מנכ"ל אל על: הצליח מול המתחרים, פחות מול העובדים

מנכ"ל אל עלאליעזר שקדי הודיע אתמול על פרישתו. שקדי כיהן בתפקיד מינואר 2010, ובסיכום כהונתו הוא קיבל מהחברה שכר בעלות של כ־26 מיליון שקל לפחות, כולל מצנח זהב בשווי של כ־2 מיליון שקל (12 חודשי הסתגלות לאחר פרישתו), וסיפק לבעלי המניות תשואה שלילית של 43%. שקדי ימשיך לכהן בתפקידו עד שייבחר לו מחליף ויושלם תהליך החפיפה.

שקדי הגיע לאל על בתקופה בעייתית עבור החברה: ענף התעופה בכללותו נפגע מהמשבר הכלכלי העולמי ומהעלייה במחירי הדלק, ואל על בפרט היתה (ועודנה) בפוזיציה בעייתית, משום שהיא אינה חברה בבריתות של חברות התעופה הגדולות השולטות בענף. ולמרות זאת, הרווח הנקי המצטבר של אל על בארבע שנות כהונתו של שקדי (למעט הרבעון הרביעי של 2013) עמד על 17 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 124.6 מיליון דולר בארבע השנים שקדמו לכהונתו. עיתוי הפרישה של שקדי נראה מושלם - רגע אחרי הדיווח על תוצאות הרבעון השלישי, שהיה הטוב ביותר בתולדות החברה.

כספי הבונוס שלו שימשו לקרן מצוינות

שקדי מונה לתפקידו באל על לאחר קדנציה צבאית ארוכת שנים, ששיאה כהונתו כמפקד חיל האוויר. הוא הביא גישה צבאית־ממלכתית גם לאל על וראה את עצמו כמפקד חיל האוויר האזרחי של מדינת ישראל עם שליחות לאומית שאינה פחותה בחשיבותה מהשליחות הכלכלית. כך למשל, ב־2010 הוא שילם 7.7 מיליון שקל מכספי הבונוס שלו עבור קרן מצוינות שבין היתר שלחה עובדים לטיול ביד ושם.

אליעזר שקדי חונך את מותג UP - טיסות מוזלות | צילום: סיון פרג'

כהונתו של שקדי היתה רבת־שינויים. הוא הוביל מהלך של שיפור השירות, שכלל בין היתר הכנסת כרטוס אלקטרוני עם אפשרות לבחור מראש מושב במטוס ושדרוג אתר האינטרנט; הוא חידש את צי המטוסים עם שמונה מטוסים חדשים שיגיעו בהדרגה עד תחילת 2016, בהשקעה של 430 מיליון דולר; הוא הקטין את סיכוני החברה והחשיפה שלה למחירי הדלק; והוא נכנס רשמית לתחום הטיסות המוזלות באמצעות השקת המותג UP, שמציע כרטיס בסיסי במחיר זול עם אפשרות לשדרוגים בתוספת מחיר.

שתי נקודות עיקריות נזקפות לחובתו של שקדי: הראשונה היא שמסוף 2012 אל על מתנהלת ללא הסכם עבודה קיבוצי חתום בינה לבין עובדיה בשל כישלון המגעים בין ההנהלה לוועד העובדים. הנקודה השנייה נובעת מהראשונה, והיא הקושי של החברה לגייס משקיעים חדשים - קרן פימי שהיתה במגעים עם החברה בקיץ האחרון, נסוגה על רקע כישלון המו"מ עם העובדים.

השיפור הבא בעסקים של אל על לא יבוא ממטוס חדש או מערכת שירות חדשה, אלא מקיצוץ עמוק וכואב בעובדים ובתנאי ההעסקה שלהם. שקדי רק התחיל לשנות את התרבות הארגונית של אל על מתרבות חברה ממשלתית אטית ובירוקרטית לחברה שעובדיה נמדדים על פי יעדים ברורים - וגם בזה הצליח להכניס רק 25% מהעובדים לשיטת תגמול לפי יעדים.

שקדי לא הצליח לעצור את "שמים פתוחים"

עוד מגרש שבו שקדי לא נחל הצלחות מובהקות היה המגרש הרגולטורי. אם מישהו ציפה שמפקד חיל האוויר לשעבר יסתובב במסדרונות הממשלה וישיג את כל מבוקשו - הוא התבדה. לשקדי אמנם נזקפו הצלחות כמו הגדלת כיסוי עלויות הביטחון של אל על בידי המדינה מ־80% ל־97.5%, אבל נרשמו לו גם כישלונות, ובראשם חוסר הצלחתו למנוע את רפורמת "שמים פתוחים" - הרפורמה של משרד התחבורה, שאמורה להגביר את כמות הטיסות בין ישראל לאירופה ולהוריד מחירים.

עם היוודע דבר פרישתו של שקדי אמר יו"ר ועד העובדים אשר אדרי כי הוא קורא למנכ"ל הבא "לא להפסיק את המו"מ עם העובדים בשום פנים ואופן, להמשיך לדבר איתנו השכם והערב כדי שנצליח ונביא הסכם טוב לעובדים, כי התוצאות של החברה הן מהעובדים ולא מאף אחד אחר".