אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה באמת צריך ללמוד בחוג לכלכלה

מה באמת צריך ללמוד בחוג לכלכלה

יש ליצור קורסים חדשים שיקדמו מחשבה כלכלית ביקורתית לטובת הסטודנטים ולטובת החברה הישראלית

06.12.2013, 08:03 | יובל אופק-שני
לפני מספר ימים התפרסמה רשימה בעיתון זה תחת הכותרת "מרד הסטודנטים לכלכלה". ברשימה תוארו מספר היבטים של הביקורת על הזרם המרכזי של לימודי הכלכלה בארץ ובעולם. הנקודות שעלו בה חשובות, אך אנסה להרחיב קצת הן מצד הביקורת על לימודי הכלכלה והן מצד החלופות בישראל.

בשנים האחרונות קמו במספר אוניברסיטאות פורומי סטודנטים לכלכלה שפועלים לקדם מחשבה כלכלית ביקורתית, מעבר למספרים. הפורומים קמו בהשראת הביקורת שנמתחה על הלימודים בנאומו של חגי קוט שהוזכר בטור בכלכליסט, בקורסים של המכללה החברתית-כלכלית ועל ידי חברים בכירים בפקולטות לכלכלה כמו הפרופסורים אריאל רובינשטיין, אביה ספיבק, אריה ארנון, ד"ר נילי מארק ואחרים.

לפורומים ישנה השפעה לא מבוטלת על התפיסות של ציבור הסטודנטים וגם על נקודת המבט של המרצים בחוגים לכלכלה. השלב הבא, הוא להטמיע את רעיונות הפורום – מחשבה ביקורתית, עיסוק במציאות הישראלית וחיבור בין הכלכלה והחברה, בקורסי הבסיס של החוגים לכלכלה. אם הדבר יתרחש, ימומשו מטרות הפורומים והחברה הישראלית תרוויח בוגרים חושבים יותר, עם יכולת טובה יותר להציע וליישם פתרונות למדיניות כלכלית-חברתית.

האם הכלכלה התנתקה מ(מדעי) החברה?

הביקורת על לימודי הכלכלה בישראל החלה לפני מספר שנים. במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון-ליר קיימו סדרות של מפגשים החל משנת 2004 שעסקו בשאלה "האם הכלכלה התנתקה מ(מדעי) החברה?", המכללה החברתית כלכלית קיימה קורסים של ביקורת הכלכלה העכשווית, פרופ' אריאל רובינשטיין שאל "האם לימודי הכלכלה מזיקים?" וענה שכן ופרופ' ספיבק, אז המשנה לנגיד, אמר ש"לימודי הכלכלה מייצרים כלכלנים עם לב מאבן, אופקים צרים וסגידה דתית לכלכלת שוק קיצונית".

ואכן, סטודנט לכלכלה בתחילת דרכו לומד בקורס מבוא לכלכלה את ההנחות לפיהן לבני האדם יש מידע מושלם על המוצר אותו הם רוכשים, לאף יצרן אין יכולת להשפיע על מחירי המוצרים, אין יתרון לגודל בייצור, בני האדם פועלים בצורה רציונאלית ועקבית ועוד. על הפרכה של הנחות היסוד האלה כבר ניתנו מספר רב של פרסי נובל לכלכלה, אך לדבר אין זכר כמעט בקורסי התואר הראשון. הלימודים מתנהלים מתוך קבלה של התיאוריה הניאו-קלאסית כאמת נטולת הקשר היסטורי וחמור מזה, נעדרת ביקורת.

ברור שמבט קצר על המציאות הישראלית מגלה את הכוחות המונופוליסטיים הרבים שפועלים כמעט בכל תחומי היצור והשירותים, את ההתנהגות הלא רציונאלית של הציבור הישראלי שנאחז בתוכניות פנסיה שעושקות אותו רק בגלל ששם הוא התחיל, את היתרון העצום שיש לגודל בייצור והפצה של כמעט כל מוצר צריכה ועוד. אלא שמבט כזה על המציאות הישראלית, איננו חלק מתוכנית הלימודים.

סטודנטים באוניברסיטת ת"א, צילום: עמית שעל סטודנטים באוניברסיטת ת"א | צילום: עמית שעל סטודנטים באוניברסיטת ת"א, צילום: עמית שעל

לאור תמונת המצב הקודרת, קמו פורומים של סטודנטים לכלכלה במטרה לקדם מחשבה כלכלית ביקורתית. כדוגמא אתן את התפתחותו של הפורום הפועל באוניברסיטת חיפה מ-2007 שבמקביל אליו קם הפורום הירושלמי.

בליווי המכללה החברתית-כלכלית התקיימו מדי שנה מפגשים בהם הציגו מרצים שונים את ביקורתם על האסכולה הכלכלית המרכזית וחשפו את השומעים להיבטים שונים של המציאות הישראלית. הליווי של המכללה החברתית כלכלית נתן תמיכה משמעותית לפורום הן בחשיבה המשותפת על תוכנית המפגשים, הן בחיבור לציבור המרצים והשומעים של המכללה והן בתמיכה הארגונית. במפגשים הראשונים של הפורום לקחו חלק סטודנטים מעטים, אך עם התקדמות סדרות המפגשים ובשל המציאות הכלכלית של 2008-2007, הוא התרחב ובמפגש שהתקיים אחרי פרוץ המשבר הכלכלי העולמי כבר נכחו קרוב למאה סטודנטים.

בשנה"ל העוקבת נפתחו פורומים גם באוניברסיטאות תל-אביב ובן-גוריון. במהלך שנות קיומו של הפורום הוא הצליח להביא לידיעת סטודנטים לא מעטים היבטים חשובים של המציאות הישראלית וחשוב מזה, לפתח אצלם את הביקורת והמחשבה היצירתית. כחלק מפעילות הפורום קוימו מפגשים של מובילי הפורומים בסיוע התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר שאף שיתפה עמו פעולה בהפקת חוברת שבוחנת את לימודי הכלכלה בישראל. החוברת והנושא נכנסו אט אט למרכז השיח ובשני הכנסים האחרונים של האגודה הישראלית לכלכלה התקיימו מושבים שבחנו את לימודי הכלכלה.

כעת, אחרי יותר מחמש שנים של פעילות פורומי סטודנטים ברחבי הארץ, הגיעה השעה למסד את הפעילות. יש להכניס את החומרים – ביקורת המודל הניאו-קלאסי, מודלים כלכליים חלופיים, אי שוויון, כלכלה אקולוגית, היסטוריה של המחשבה הכלכלית, היבטים פילוסופיים ועוד, אל ליבת תוכנית הלימודים. קורס המבוא לכלכלה לא צריך להיות מבוא למודל הניאו קלאסי. הוא צריך לסקור מודלים שונים שהתפתחו במרוצת השנים, לתת את היתרונות והביקורת על המודלים השונים ולהוסיף היבטים אקטואליים לחומר הלימודי. במהלך עבודת הפורומים נתקלנו בקורס המבוא של אוניברסיטת ברקלי שעושה בדיוק את הדברים האלה. יש ליצור קורסים חדשים של מבוא לכלכלה בהשראת הקורס הזה וקורסים אחרים וכך ליצור סטודנטים לכלכלה חושבים, ביקורתיים ויוצרים. לטובתם, ולטובת החברה הישראלית.

הכותב הוא חבר הנהלת אופק – מייסדת הבנק הקואופרטיבי הישראלי וממקימי פורום סטודנטים לכלכלה בחיפה, בליווי המכללה החברתית כלכלית

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
מילים כדורבנות - אמונה עיוורת ב'דת הניאו-ליברלית' אינה ראויה לאף מוסד אקדמי המכבד את עצמו
אכן מילים כדורבנות! אכן, אחרי כל כך הרבה שנים של ביקורת 'חתרנית' של מספר רב של מרצים מהאקדמיה ומחוצה לה, הגיע הזמן שתיפסק שטיפת המוחות של סטודנטים לכלכלה ושהאקדמיה תגדל דור של כלכלנים, שיש להם כלים לגבש דעה על סמך היכרות עם מגוון רחב של תיאוריות ובעיקר, מתוך היכרות אמיתית עם המציאות הישראלית. אמונה עיוורת ב'דת הניאו-ליברלית' אינה ראויה לאף מוסד אקדמי המכבד את עצמו במאה העשרים ואחת. לילך טל-ניר
לילך טל-ניר , תל-אביב  |  07.12.13
7.
חשיבה כלכלית בקורתית
אני למדתי כלכלה בסוך שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, התיאוריה הכלכלית הוצגה תמיד עם ההנחות על התנהגות מושלמת ועם ההשגות על ההנחות. גם הכלכלה הישראלית כוסתה במסגרת הקורסים. אבל כבר אז היה ברור שהתיאוריה הכלכלית מפגרת אחרי המציאות, מה שמכביד על ההתיחסות לכלכלה ככלי להבנת המציאות. שימוש בכלכלה לצרכים עכשוויים מחייב יכולת אישית לפתח מודלים כלכליים, שמבוססים על השכל הישר המכילים את המשתנים הכלכליים שנלמדים באוניברסיטאות.
דני םולישוק , תל-אביב  |  07.12.13
לכל התגובות