למה יותר קל לנו לקחת הלוואה מאשר לחסוך?

לא ההוצאות היומיומיות אלא תשלום החובות השוטף הוא הדאגה הכלכלית שבראש סדר העדיפויות הכלכלי של רובנו, כך לפי סקר שערך בנק ההשקעות וולס פארגו בארה"ב. לפי הסקר, 60% מהאנשים רואים בתשלום החובות השוטף עדיפות עליונה כאשר חיסכון לפנסיה נמצא הרחק מאחור. 13% בלבד מהנסקרים השיבו שהם רואים בחיסכון פנסיוני עדיפות ראשונה. 42% מהמשיבים אמרו שאין זה אפשרי גם לשלם את החובות השוטפים וגם לחסוך לפנסיה.

נתון מעניין נוסף שנמצא במחקר של הלו וולט הוא ש-60% ממשקי הבית בארה"ב צוברים חובות - משכנתא, הלוואות לרכישת רכב, אוברדרפט - בקצב מהיר יותר מאשר שהם מגדילים את החיסכון לפנסיה. החובות של משקי הבית בישראל נמצאים אף הם במגמת עלייה. ביולי חצו חובות משקי הבית הישראליים לראשונה את רף 400 מיליארד השקלים, ובסוף אוקטובר הגיע נטל החוב ל-403 מיליארד שקל, כך לפי נתונים שפרסם בנק ישראל בנובמבר. למרבית השכירים בישראל יש הסדרי פנסיה (86%) לעומת 58% מהעצמאים, אשר צריכים לדאוג בעצמם להפרשות לפנסיה. כמו כן, לפי הלמ"ס 62% מהמועסקים אינם יודעים בכלל איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים כאשר יפרשו.

יותר קל לנו, מבחינה פסיכולוגית, לקחת הלוואה מאשר לחסוך. עצמאים, אשר צריכים לחסוך בעצמם חוסכים הרבה פחות לפנסיה מאשר שכירים, בין היתר מכיוון שזה קשה להתחיל לחסוך. במיוחד זה קשה כאשר מדובר על משהו שנראה רחוק כל כך עבור רוב העובדים - כמו הפנסיה. "אם אני רוצה להגדיל את המשפחה ומעוניינת להוסיף עוד חדר לבית האם אני אחסוך שנתיים בשביל זה או שאעדיף לקחת הלוואה? לאנשים הרבה יותר קל לקחת הלוואה כי אותה חייבים לשלם", אומרת ד"ר ליאת הדר, מרצה וחוקרת בבית ספר אריסון למנהל עסקים בבינתחומי הרצליה. "אנשים לוקחים על עצמם מחויבות כי במצב רגיל הם לא מסוגלים לעשות את זה מרצונם החופשי. לדוגמא, לקחתי על עצמי הלוואה כי אני יודעת שאין לי ברירה אני חייבת לשלם אותה לעומת מצב של חיסכון, בו אני יודעת שיהיו חודשים בהם אגיד לעצמי שהחודש אני צריכה להוציא על דברים אחרים ואקטין או אבטל את החיסכון. אנשים שמים את עצמם במצב בו אין להם ברירה אלא להתחייב. לדוגמא, יש לי חברה שמצאה לאחרונה חדר כושר שהוא לא מאוד זול, כאשר הצעתי לה להירשם למקום אחר זול יותר היא השיבה שהיא יודעת שאם תלך לחדר כושר היקר יותר יש סיכוי גדול יותר שהיא תתמיד", היא אומרת. ההחלטה אינה רציונאלית ואינה כלכלית אבל מבחינה פסיכולוגית המחויבות שנוצרת חזקה יותר. כך גם במחויבות לתשלום הלוואה לעומת מחויבות לחיסכון.

כדי להתגבר על המנגנונים האלו שמקשים עלינו להתחייב פיתחו שלמה בן ארצי וריצ'רד טיילור מאוניברסיטת שיקגו בארה"ב את "Save for Tomorrow" אשר מיועד להגדיל באופן אוטומטי את ההפרשות לפנסיה עבור המשתמשים, אומרת הדר. התוכנית עובדת כך שבכל שנה היא מגדילה את עבורך את החיסכון לפנסיה באופן אוטומטי באחוז או שני אחוזים עד למקסימום שנקבע מראש. דבר נוסף שהתוכנית עושה הוא לסנכרן את הגדלת ההפרשות לפנסיה בהתאם למועדי העלייה במשכורות. החוקרים הראו שהתוכנית מעלה באופן משעותי את אחוזי החיסכון.

"קבלת החלטה כלכלית נכונה של המשפחה מורכבת מהיבט כלכלי ומהיבט פסיכולוגי. לא תמיד ישנה התאמה ביניהם", אומר אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון פעמונים המלמד כלכלת בית נכונה. "ההנחה היא שאין היגיון בהמשך חיסכון כאשר המשפחה בחובות. ככלל הבנק גובה על חוב הרבה יותר ממה שהוא מפריש למען חיסכון, כך שהדבר הנכון ביותר למשפחה לעשות הוא קודם כל לחסל את החובות ורק לאחר מכן להפריש לחסכונות. יחד עם זאת יש כאן גם היבט פסיכולוגי מובנה בקרב רבות מהמשפחות שאנחנו מסייעים להן בארגון פעמונים, שהן מרגישות שעם החובות הן יכולות בעבודה קשה לחיות אבל אם לא יחסכו - לא יהיה להם כלום גם בעתיד ושוב יגררו לחובות", הוא אומר.

 

"לכן ההמלצה שלו היא לא לנתק את היחס לחובות ולחסכונות מההוצאות וההכנסות. רק אם המשפחה מבינה היטב מדוע נכנסה לחובות, מהן הסיבות והנסיבות שהביאו אותה לכך ומה עליה לעשות בכדי למנוע את הישנות המצב - יודעת גם לראות בצורה נכונה את היחס המתאים בין ההכנסות וההוצאות, כך תדע שלא תכנס לחובות נוספים בעתיד. רק כך, אנו ממליצים לסגור את החוב על ידי פתיחת החיסכון ואחר כך להתחיל לחסוך מחדש, לאחר שסעיף ההכנסות עולה על סעיף ההוצאות", אומר לדרברג.

 

"אנשים מוציאים יותר ממה שהם מכניסים ולכן נוצר אצלם גירעון חודשי, שהולך וגדל, עד שאין להם ברירה אלא לכסות אותו. מאחר ואין להם חסכונות הם לוקחים הלוואה כי זה פתרון קל ומיידי. אבל, אם ימשיכו כך הם רק יצברו חובות והלוואות, שילכו ויגדלו, עד שגם הבנק יסגור את הברז", אומרת ד"ר אורלי רדליך, בעלת מכון רדליך לייעוץ פיננסי למשפחות. לדבריה, ההלוואות באות מכסף שאין לנו, יקרות (ריביות גבוהות של 8-12% בממוצע), החזרן שוחק את ההכנסות, מה שמגביר את הלחץ, מחמיר את הבעיה הכלכלית- וכך נכנסים למעגל קסמים הרסני שקשה לצאת ממנו. חסכונות, לעומת זאת, אמנם לוקח זמן לחסוך ולפעמים זה נראה רחוק מדי, אבל הן מגיעות מכסף שיש לנו, ממה שנשאר בשוטף. "חיסכון מלמד אותנו להסתדר עם מה שיש, מאפשר למשפחה לתכנן לעתיד ולקבוע מטרות, זה נותן הרבה שקט ובטחון כלכלי. אפשר לחסוך אפילו קצת, העיקר להתחיל ממשהו. ההכנסה לא נשחקת כי הכסף שנחסך הוא שלנו, ויש עליו ריבית מסוימת", היא אומרת.