אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"רק אם היו פורסים את אסם ל־10 הריכוזיות היתה נפתרת" צילום: עומר מסינגר

"רק אם היו פורסים את אסם ל־10 הריכוזיות היתה נפתרת"

סיור מפעלים שערכה הוועדה המקדמת את החוק להגברת התחרותיות בענף המזון חשף ביקורת קשה מצד ספקים קטנים על היעדר יכולת להיכנס לרשתות הגדולות

11.12.2013, 08:48 | גיל קליאן

"אין בעיה להעביר את החוק הזה, אבל השאלה שלי היא מה יקרה בעוד שנתיים־שלוש. אני לא מוכן שנגיע למצב שבו ועדת הכלכלה תקיים דיון בעוד שנתיים על למה המחירים לא ירדו בעקבות חקיקת החוק. אני רוצה שתסבירו לוועדה כיצד אתם הולכים למדוד את הירידה במחירים ותתחייבו על יעד. אני פונה לממונה על הגבלים ושואל לאן הוא מכוון, לכמה יירדו נתחי השוק של הרשתות הגדולות והיצרנים הגדולים. אני לא רוצה שנירה באפלה ובסוף נגלה שלא פגענו".

קראו עוד בכלכליסט

 במילים אלה סיכם אבישי ברוורמן, יו"ר הוועדה הפועלת לקידום התחרות בענף המזון, את האתגרים העומדים בפניה. הוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה והכספים החלה שלשום לקיים דיונים בעניין "הצעת חוק המזון", שאמורה לקדם את התחרות בענף המזון ולהוריד מחירים. לפי ברוורמן, לא ברור כיצד ההצעה בנוסחה הנוכחי אכן תטפל בבעיות המבניות של שוק המזון הישראלי, הסובל בעיקר ממיעוט ספקים ורשתות המחזיקים בעוצמה אדירה.

לפיד (מימין) וברוורמן בדיון על חוק המזון, שלשום. ההמלצה להקצות שטחים לספקים קטנים נותרה בחוץ, צילום: עומר מסינגר לפיד (מימין) וברוורמן בדיון על חוק המזון, שלשום. ההמלצה להקצות שטחים לספקים קטנים נותרה בחוץ | צילום: עומר מסינגר לפיד (מימין) וברוורמן בדיון על חוק המזון, שלשום. ההמלצה להקצות שטחים לספקים קטנים נותרה בחוץ, צילום: עומר מסינגר

"שופרסל ומגה מעדיפות לעבוד רק עם הגדולים"

הצעת החוק מסדירה פעם נוספת סוגיות שהוסדרו עד כה תחת צו מוסכם של רשות ההגבלים. מדובר בנושאים כמו סדרנות עצמית של מדפים ואיסור התערבות במבצעים של רשתות אחרות, שלא צפויים להביא לשינוי דרמטי.

עם זאת, ההצעה כן תחדש בכך שהיא תעניק כלים מסודרים יותר לרשות ההגבלים כשהיא באה להסדיר תחרות ברמה האזורית. היא תקבע באופן מפורש מהי מידת התחרות הרצויה ברמה האזורית, איך מודדים נתחי שוק באזורים ספציפיים, ולא תשאיר כמעט מקום לפרשנות.

מהפכה גדולה הטמונה בהצעת החוק שעל שולחן הוועדה נוגעת לאלמנט אחר שלהם: חיוב הרשתות לפרסם באופן שקוף את המחירים המלאים שלהן בכל הסניפים בארץ. פרסום כזה יאפשר ליצור מאוחר יותר כלים לביצוע השוואות מחירים מדויקות על בסיס מיקום (כל צרכן יוכל למשל להגדיר מהו סל המזון שלו, ולבדוק איפה הוא יכול לרכוש אותו במחיר הנמוך ביותר).

לקראת הדיון בהצעת החוק סיירו ביום ראשון הח"כים במפעלי מזון בינוניים כדי לשמוע את הצעותיהם להסדרת הענף. אף שהוזמנו, נציגי משרד האוצר ומשרד הכלכלה בחרו שלא להגיע לסיור (לביקור קודם לפני כשבועיים בחברת אסם הם דווקא כן הגיעו), ורק הממונה על הגבלים דיויד גילה הצטרף לח"כים.

הסיור כלל ביקור במפעלים של יצרנית המשקאות סופר דרינק, בחברת המזון היבש, החטיפים והממתקים מיה, וביבואנית המזון טעמן. הטענה העיקרית שיצאה מחברות המזון האלה היתה אחת: יש צורך לנקוט צעדים שייתנו לספקים הקטנים והבינוניים דריסת רגל משמעותית יותר ברשתות הגדולות — שופרסל ומגה. הספקים התלוננו כי הרשתות הגדולות מעדיפות לעבוד עם הספקים הגדולים, ובכך מונעות מהצרכן גישה לתחרות וחופש בחירה על המדף.

בעוד המלצות ועדת קדמי — הוועדה שעליה מתבססת הצעת החוק — כללו מסקנות ברוח זו (כולל המלצה להקצות שטחי מדף מינימליים לספקי מזון קטנים ובינוניים), בהצעת החוק לא נותר מכך זכר. זאת אף ששר האוצר יאיר לפיד טען בדבריו בוועדה שלשום כי התחזקות הגופים הגדולים היא הסיבה העיקרית לעליית המחירים בעשור האחרון.

לדברי לפיד, "בעשור האחרון התגברה תופעה של ספקים גדולים שקנו קטנים. ישנן רכישת קלאבמרקט על ידי שופרסל ורכישת תנובה על ידי אייפקס. אלה הגורמים שמזוהים על ידינו כגורמים לעלייה במחירי המזון". המרחק בין ההכרה כי הגופים הגדולים הם האשמים לבין המחסור בצעדים שנועדו לטפל בעוצמתם של אותם גופים בהצעת החוק, זיכה את לפיד גם בביקורת מצד כמה חברי כנסת שהשתתפו בדיון.

כאשר ניסה גילה, בסיור ביום ראשון, לענות על שאלות הספקים בנושא שטחי המדף, הוא טען כי הבטחת התחרות בין הרשתות תסייע לספקים הקטנים להיכנס אליהן — שכן, אם ספק מציע מחיר נמוך לצרכן, יימצא הקמעונאי שייתן לו במה.

על כך ענה לו מנכ"ל סופר דרינק אורן מיכל: "זה לא עובד ככה. יש תחרות בין הרשתות במוצרים של הספקים הגדולים, וככל שהתחרות חזקה יותר כך הספקים הקטנים לא שורדים. לא נעים להגיד, אבל הרשתות יכולות להוציא מחר את מוצרי סופר דרינק, והשוק ימשיך לעבוד כרגיל".

מיכל שיתף את הנוכחים בעבודתו כיצרן משקאות עבור צרכנים שאינם נמנים עם העשירון העליון, אך טען כי "גם במקומות שבהם יש מעמד סוציו־אקונומי בינוני לא נותנים לי להיכנס. השוק הפרטי נעלם. כשרמי לוי פותח סניף בנהריה, 20 מכולות שהיו עובדות איתי פעם מתאדות. אם היו מכולות שהיו מוכרות את המוצר שלי ליד הסופר הגדול, אז היית יכול לומר שיש לצרכן זכות בחירה, אבל זה לא המצב". מיכל סיפר כי רק 15% ממכירות סופר דרינק מתבצעות ברשתות הגדולות, "אף ש־70% מהצרכנים קונים שם".

"האינטרס של הרשתות הוא לפגוע בריכוזיות"

ביצרנית המזון מיה טענו כי לרשתות נוח יותר לעבוד עם ספקים גדולים, שמוכרים מוצרים יקרים ושומרים לרשת רווחיות גבוהה. אנשי מיה גם ביקשו מהוועדה לשמור שטחי מדף ליצרנים קטנים, וסיפרו על הקושי שלהם להתמודד מול חברה כמו סוגת — שאף שהיא מחזיקה כמעט את כל שוק הסוכר, היא אינה מוגדרת כמונופול. טל שגיא, מנהל המכירות הארצי של מיה, אמר כי החברה אף בחנה פנייה לרשות ההגבלים בנושא, אך לא ביצעה אותה כי קיבלה ייעוץ משפטי שלפיו אין סיכוי כי הבקשה תאושר.

גילה יצא נגד הייעוץ המשפטי שהחברה קיבלה ואמר כי הדבר לאו דווקא נכון.

ביבואנית המזון טעמן הגיעו חמושים בהצעות רבות לוועדה, כמו הסרת מכסים נוספת ובחירה ב־20–30 קטגוריות של מוצרי בסיס שבהם יחויבו רשתות המזון להכניס עוד שני ספקים, מעבר לספק המוביל ולמותג הפרטי של הרשת. לטענת טעמן, רק צעד זה יוביל להפחתת מחירים של עד 10%. לדברי שלום חיים, מבעלי החברה, הבעיה המרכזית של שוק המזון היא ריכוזיות הספקים הגדולים. "אם היה לכם כוח לקחת את אסם ולפרוס אותה ל־10 פרוסות (10 חברות נפרדות שכל אחת עוסקת בתחום אחר — ג"ק), זה היה נפתר. האינטרס של הרשתות שזה יקרה", אמר חיים. מאסם נמסר כי "אינה מעוניינת להגיב לדברי הבל של יבואן שמדבר מאינטרס אישי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות