דרושים דירקטורים עצמאים ומקצוענים

שורה של אירועים בולטים בחברות מובילות בישראל בשבוע החולף מצביעה שוב ושוב על כשלים בהבנה, הכרה ויישום עקרונות הממשל התאגידי הראוי לניהול חברות ציבוריות, וכן הציפיות הנדרשות כיום מדירקטור.

בטבע, הגדולה בחברות ישראל, נטען למאבק סמכויות בין הדירקטוריון לצוות המינהלי ועל מאבק כוח, סמכויות ואחריות בין מנכ"ל טבע ג'רמי לוין מול הדירקטוריון והיו"ר פיליפ פרוסט; בחברת מגדל דווח בהרחבה על התפטרות בכירים בתואנה של התערבות יתר של הדירקטוריון בפעילות השוטפת; ובבזק נטען בבית המשפט על קיומו של "דירקטוריון צללים" בצד הדירקטוריון, וכי ההחלטות מתקבלות במטבחון מחוץ לדירקטוריון. וכל זה מקבץ בשבוע אחד בלבד.

הדרישות לא צמצמו את הביקוש

מוסד הדירקטוריון שינה פניו בצורה ניכרת בעשור האחרון. תרמו לכך לא מעט חוק החברות, שמיום כניסתו לתוקף בשנת 2000 כבר זכה ל־21 תיקונים; הוראות ממשל תאגידי מומלצות בתיקון 16; ומעל לכל, המודעות הרבה וההתפתחות בהגשת תובענות ייצוגיות ונגזרות.

דירקטוריון שנות ה־2000 השתנה באופן יסודי בהשוואה לעבר, ובשוק גוברת הדרישה להכשרה מוקדמת לתפקיד הדירקטור. על כך מעידים גם המחזורים הגדולים והרבים בקורסים להכשרת דירקטורים בכירים. עם זאת, אין כל דרישה מוקדמת לכהונה בדירקטוריון בחברה ציבורית, ודי בתעודת לידה כדי שאדם יהיה לכאורה כשיר לכהונה (להוציא הדרישה החדשה יחסית לגבי כישוריהם של דירקטורים חיצוניים).

אף כי חששם של דירקטורים מפני תביעות אזרחיות ופליליות גובר והולך, קיים ביקוש רב לתפקיד הדירקטור - 200 מועמדים שהגישו מועמדות לדירקטוריון בנק לאומי מוכיחים זאת. עם גבור הביקוש, מעטים הדירקטורים שערים לדרישות המודרניות והמחמירות בדבר תפקוד הדירקטוריון. החוק והפסיקה קבעו בצורה מפורשת כי הדירקטור בחברה (ציבורית, פרטית, ממשלתית וכו') ייבחן לפי מבחנו של "הדירקטור הסביר" ולא "האדם הסביר". כלומר נדרשת ממנו אחריות של מקצוען, וניתן לצפות ממנו להכשרה ולימוד של חובת הזהירות והאמונים.

יו"ר טבע פיליפ פרוסט | צילום: יובל חן

אולם אנו עדיין עדים לדירקטורים שאינם מודעים למעמדם ולתפקידם, אינם מפעילים שיקול דעת עצמאי כנדרש, וחוששים לעמוד נגד בעלי השליטה מחשש שלא ייבחרו מחדש.

לשתף פעולה עם העולם

מתוך מודעות לבעיות הרבות ולאחריות הרבה מוקם בימים אלה איגוד הדירקטורים בישראל ("דירקטורים למען דירקטורים"), בשיתוף כמה מוסדות אקדמיים שנרתמו לנושא, ולצד איגוד החברות הציבוריות.

האיגוד יפעל במתכונת דומה לארגונים דומים הפועלים בארה"ב, באנגליה ובמדינות נוספות, תוף שיתוף פעולה עמם.

האיגוד שם לו למטרה לפעול בנושאים הקשורים לקידום מעמד הדירקטורים בישראל והכשרתם המקצועית, וכן ליצור אווירה עסקית אחראית וראויה בישראל.

הכותב הוא יו"ר איגוד הדירקטורים בישראל