הקופון שאתרי הקופונים גוזרים על חשבון הציבור

החברות המפעילות את אתרי הקופונים גרופון, BUY2 ו־Deal Hayom מסתמכות על תנאי המופיע באתרים שלהן ושומרות אצלן את התמורה שקיבלו על שוברים שפג תוקפם ולא מומשו – כך טוענים שני צרכנים של אתרי הקופונים בבקשה לתביעה ייצוגית שהגישו נגדם.

בבקשה שהוגשה השבוע לבית המשפט מחוזי מרכז בלוד, טוענים השניים, כי התנאי המופיע באתרים, אשר קובע כי הצרכן לא יהיה זכאי להחזר כלשהו לאחר פקיעת תוקפו של השובר הינו תנאי מקפח ובלתי סביר המחייב לפצות את הצרכנים.

דורי היללי, מנכ"ל גרופון ישראל | צילום: עמית שעל

התובעים, שמעון פריזנט שרכש באתר גרופון שובר ב־60 שקלים למימוש במשתלת הרואה וצחי נחום שרכש באתר BUY2 שובר ב־39 שקל למימוש במסעדת מרגוזה ביפו, מבקשים כי בית המשפט יקבע שהצרכנים זכאים להחזר כספי מאתרי הקופונים, כאשר פוקע תוקפו של שובר הקניה. עוד מבקשים השניים, באמצעות עורכי הדין שלומי מוסקוביץ', יניב סטיס, איתן חיימוביץ ונתי פולינגר ממשרד מוסקוביץ, סטיס חיימוביץ ושות', לחייב את האתרים לפצות את הצרכנים בנזקים שנגרמו להם עד כה מאבדן התמורה בגין הקופונים שלא מומשו.

"התעשרות לא חוקית מכיסו של הצרכן"

שוברי קנייה, המכונים גם "קופונים", הפכו בשנים האחרונות לאמצעי תשלום נפוץ לרכישה מוזלת של מוצרים ושירותים. השוברים נמכרים בדרך כלל באמצעות אתרי אינטרנט ייעודים המציעים לצרכן, מדי יום, "דילים" לרכישת מוצרים ושירותים מוזלים כמו מוצרי תינוקות, פריטי אופנה, ארוחות במסעדות, חבילות תיירות ועוד.

על פי הבקשה, הנתבעות גרופר, המפעילה את אתר גרופון וחברת נטקס המפעילה את אתרי הקופונים BUY2, Deal Hayom, גרופי ו־PanetDeal, השוברים מונפקים ונמכרים על ידי האתרים, שמשמשים כגורם מתווך בין בתי העסק לבין הצרכן הסופי, ונהנים בתמורה מעמלה, שעשויה להגיע ל־20% ויותר מערך העסקה. האתרים הם שקובעים את תנאי ההתקשרות בינם לבין הצרכנים ובתי העסק, באמצעות חוזים אחידים המוכתבים ומנוסחים על ידם.

לפי הבקשה, האתרים הם גם אלו שגובים את התמורה מהצרכן עבור מכירת השוברים, שאותה הם אמורים להעביר לבתי העסק, בניכוי עמלה. אלא שכיוון שבדרך כלל השוברים מוגבלים בזמן לתקופה שבין ימים בודדים לכמה חודשים, במקרה בו הצרכן לא הספיק לממש את השובר, מותירים אתרי הקופונים בידיהם את כל תמורת השוברים ששולמה להם על ידי הצרכן ולא רק את עמלת התיווך. זאת בעוד הצרכן לא מקבל כל החזר כספי או זיכוי בגין השובר, וממילא לא יכול לעשות שימוש בשובר שפקע.

התובעים טוענים כי העובדה שהאתרים לא מעבירים לבתי העסק את תמורת השוברים שלא מומשו, אלא משלשלים אותה לכיסיהם, מעצים את הקיפוח ואת התעשרותן הבלתי חוקית. "במקרה שבו הצרכן אינו זריז דיו לנצל את הקופון ותוקפו פג, מתעשרות המשיבות על חשבונו, וגורפות לכיסן לא רק את עמלת התיווך אלא גם את תמורת העסקה בכללותה, וזאת על אף שהן בסך הכל גורם מתווך, וממילא הן או כל גורם אחר לא סיפקו את המוצר או השירות נשוא השובר לצרכן.

"כך נוצר מצב קפקאי לחלוטין, שבו ספק המוצר לא קיבל כל תמורה היות ולא סיפק מוצר, הצרכן לא קיבל את המוצר שרכש, אולם מלוא התמורה, אשר שולמה על ידי הצרכן למשיבות, נותרה בידי המתווך בעסקה".

עד 40% מהקופונים בכלל לא ממומשים

קשה להעלות על הדעת עסקת מכר, שבמסגרתה המוכר לא יעביר את המוצר לידי הקונה והאחרון לא יקבל לידיו את המוצר, אך מלוא תמורת הסכום ששולם על ידו למוכר באמצעות המתווך, יוותר בידי האחרון.

במקרה זה האבסורד נוצר באמצעות תנאי מקפח בחוזה אחיד, אשר אתרי הקופונים ניסחו והכתיבו, הקובע כי לאחר פקיעת תוקפם של השוברים, לא יהיה הצרכן זכאי לכל החזר, זיכוי, תשלום או פיצוי, מכל מין וסוג מהמשיבות, וזאת למרות שלא זכה לממש את השובר ולא קיבל כל נכס או שירות עבורו.

המבקשים אינם מעלים טענות בנוגע לכך שהקופון מוגבל במועד למימוש ומכירים בכך כי עשויים להיות אינטרסים לגיטימיים של בתי העסק להגביל את התקופה בה ימומש השובר. התביעה נוגעת רק להתעשרותם של האתרים בעקבות פקיעת תוקפו של השובר, כאשר נשללת מן הצרכן הזכות הבסיסית לקבלת כל החזר, זיכוי תשלום או פיצוי בקשר עם תמורת השובר ששולמה על ידו.

המבקשים התקשו לנקוב בגובה הסכום שאותו הם דורשים כפיצוי, בשל מחסור במידע מדויק על הנעשה בענף. על פי ההערכות שבידי התובעים, ענף הקופונים מגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה ועד 40% משוברי הקנייה אינם ממומשים. תרגום נתון זה למונחים כספיים מסתכם בשווי מצרפי של מיליוני שקלים בשנה, אשר מושקעים על ידי הציבור ומשולמים לאתרי הקופונים עבור רכישת שוברים – סכומי כסף שיורדים, כאמור, לטמיון. המבקשים טוענים כי אין כל היגיון, או כל אינטרס לגיטימי אחר הראוי להגנה, בשלילת זכותם של הצרכנים לקבל בחזרה מאתרי הקופונים את תמורת שוברי הרכישה שלא מומשו, בניכוי עמלה לה זכאים האתרים.

ללא קשר לבקשה, עורכי הדין שעומדים מאחוריה זכו לאחרונה להצלחה בייצוגית אחרת שהביאה לשינוי בתחום תווי השי שמנפיקות רשתות השיווק. במסגרת התביעה שהוגשה ב־2011 נגד שופרסל ורבוע כחול נטען כי שתי הרשתות קובעות בתווי הקנייה שהן מנפיקות תנאים מקפחים כלפי הצרכנים. התביעה הסתיימה בפשרה שלפיה החל מסוף נובמבר יוכלו הצרכנים לעשות שימוש בתווי קנייה, שתוקפם פג מ־2004 ואילך. בנוסף, תוקפם של תווי קנייה חדשים שינפיקו הרשתות יוארך ל־4.5 שנים.

מגרופון נמסר בתגובה: "התביעה שבנדון טרם התקבלה במשרדי החברה".

מחברת BUY2 נמסר בתגובה:"עד כה לא התקבל כתב תביעה במשרדי החברה. לכשיגיע נלמד אותו ונגיב".