רוצים לעבוד פחות? טוסו לגרמניה

הפילוסוף האנגלי ברטרנד ראסל לא היה חסיד של עבודה. במאמר שכתב ב-1932 ושמו "בשבחו של חוסר המעש" (In Praise of Idleness), טען כי לו הייתה החברה האנושית מתנהלת טוב יותר, הרי שדי היה ביום עבודה בן ארבע שעות. אז יוכלו אנשים להרוויח את הכסף הדרוש לצרכיהם החיוניים ולהקדיש את יתר זמנם למדע, לאמנות או לכתיבה.

הכלכלן קיינס, כמו ראסל, האמין שקידמה טכנולוגית תשחרר את האנושות מהצורך לעבוד במשך שעות ארוכות. אך 80 שנה לאחר שפורסם חזונו של קיינס, אנו עובדים קשה יותר מאי פעם.  

איפה החלק שלנו? למה הכל צומח חוץ מהמשכורת כל הסיבות לכך שכולנו, מאנשי הייטק עד עובדי ניקיון, נמשיך לדרוך במקום בלי ליהנות מהצמיחה שאנחנו מייצרים אורי פסובסקי ומיקי פלד, 76 תגובותלכתבה המלאה

על פי דו"ח של הפייננשל טיימס, מספרן של קבוצות תמיכה למכורים לעבודה הולך וגדל ובחודש שעבר ניחתה על בנק אוף אמריקה ביקורת עזה בשל מותו של אחד העובדים עקב מאמץ יתר בעבודה.

אולם נתונים שבידי ה-OECD מספרים סיפור אופטימי מעט יותר. הדו"ח משווה את מספרן הממוצע של שעות העבודה ב-1990 ל-2012 במדינות החברות בארגון, ומראה כי אנו למעשה עובדים פחות. על פי הדו"ח נראה שעובדים פרודוקטיביים יותר המרוויחים יותר, עובדים פחות שעות.

לפי הדו"ח, יוון היא המדינה שבה עובדים הכי קשה מבין מדינות הארגון - למעלה מ-2,000 שעות בשנה, ולעומתה, גרמניה ממש "עצלה", עם ממוצע של 1,400 שעות בשנה.

בישראל עובדים יותר

אך דווקא בישראל נראה שאנו עובדים יותר שעות מבעבר - דו"ח ה-OECD מצביע כי ב-1990 ממוצע שעות העבודה בארץ היה יותר מ-1,800 בשנה, אך להבדיל מהרוב הגורף של מדינות ה-OECD, הרי שעד שנת 2012, עלה מספר שעות העבודה הממוצע לכמעט 2,000 שעות.

אילוסטרציה. יוון מובילה עם 2,000 שעות עבודה. בגרמניה רק 1,400 שעות בשנה | צילום: שאטרסטוק

בדיקה של הכלכלן פרופ' דן בן־דוד, מנהל מרכז טאוב, מראה כי הפריון של העובד הישראלי מפגר אחרי זה של המדינות המפותחות. הבדיקה מצאה כי הפריון של העובד הישראלי - כלומר סך התוצר (בדולרים) שמייצר עובד אחד בשעת עבודה אחת - ירד מממוצע של 33.9 דולר ב־2011 ל־33.7 דולר בשנה שעברה.

בזמן הזה, הפער בין הפריון של העובד הישראלי לבין הפריון של העובד הממוצע במדינות ה־OECD עלה ל־33%, לעומת 24% ב־2011. הפער בין ישראל לבין מדינות ה־G7, שהן שבע המדינות המתועשות ביותר, כבר עומד על כמעט 40%, לעומת 37% בשנה לפני כן ו־30% ב־1990.