אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כמה עלה הנדל"ן?

כמה עלה הנדל"ן?

מהנתונים עולה שבשנים האחרונות סבלו דווקא הדירות הזולות מההתייקרות החדה ביותר; אפשר וצריך לשנות את המגמה

26.08.2013, 12:38 | אלכס זבז'ינסקי

יוקר המחיה בדגש על מחירי (יוקר) הנדל"ן ממשיך להעסיק את הציבור הרחב ולא יורד מסדר היום. מחיר ממוצע של דירה בישראל עלה מתחילת 2008 בשיעור של כ-65%. אולם, מה שידוע פחות, אולי גם למומחים, היא העובדה כי קיים פער די גדול בין התייקרות הדירות הזולות לבין היקרות.

מחיר ממוצע של דירה בתחילת שנת 2008 עמד על כ-750 אלף שקל. בדיקה של שיעור עליית מחירי הדירות שעלותן הייתה נמוכה מהמחיר הממוצע, לעומת הדירות היקרות יותר (על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מראה שהדירות הזולות התייקרו בשיעור של כ-75%, בשעה שהדירות היקרות עלו בכ-50% בלבד - נוצר פער מאוד גדול של כ-25% בין עלייה במחירי הדירות הזולות לעומת היקרות.

בשנים 2008-2010 הדירות הזולות והיקרות התייקרו בערך באותו שיעור. רק מ-2011 התחילה התפצלות במגמת המחירים, כאשר הדירות הזולות התחילו לעלות הרבה יותר מהר.

עובדה מעניינת נוספת הינה ששיעור העלייה בשכר דירה של הדירות הזולות היה דווקא נמוך במקצת מאשר בדירות היקרות.

מדוע עובדות אלה מעניינות? ראשית, מכיוון שהן משקפות מציאות מסוימת שנוצרה גם בהשפעה של הנסיבות האובייקטיביות וגם בהשפעת הצעדים בהם נקט הרגולטור. שנית, כי צריך לקחת בחשבון את תמונת המצב האמורה כששוקלים פתרונות לבעיית הדיור.

ההסבר להתפתחות המתוארת הוא שככל שהדירות התייקרו, היכולת הכלכלית של הרוכשים הפוטנציאליים פחתה - שכן העלייה בשכר לא התקרבה לעלייה במחירי הדירות. הרוכשים עברו לחפש דירות זולות יותר שמתאימות ליכולת הכלכלית שלהם, וכתוצאה הביקוש לדירות אלה עלה, ואתו גם המחירים. ברקע עומדת המציאות, שבה מרבית הביקושים של המשקיעים מתרכזים בפלח שוק של דירות יחסית לא יקרות.

במקביל, הצעדים שבהם נקט בנק ישראל יכלו גם הם לחזק את המגמה המתוארת. המגבלות על המשכנתאות שהוטלו לפני שבוע היו בעצם סיבוב שלישי של מגבלות שהטיל המפקח על הבנקים בשנתיים האחרונות - מגבלות שבינתיים לא הצליחו להקטין את היקפי המשכנתאות. ועדיין, הגבלת גודל המשכנתא כאחוז משווי הדירה, או שיעור החזר חודשי מהכנסה, מאלצות את מרבית הרוכשים לצמצם את תאבונם ולהסתפק בדירה קטנה וזולה יותר.

נדל"ן, צילום: עמית שעל נדל"ן | צילום: עמית שעל נדל"ן, צילום: עמית שעל

מהן המסקנות?

ראשית, הממצאים מראים שקיים מחסור הרבה יותר משמעותי בפלח של הדירות הזולות יחסית, שבו מתרכזים מרבית הרוכשים הפוטנציאליים. לכן, המדינה צריכה לעודד בניית דירות זולות (באופן יחסי). ואולם, בפועל, מרבית הדירות שנבנות הן דווקא יקרות יותר. על פי נתוני משרד השיכון, מחיר ממוצע של דירה חדשה עבר את רף ה- 1.4 מיליון שקל, והוא גבוה בכ-20% לעומת המחיר הממוצע של כלל הדירות.

מעבר לצעדים של שיווק קרקעות ופתיחת חסמים ביורוקראטיים, המדינה צריכה למצוא דרך לעודד בניית דירות קטנות יותר ואולי גם בעלות סטנדרטים צנועים יותר. לא בכל בית צריכים להיות שלושה חדרי שירותים, מרפסת שמש ומחסן פרטי.

גם צעדי בנק ישראל צריכים להתחשב במציאות של שוק הדיור. המגבלות בשוק המשכנתאות צריכות להתחשב לא רק בשיעור המימון או בשיעור ההחזר מהכנסה, אלא גם במחיר האבסולוטי של הדירה הנרכשת.

ככל שדירה יקרה יותר, המגבלות צריכות להיות חמורות יותר. אחרת, המפקח על הבנקים דוחק את הרוכשים הפוטנציאלים לקנות דירות זולות יותר שההיצע שלהן ממילא קטן. בכך, הוא גורם לעלייה עוד יותר חדה במחירי הדירות הזולות, ובסוף נאלץ להטיל מגבלות חדשות אשר פותחות סבב חדש של עליות מחירים.

אלכס זבז'ינסקי הוא הכלכלן הראשי במיטב דש

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
לכל אלה שמתעקשים לקרוא לזה בועה תתחילו להתרגל למציאות
שוכרים 10 שנים בתקווה לשינוי ויש אכן שינוי ,התייקרות מתמדת . מה לא מתייקר, אותן דירות ישנות בבנייני אמידר שממילא נחשבים לסלאמס . ישראל זקוקה נואשות להתערבות ממשלתית בבניית מגדלים לטובת שכירות לפרקי זמן ארוכים בתוספת תשתיות.
ישראל יקרה  |  26.08.13
9.
נכנסנו למעגל הקסם שבו אם מפוצצים בועה, המשק כורס, וזה מה ששומר על מחירי נדל"נ גבוהים
אם מפוצצים בכוח, זה יכאב, לבנקים יהיו הלוואת שאין להן כיסוי וכדומה וכדומה.. אבל כמה שבועה תגדל יותר (גם אם מחירים ישארו כפי שהם היום), כל יום שעובר - לא חוזר, כל יום נלקחות משכנתאות חדשות והבועה גדלה. כל יום עיקוב מגדיל בועה והפיצוץ יכאב יותר. יש עוד דבר שלא מדברים עליו וזה שחיתות. כל מי שמקבל החלטות מדרג גבוה ועד דרג פקיד לא חש מצוקת דיור. יש להם דירות, לרוב ללא הלוואות כלל, הם גם מסוגלים לעזור לילדים אם עדיין לא קימבנו אותם. בעיה היא לנובורישים לייט, אלה שבאים מפריפריה, ממשפחות חלשות, קראו את עמצם והצליחו לסיים לימודים ולהישתלב בעבודות בעלות שכר ממוצע ומעלה. מצד אחד אנחנו מרוויחים לא רע (זה נכון שבכסף הזה היה אפשר להיות מלך לפני עשור), אבל בפועל אין לנו שקל פנוי לחיסכון. לדוגמה אני שמשתכר פעמיים שכר ממוצע, מיסים, דיור, רכב וחשבונות אוכלים 85% מהכסף. זה לפני שקניתי אוכל, טיפלתי בשינויים, וקניתי גרביים. אחרי כל זה, נשאר לי כ5% משכר הברוטו, וזה החיסכון היחיד שלי למקרה שרכב ידרוש תיקון, או חלילה אצטרך לעבור דירה, או פעם בשנה לנסוע לצפון\דרום\טורקיה\קפריסין (על ארופה ואלה אני לא חולם בכלל). ומה עם חיסכון לדיור?! בשביל זה יש אשה (אקדמאית) שבקושי השתלבה בעבודה בשכר 5000 ש"ח כי נשים בישראל הן לא כמו מזרחיים, אלה יותר כבני מעוטים, אתיופים, רוסים ומסתננים בקיצור סוג ב'. נ.ב. אחלטנו שנלמד התואר השני ונטוס מפה למדינות שמכבדות אזרחים עובדים
ג'ין , ת"א  |  26.08.13
8.
מחירי קרקע (ודירה) יקרים=גבייה מראש של מס כבד למדינה ופריסתו (כמשכנתא) לתשלומים ל-25 שנה
הרעב האינסופי של המדינה למסים הוא מקור הבעייה. במקום שלכל אחד תישאר הכנסה פנוייה שהוא ורק הוא יחליט מה לעשות איתה באה המדינה ומפקיעה את חלק מרכושו ומחליטה מה לעשות בו.
שיעבוד מודרני  |  26.08.13
לכל התגובות