים הברורים של המצליחים הוא "אפס התברברות". ההצלחה לא נופלת עליהם במקרה, ובטח שלא במקרה הם ממשיכים לתחזק אותה לאורך שנים, וגם כשהם טועים הם מתקנים בשיא המהירות. לצורך כך נדרשת תוכנית אב שאותה מתחילים לבנות בשלב מוקדם, כחלק מהבחירה במקצוע. התוכנית הזו עשויה להשתנות כמה וכמה פעמים במהלך הקריירה, אך בכל פעם שמבצעים שינוי צריך לבחון היטב מה המשמעויות שלו לטווח ארוך ואל מול המטרות שהוגדרו (למשל אם יצאת מתחום פיתוח, ההסתברות שתוכל לחזור אליו אפסית! וחייבים לקחת את זה בחשבון). התנהלות קריירה מלמטה למעלה זו תקלה אסטרטגית העומדת בבסיס מרבית תחלואי הקריירה, הן של עובדים ובעיקר של מנהלים. כדי להימנע מהם חשוב מאד להקפיד על בחינת הקריירה מעת לעת, ומנקודת מבט הפוכה- מהסוף להתחלה. אחרת הקריירה תנהל אותך ולא אתה אותה
אורנה רודי  |  18.08.13
לכל התגובות