כיל ובזק צפויות להיחשב לריכוזיות

שורה של חברות ענק ובהן כיל, דלק, שיכון ובינוי, גרנית הכרמל, פז ובזק עשויות להיכלל ברשימת הגופים הריכוזיים שיידרשו לאישור מיוחד כדי לקבל מהמדינה הקצאה של זכות בתשתית חיונית. כך עולה ממסמך שגובש במועצה הלאומית לכלכלה ובמשרד האוצר לרגל הדיון בפרק האחרון בחוק הריכוזיות שנערך אתמול בוועדת הכספים.

הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה | צילום: אוראל כהן

על פי המנגנון שמציע החוק, כדי להקצות לגוף שמוגדר ריכוזי זכות בתשתית חיונית כגון מים, אנרגיה, תחבורה, תקשורת, משאבי טבע ועוד, הרגולטור של הענף יבקש ראשית את חוות דעתו של הממונה על צמצום הריכוזיות - גוף שטרם הוגדר היכן יפעל ומי יעמוד בראשו. לאחר קבלת חוות הדעת הרגולטור יוכל להקצות את הזכות לגוף הריכוזי אם הוא ימצא ששיקולים אחרים (למשל מחיר שממנו ייהנה הצרכן הסופי) גוברים על שיקולי הריכוזיות המשקית.

גילה ירכיב את הרשימה

רשימת הגורמים שיוגדרו ריכוזיים תורכב על ידי הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה. גופים שיוגדרו ריכוזיים הם כאלה שנכנסים לקטגוריה של גוף ריאלי משמעותי (מחזור שנתי הגבוה מ־6 מיליארד שקל או מונופול שהיקף המכירות שלו עולה על 2 מיליארד שקל), או גוף פיננסי משמעותי (מנהל נכסים מעל 40 מיליארד שקל), או מי שמשתייך לקבוצת המחזיקים בהם. כמו כן, אם היקף הפעילות המצטבר של הגוף בתחום התשתית החיונית עולה על מחצית מכלל הפעילות בתחום הוא יוגדר כריכוזי, וכך גם אם הוא בעל השליטה בעיתון.

גילה התייחס בדיון למהם לדעתו שיקולי הריכוזיות הכלל־משקית שיש לבחון בהקצאת זכות לגורם ריכוזי. בין היתר אמר כי צריך להביא בחשבון אם עובדים בחברה מסוימת מספר רב של רגולטורים לשעבר, ואם היא נהנית מפעילות לובי ענפה בשל פעילותה בתחומים רבים. "חייבים להודות, כאשר פירמה חוטפת נתח שוק זה לגיטימי, אבל כשהיא גדלה עוד ועוד נוצר לה כוח מיקוח מול הצרכן", אמר גילה. "אותו דבר אפשר לטעון לגבי פירמה שמגייסת עוד ועוד אנשי מקצוע שעבדו במשרדי הממשלה. כנ"ל לובי. לפעמים יש יתרון לגודל גם בכוח השכנוע מול הממשלה לגוף שנמצא בהרבה תחומים. ואם יש כוח לובי, מותר למדינה לשקול את זה בהקצאת תשתית חיונית".

דיון מלא השגות ולוביסטים

במהלך הדיון התפתח ויכוח לגבי דמותו של הרגולטור החדש - הממונה על צמצום הריכוזיות. על פי חוק, את הרגולטור החדש יבחר שר האוצר והוא יהיה עובד מדינה. ח"כ גילה גמליאל טענה כי "זה צריך להיות הממונה על הגבלים עסקיים. אין פה משהו כזה גדול שצריך רגולטור חדש. הכל ילך לאט ונאבד זמן. צריך לצמצם את זה לפונקציה הקיימת שיש לה כבר סמכויות וכלים בתחום התחרויות".

מהדיון עלה כי הח"כים אינם מרוצים מרשימת התשתיות החיוניות שגובשה ונרשמו תלונות גם על כך שלא קיים מנגנון לעדכון תשתיות נוספות. "החוק לא כולל למשל חידוש זיכיונות בהקצאה קודמת וחייבים לתקן את זה", אמרה ח"כ מרב מיכאלי. היא הוסיפה כי "יש לכלול תשתיות נוספות כגון רפואה, בנקאות וביטוח". ח"כ מיקי רוזנטל ביקש להרחיב את ההגדרה של מי יוגדר כגוף ריכוזי על ערוצי הטלוויזיה והרדיו מלבד העיתונות הכתובה.

בהתאם לנושא הדיון, חדר הישיבות של ועדת הכספים היה עמוס אתמול גם בלוביסטים. בין היתר נכחו במקום ארז גיל־הר מחברת פוליסי, המייצג את קשת ובנק הפועלים, וכן עדי אביטן מחברת גורן־עמיר המייצגת בין היתר את שיכון ובינוי, דלק, HOT וקוקה־קולה.