עיתונאי רשות השידור עתרו לבג"ץ נגד ארדן ולפיד בעניין רשות השידור

אגודת העיתונאים בירושלים, הארגון היציג של עיתונאי רשות השידור, עתר לבג"ץ נגד שר האוצר יאיר לפיד ושר התקשורת גלעד ארדן בדרישה להקפיא את עבודתה של הוועדה לבחינת השידור הציבורי וליישם את תוכנית הרפורמה ברשות השידור.  

הוועדה, שבראשה עומד איש התקשורת רם לנדס, מונתה על ידי ארדן לפני כשבועיים, לאחר שלפיד וארדן החליטו להקפיא את תוכנית הרפורמה ברשות השידור.

העתירה הוגשה גם נגד לנדס ונגד חברת הוועדה קרני זיו. באגודת העיתונאים טוענים כי חברי ועדה אלו נמצאים בניגוד עניינים ולכן יש לפסול אותם. לנדס הוא בעליה של חברת "קודה תקשורת" המפיקה בין השאר את החדשות המקומיות המשודרות בכבלים ובלוויין ואת התוכנית "מחוברים" המשודרת ב-HOT. זיו היא מנהלת מחלקת הדרמה בחברת קשת.

לגבי לנדס נכתב בעתירה: "מינוי יו"ר וועדה שהינו בעל חברת הפקות פרטית המפיקה תוכניות שונות וכן החדשות המקומיות, מעידה על הדרך שהותוותה לוועדה – חיסול השידור הציבורי כגוף מפיק ויוצר והפיכתו לגוף משדר הקונה הפקות חיצוניות. מדובר בניגוד עניינים מובהק, בין היותו של מר לנדס בעל חברת הפקות פרטית, לכך שהוא עצמו יידרש לקבוע מה היקף רכישת התוכניות ממפיקים חיצוניים והמתכונת לכך".

קרני זיו (מימין), שר התקשורת גלעד ארדן ורם לנדס. הוועדה לבדיקת רשות השידור | צילום: רפי דלויה

לגבי זיו כותבת אגודת העיתונאים כי "האינטרס שלה לשמור על שידור ציבורי חלש, שאינו מסוגל להתחרות בגוף התקשורת בו היא עובדת, ברור ואינו דורש כל הסבר (למעט אולי למי שמינה אותה)".

בהתייחס להחלטה להקפיא את הרפורמה נכתב בעתירה כי "זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד (ימים ספורים למעשה) – בטרם היה סיפק בידו לבחון את הסכמי הרפורמה – כבר הודיע השר הממונה (ארדן – א"ד) על כוונתו להקפיא את הרפורמה – כוונה שיושמה חלקית בפועל, מבלי שהשר הממונה טורח לקבל מידע מלא על הסכמי הרפורמה. זאת, גם, בניגוד מוחלט לדוקטרינת הרציפות השלטונית, ולמשמעויות שיש להתחייבויות שיש למדינה מול רשות השידור ומול העותרים".

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אופיר טל, לואיז ספורטס ונעמי ווסטפריד ממשרד גלעד שר, קדרי ושות', טוענת אגודת העיתונאים כי הסכמי הרפורמה נחתמו לאחר שנים ארוכות של מו"מ, וכי מדובר בהסכמים מורכבים שיביאו לקיצוץ משמעותי בכוח האדם ברשות, במטרה לייעל את עבודת הרשות, ולהגביר את יכולתה להתחרות בגופי תקשורת פרטיים ומסחריים. בעתירה נטען עוד כי בהינתן הסכמי הרפורמה החתומים, הנותנים מענה לכשלים הנטענים ברשות השידור, לא היה כל צורך בכינוסה של וועדה לבחינת השידור הציבורי וכי יש לפעול להחלת הרפורמה.