כל אחד רוצה להיות דירקטור

יותר מ־7,000 מועמדים כבר נענו ליזמתו של אורי יוגב, מנהלה החדש של רשות החברות הממשלתיות, המבקש לאמץ דרך חדשה בכל הקשור למינוים של דירקטורים בחברות ממשלתיות, וביקשו להיכלל ברשימת "נבחרת הדירקטורים" שממנה ייבחרו בעתיד דירקטורים לחברות ממשלתיות.

500 מקומות פנויים

לדעת הרשות, קיימים היום כ־500 מקומות פנויים לאיוש. הסיבה העיקרית למצב בלתי רצוי זה היא בעיקר היעדר הסכמה על מועמדים בין שני השרים האמורים על פי החוק לאשר מינויים, שר האוצר והשר הממונה על החברה. המודל המוצע פותח את שורת המועמדים גם לאלה שיש להם פחות נגישות לשרים, ואמור להבטיח שרק בעלי כישורים מתאימים ייכנסו למאגר, כסינון מוקדם לאישור הנוסף הנדרש מוועדת השופט ברנר הבוחנת רק את תנאי העמידה בחוק. מנגד, ובפרט לאור ריבוי הפניות, קיים חשש שתיווצר בעיה לערוך סינון ומיון רציניים. המשימה החשובה עתה היא לקבוע מדדים חכמים וכלי בקרה על המיון הראשוני.

אין זה ניסיון ראשון ליצור הליך של בחירת דירקטורים לחברות ממשלתיות בהתאם לכישורים מקצועיים. עוד טרם חקיקת חוק החברות הממשלתיות ב־1975 קבעה ועדת פיינרמן את הצורך בקיומו של מאגר אנשים שישרתו כדירקטורים מטעם המדינה בחברות ממשלתיות.

מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב | צילום: עומר מסינגר

זמן קצר לאחר חקיקת חוק החברות הממשלתיות, המליצה ועדה שהורכבה ממנכ"ל משרד המשפטים, הממונה על התקציבים ומנכ"ל רשות החברות, כי הרשות תפעל ליצירת רשימה של אנשים בעלי כישורים מתאימים, אך ההמלצה לא הבשילה לכדי מעשה.

הרכב הדירקטוריון של חברה ממשלתית מעורר בעיה מרכזית: גם אם השרים יחויבו בעתיד לבחור דירקטורים רק מקרב הנבחרת שתוצע על ידי הרשות, הרי יש לזכור כי מבנה הדירקטוריון כיום לוקה בכך שעל פי החוק, מספר הדירקטורים מבין עובדי המדינה יכול להגיע לשני שלישים מכלל חברי הדירקטוריון שנתמנו כנציגי הממשלה.

מכאן, בידי השרים נותר מרחב רב לתמרון. הדירקטורים החיצוניים מטעם הציבור עלולים למצוא את עצמם במספר חברות במצב של מיעוט לעומת עובדי המדינה. לזכות הרשות והשרים יש לציין כי בשנים האחרונות רק מעט מעובדי המדינה מכהנים בדירקטוריונים. שליטת השרים במינוי היא רק חלק מהבעיה שתחילתה במינוי והמשכה, לעתים, בניסיון השפעה של השרים על תפקוד הדירקטורים, אף כי נראה שבמהלך השנים רובם של השרים הפנימו ומודעים לאיסור הקיים בחוק החברות להורות לדירקטורים כיצד להצביע.

הפרת חובת אמונים

על השרים לזכור כי על פי החוק, חברה ממשלתית תפעל לפי השיקולים העסקיים שעל פיהם נוהגת לפעול חברה לא ממשלתית, למעט אם הממשלה קבעה לה שיקול פעולה אחר. על פי חוק החברות, "דירקטור יפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה בדירקטוריון, ויראו באי־הפעלת שיקול דעת עצמאי הפרת חובת אמונים". מי שהתערב והורה לדירקטור כיצד לפעול, גם הוא יחשב כמפר חובת אמונים.

חובת האמון של הדירקטור היא לחברה, ומה שניתן לדרוש מכל דירקטור יש לדרוש גם מדירקטור בחברה ממשלתית. המציאות לא אחת טופחת על פנינו. מי כמו אורי יוגב מודע להתערבות כזו שהיתה מנת חלקו עת כיהן כיו"ר חברת הרכבת?

הכותב הוא יו"ר הפירמה גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', ויו"ר איגוד הדירקטורים בישראל