הון חברתי

בספרו 'עלייתו של הכסף', העוסק בהיסטוריה הפיננסית של העולם, מתאר ניל פרגוסון את התמורות שחלו בשוק ההון ואפשרו את התפתחותן המואצת של כלכלת מדינות בעת החדשה, במיוחד במאה ה-20. כלים פיננסים כסחר בציפיות לשינויים בשערי בריבית או בשערי מטבעות, אריזת משכנתאות בתהליך של איגוח, סחר בסחורות עתידיות, גידור סיכונים וכיוצא באלה - כל אלה גיוונו את שוק ההון, יצרו בו כלים חדשים ואפשרו התפתחות של שוק שנערך לתת מענה למגוון צרכים של משקיעים.

קיומם של כלים אלה נזקק לגיבוי חוקי מתאים ושילוב של שניים אלה היו זרז לפיתוח שוק ההון. התפתחות התשואה בשוק ההון הכלכלי מרשימה. לפי נתוני הלשכה האמריקאית לניתוח כלכלי (ה-BEA), מאז העשור הקודם, עלתה התשואה של שוק ההון על התשואה מעבודה.

שוק ההון החברתי לעומת זאת, מצא עצמו בפיגור ניכר. אמנם נוצרו כלי פילנתרופיה שונים, אולם באלה לא היה די והיצע המימון בהם היה ונותר מוגבל, בעוד שהזדקקותם של ארגונים חברתיים למשאבים פיננסיים גברה לנוכח מצוקות חברתיות והמשימות שנטלו על עצמם.

קיקסטארטר, מיזם למימון המונים. תחילתו של עידן חדש

לאחרונה התבשרנו על התפתחותם בארץ של שני כלים חשובים – בנק חברתי ומימון המונים (crwodfunding).

מודל הבנק החברתי, המבוסס על עקרונות הקואופרציה, הוא החייאה של מה שהכרנו בעבר כאגודות הלוואה וחסכון שפעלו במשק הארץ-ישראלי בתקופת טרום המדינה (מאז 1906), ונעלמו מהנוף הישראלי בשנות ה-70, לאחר שנבלעו במערכת הבנקאית הפרטית. על פי עקרונות האגודה ההדדית, עליה מבוסס רעיון 'בנק אופק' החדש, החברים הם הבעלים, המפעילים והנהנים מהשירותים הפיננסיים. הם אלה שקובעים את המדיניות, את תנאי האשראי ושיעורי העמלות. יש לקוות כי אגודות הדדיות נוספות מסוג זה תוקמנה, לא רק בתחום השירותים הפיננסיים, כי אם בכל תחום בו נזקק הציבור לשירותים או למוצרים וניתן להפעילו על בסיס של חברות הדדית.

מנגנון מימון המונים (crowdfunding) שהוחל בהפעלתו בארץ מבוסס על שיטה הפועלת בהצלחה במספר מדינות ומאפשרת לגייס מימון מהציבור לפיתוח מיזם מוגדר. המצטרף מקבל זכות לרכישת מוצר או שירות שייוצר על ידי המיזם, במחיר שנקבע מראש וזול ממחירו העתידי בשוק. השיטה הזאת משמשת לגיוס כספים, לרבות לצרכים פרטיים, בעלויות זולות מאלה של שוק ההון הכלכלי. במקום ליטול הלוואה מבנק מסחרי, פונה מבקש המימון לציבור, מסדיר באמצעות הגורם המפעיל את השיטה את נושאי הבטוחות וההחזר, ומקבל את המימון הנדרש לו. שני הצדדים - הלווה והמלווה, יוצאים נשכרים; האחד – מעלויות זולות של גיוס אשראי, השני – מתשואה גבוהה בעלויות נמוכות.

ייסוד בנק חברתי ומתן מענה לציבור לקבלת אשראי שלא באמצעות המערכת הבנקאית המסחריים, כמו גם, המיזמים החברתיים ההולכים ומתפתחים בארץ, הם תחילתה של דרך חדשה, הם סימנים לפיתוחם של כלים חדשים לשוק ההון החברתי. יש לקוות כי הם פותחים עידן חדש שיאזן בין המגזרים, ויאפשר פריצת הסדרים שהתגבשו בישראל בעשורים האחרונים והיו אחד הגורמים להיווצרותם של פערים חברתיים-כלכליים המאיימים על החברה הישראלית.

הכותב הוא יו"ר המכון לאחראיות חברתית במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ולשעבר מנכ"ל בית הנשיא והמל"ג. עמית בכיר במכון ון ליר