אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגנטיקה היא גורם שולי בכדורגל צילום: shutterstock

הגנטיקה היא גורם שולי בכדורגל

במשפחת הכדורגל יש סופרסטארים מכל הגוונים, הצורות והגדלים, ואיזה מזל שהמוח עדיין משחק תפקיד חשוב יותר מהגנטיקה

09.09.2013, 18:21 | אוריאל דסקל

אני במהלך קריאת הספר החדש של דיוויד אפשטיין "The Sports Gene". הספר עוסק בביולוגיה שהופכת אנשים לאלופים. יש כמה גילויים מעניינים ביותר בספר, שמלמדים אותנו אילו גנים מסייעים לספורטאים להיות הכי טובים במקצוע שלהם.

קראו עוד בכלכליסט

מסי וניימאר. לאחד יש בעיה הורמונאלית והשני סובל מאנמיה, צילום: רויטרס מסי וניימאר. לאחד יש בעיה הורמונאלית והשני סובל מאנמיה | צילום: רויטרס מסי וניימאר. לאחד יש בעיה הורמונאלית והשני סובל מאנמיה, צילום: רויטרס

אחד הדברים שהספר מגלה, למשל, הוא שלכל שחקני ליגת הבייסבול של צפון אמריקה (MLB) יש ראייה הרבה יותר טובה מרוב בני האנוש וגם תפיסת עומק שקשורה ל-Hardware הביולוגי שלהם. הספר מגלה גם של-10% מכל יוצאי אירופה יש מוטציה גנטית, המאפשרת להם להזריק טסטוסטרון מבלי שיעלו עליהם בבדיקות סמים ממריצים. על פי מחקרים, הגורמים שהופכים את הג'מייקנים לאצנים הטובים ביותר במסלולים הקצרים הם גפיים ארוכות יחסית, מותניים צרות ולכמעט לכולם יש את הגן ACTN3 - "גן הספרינט" שמסייע לפיתוח השרירים הקצרים, שאחראים למהירות.

אפשטיין כותב גם על כלבים. הטרנד החדש בהרבעת כלבי האסקי (שתפקידם ההיסטורי הוא גרירת מזחלות) הוא למצוא את הכלבים שעובדים קשה יותר מאשר את אלו שהם מהירים יותר. כלומר, המדענים מאמינים ש"כוח רצון" מאוד קשור למבנה הגנטי שלנו.

ודרך אגב, לכל ספורטאי זכר באולימפיאדה יש בדם 577R genotype – הורמון שכמעט ולא קיים אצל אנשים אחרים.

כל הגילויים הללו הופכים אותי למעריץ גדול יותר של הכדורגל. למה? בגלל שזה ספורט שמאפשר לאתלטים לא מושלמים, אפילו כאלו עם גנים דפוקים, להיות סופרסטארים.

בכדורגל, הספורטאים מגיעים בכל הצורות, הגוונים והגדלים. כאן, במשפחת הכדורגל יש לנו סופרסטאר שסבל מבעיה הורמונאלית (GHD) שפגעה בצמיחה שלו (ליאו מסי); יש לנו אגדות עם אסטמה (פול סקולס ודיוויד בקהאם, שאגב, אחת מהרגליים שלו קצרה מהשנייה); מספר שחקנים מצוינים שמנמנים (מראדונה, צ'אבי, פושקאש, פול גאסקויין, סאנטי קאסורלה) ואפילו כמה מכסחי קבוצות רזים למדי (קרויף, אינייסטה, גווארדיולה). יש גם אלכוהוליסטים (טוני אדמס, ג'ורג' בסט, גארינצ'ה) וגם כוכב חדש ואנמי (ניימאר). יש גם כמה קוסמים עצלנים (דימיטאר ברבאטוב, קאנו, ארשאבין). בקיצור, יש בכדורגל מלא מענטשים כאלה, שבחיים לא הייתם מנחשים שהם ספורטאי על. הם מיוחדים בגלל מה שיש להם במוח ולא בגלל מה שהגנטיקה הביאה להם. .

כישורי כדורגל הם בסך הכל חיבורים נוירולוגיים במוח, אותם "רוכשים" דרך עבודה ומשחק. סט ריאות טוב ורגליים שריריות הם כלים חשובים אבל רק כלים. הם השיריון שמגן על המוח, האיבר הכי חשוב בכדורגל. כדורגל הוא ספורט שמבוסס על חזון, דימיון, יצירתיות ונחישות ופחות על הגנים הנכונים. משחק של עבודת צוות, כישורים ואישיות. זהו כנראה הספורט היחיד בו האישיות חשובה יותר מהגנים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
התוספת של הכתב שגויה לחלוטין
הכדורגל הוא ספורט קבוצתי, ולשמנמנים יחסית היו חברים נגרים שחיפו עליהם מאחור. מסי אמנם נמוך אבל אתלט בצורה לא רגילה. שכחת כמובן את רונלדו. בכל מקרה, מדובר על היוצאים מן הכלל וחלקם (מרדונה טוני אדמס, פול גאסקוין וכדו') שייכים לדור אחר. היום הם לא היו נהיים כוכבים.
רוני  |  10.09.13