למרות התנגדות הארגונים החברתיים, חוק הדיור הציבורי אושר בממשלה

ועדת השרים לענייני חקיקה אשירה את חוק הדיור הציבורי שאותו הביאו לממשלה שר האוצר יאיר לפיד ושר השיכון אורי אריאל. משמעות ההחלטה היא שלאחר אישור החוק בכנסת תחודש מכירת דירות הדיור הציבורי לזכאים המתגוררים בהן בהנחות גדולות.

החוק עבר ברוב של 6 שרים, בעוד שרי ישראל ביתנו נמנעו ושרת המשפטים ציפי לבני התנגדה.

ההכנסות ממכירת הדירות יופקדו כולן בקרן הדיור הציבורי שתוקם ותנוהל במשרד השיכון. הקרן תקצה כספים לרכישת דירות חדשות עבור זכאים הנזקקים לכך ולהגדלת הסיוע לשכר דירה ריאלי לשאר הזכאים לדיור. הזכאות תקבע לפי קריטריונים קיימים.

בדיור הציבורי ישנם כיום כ-61 אלף דירות המאוכלסות בדיירים זכאים. על פי החלטת ועדת השרים, יוגבל מספר הדירות שימכרו לזכאים ב-5 השנים הקרובות ל-15 אלף יח"ד, ולאחר מכן ייבחן יישומו של החוק.

חוק הדיור הציבורי מבקש להסדיר את מכירת דירות הדיור הציבורי לדייריהן, ולהביא למימושו לראשונה מאז נחקק בשנת 1998. החוק שאף לאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן גרו כאשר כספי התמורה ממכירת הדירות תוכננו לעבור לרכישת דירות חדשות.  

הכספים ישמשו גם לסיוע בשכ"ד

השינוי שמוצע בחוק הנוכחי, בשונה מהחוק המקורי, שכספי התמורה יעברו לא רק לבניית דירות חדשות אלא גם לסיוע בשכר דירה ולשיפוץ המבנים הקיימים. במשרד השיכון אמרו כי בניגוד למבצעי עבר מסוימים בהם נמכרו דירות בדיור הציבורי, לעתים ללא ידיעת משרד השיכון, כעת המנגנון יבטיח כי כספי התמורה יעברו לקרן שהוקמה לשם כך והכסף יגיע ליעדו.

אחת הנקודות הבעייתיות בחוק הדיור הציבורי היא שלא מצוין מפורשות איזה חלק (אחוז או סכום) מתוך הסכום שיתקבל ממכירת הדירות יועבר לטובת רכישת דירות לנזקקים ואיזה חלק יעבור לטובת סיוע בדכר דירה. כך שבאופן תיאורטי יכול כל הסכום לעבור לטובת שכר הדירה כפי שחוששים מתנגדי החוק.

הבדל נוסף הוא שדיור ציבורי, להבדיל מסיוע בשכר דירה, מאפשר ליצור תמהילי אוכלוסייה הטרוגניים ולהימנע מהפרדה מרחבית מוחלטת בין עניים ועשירים. הפקרת אוכלוסיות מוחלשות לתנאי השוק הפרטי תדחק אוכלוסיות אלו לגטאות של עוני ופשיעה, ותקשה עליהן עוד בניסיון להיחלץ ממעגל המצוקה.

"מדובר במתכון להפרטת וחיסול הדיור הציבורי"

עיקר ההתנגדות לחוק היא מצד הארגונים החברתיים אשר טוענים כי מדובר במתכון להפרטת וחיסול הדיור הציבורי וכי כל דירה שתימכר תדלל עוד יותר את מלאי הדירות במאגר. ראשי שדולת הדיור אמרו כי החשש הגדול הוא שבמקום לייעד את כל הכספים לקניית ובניית דירות חדשות של דיור ציבורי, כפי שמורה החוק כיום, הכספים יעברו בעיקר לתמיכה לנזקקים בשכר דירה חודשי.

בין המתנגדים לחוק: חברי הכנסת דב חנין (חד"ש), אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו), מירי רגב (הליכוד), אילן גילאון (מרצ) ואיציק שמולי (עבודה), אשר קראו לשרים להתנגד להצעה.

בפנייתם לשרים טענו ראשי השדולה כי סיוע בשכר דירה בניגוד לדיור ציבורי, איננו מבטיח את היציבות והביטחון שמעניקים מקום מגורים ותנאי דיור קבועים.

לטענתם, הזרמת כספי ציבור למשכירים בשוק השכירות הפרטית תעביר חלקים נרחבים מסכומי הסיוע שהיו נשמרים אם היו מושקעים בדירות חדשות - לבעלי הדירות פרטיים. בעקבות יכולתם של עשרות אלפי זכאי דיור ציבורי לשלם סכום נוסף, מחירי השכירות יעלו. העלייה הצפויה במחירי השכירות תפגע בכלל אוכלוסיית שוכרי הדירות אך קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר ובזכאים לסיוע. במקרה כזה, סכום הסיוע הניתן לזכאים ישחק והם לא יוכלו לעמוד בתשלומי השכירות ויפונו מהדירות אותן שוכרים. השוכרים יאלצו לעבור דירה מידי תקופה. שוב ושוב יהיה עליהם להשתלב בסביבה חדשה (להחליף עבודה, בתי ספר וכדומה). חיי נדודים וחוסר ודאות מעין אלו יחריפו את המצוקה האישית והכלכלית ממנה סובלים חברי המשפחות המוחלשות בלאו הכי, ויקטינו משמעותית את סיכוייהם לצאת ממעגל העוני.

עוד טוענים ראשי השדולה, כי לרבים מהזכאים לדיור ציבורי או לסיוע בשכר דירה אין את היכולת להשיג ערבויות הנדרשות במעמד חתימה על חוזה שכירות בשוק הפרטי. המשמעות היא שלמרות סכום הכסף שקיבלו, עלולים הזכאים למצוא את עצמם ללא קורת גג לאורך תקופות ממושכות.

השר אריאל אמר לאחר אישור החוק: "יצאנו היום לדרך שתיתן פתרונות לדיור ציבורי או סיוע בשכר דירה ריאלי לזכאים. אחרי שנים ארוכות סוף סוף יוכלו הדיירים לרכוש נכס שיהיה באחריותם ובבעלותם המלאה וכך נשפר את מעמדם הכלכלי והחברתי. חידוש מכירת הדירות היא מתן הזדמנות לדיירים לצאת לעצמאות. הדיירים לא יהיה תלויים עוד בדירה של הדיור הציבורי אלא בעצמם".

שרת המשפטים, ציפי לבני, התנגדה לחוק – זאת בשל התעקשות משרד האוצר על השארת הסעיף שלפיו הכסף שהמדינה תקבל ממכירת הדירות הקיימות, יועבר לשכירות דירות ולא לקנייה מחודשת של דירות.

השרה לבני: ״הסעיף הזה יקטין עד שיחסל את הדיור הציבורי בישראל. יש בכך כדי למנוע מרבים את החלום של מימוש זכות קניינית על דירה שהם חיים בה שנים רבות. אני בעד ההצעה אבל מתנגדת לסעיף השכירות. ההצעה הזו עם הסעיף הזה היא אידיאולוגית וצריך לומר את זה - זו הצעה שהיא נגד דיור ציבורי, זו הצעה שעלולה להשאיר אנשים ברחוב״.