אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אסתר לבנון נפרדת: "התפטרתי כי נשבר לי מברונפלד ומהדירקטוריון" צילום: אביגיל עוזי

ראיון כלכליסט

אסתר לבנון נפרדת: "התפטרתי כי נשבר לי מברונפלד ומהדירקטוריון"

שבוע לפני שהתפטרותה נכנסת לתוקף מנכ"לית הבורסה הפורשת מספרת בראיון פרידה איך נמאס לה. גם מהמלחמות עם הדירקטוריון שפחד להתמודד עם הרגולטורים, וגם מהאדישות, כדבריה, של היו"ר המודח סם ברונפלד. היא נמנעת למתוח ביקורת רק על יו"ר הרשות שמואל האוזר שהיה בין הגורמים להתפטרותה ולא יודעת מה תעשה ב־1 בינואר

25.12.2013, 07:42 | קרן צוריאל הררי

בבניין הבורסה ברחוב אחד העם הזמן נעצר בתחילת שנות השמונים. העיצוב משרה ניחוח אליטיסטי ומנוכר. אריסטוקרטי. אותו ניחוח שייחסו בשנה האחרונה לצורת ההתנהלות של הבורסה. ביוזמתו של שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, הבורסה נוערה מכמה נורמות ישנות, עד כדי כך שהיו"ר הוותיק, סם ברונפלד, והמנכ"לית, אסתר לבנון, התפטרו בהפרש של שבוע, אחרי 28 שנים בבורסה — אך כל אחד מסיבותיו.

קראו עוד בכלכליסט

ברונפלד עזב מייד בטריקת דלת. התפטרותה של לבנון תכנס לתוקף בשבוע הבא, ב־1 בינואר, כך שזהו ריאיון סיכום ופרידה. למרות שלבנון מבקשת לא לעורר מהומות, בראיון היא שופעת דעות מוצקות וידע, ומפגינה הבנה פוליטית שבלעדיה כנראה אי אפשר לנהל גוף מורכב כמו הבורסה. זה מאוחר מידי, לא יועיל לבורסה, ויש להניח שלא יתרום להשתלבותה בתפקיד הבא שלה.

למה התפטרת? רק בגלל חוסר שיתוף הפעולה של הדירקטוריון?

"זה שילוב של דברים. את ההחלטה שאני רוצה לעזוב ולא לסיים את הקדנציה, קיבלתי לפני שנה, בגלל מערכת היחסים עם היו"ר שלי (סם ברונפלד – קצ"ה). נשבר לי. בשביל מה אני צריכה לעשות מלחמה על כל רעיון חדש? היחסים שלנו התחילו בהרמוניה והיו מאוד טובים, ונגמרו בצורה מאוד לא הרמונית. ואז הדירקטוריון לא שיתף פעולה. טכנית התפטרתי אחרי ישיבת הדירקטוריון שבה הבאתי את רשימת הרעיונות שחשבנו שיוכלו להקל על בעיית הנזילות, ושמעתי רינונים, 'בשביל מה אתם מתעסקים בזה בכלל'. ראיתי שהדירקטוריון לא תומך בזה, מה שאומר שעל כל דבר הם יחכו לראות מה גורמים אחרים בחוץ אומרים עליהם — זה לא בשבילי".

לבנון. "עבדתי שנים בשב"כ במשכורת שהייתה פחות ממה שיכולתי לקבל בחוץ כי אהבתי את זה. מצד שני, כשאת חיה במערכת מסוימת, צריך לתת את השכר המתאים", צילום: בלומברג לבנון. "עבדתי שנים בשב"כ במשכורת שהייתה פחות ממה שיכולתי לקבל בחוץ כי אהבתי את זה. מצד שני, כשאת חיה במערכת מסוימת, צריך לתת את השכר המתאים" | צילום: בלומברג לבנון. "עבדתי שנים בשב"כ במשכורת שהייתה פחות ממה שיכולתי לקבל בחוץ כי אהבתי את זה. מצד שני, כשאת חיה במערכת מסוימת, צריך לתת את השכר המתאים", צילום: בלומברג

ברונפלד הלך לקיצוניות 

המשבר הגדול היה סביב הנזילות בבורסה. בשנות השיא שלה, 2007 ו־2010, מחזור מסחר יומי במניות עמד על קצת יותר מ־2 מיליארד שקל. ב־2011 הוא התכווץ ל־1.7 מיליארד שקל, וב־2012 נפל בחדות למעט יותר ממיליארד שקל בממוצע. הנזילות הנמוכה הטרידה את החברות הציבוריות, את האוזר ואת ראשי הבורסה, אלא שהאוזר ולבנון היו חלוקים בדעותיהם באשר לפתרון.

"היו"ר שלי הלך לקיצוניות של 'שב, אל תעשה, והדברים יסתדרו מעצמם'", מספרת לבנון. "מה ששיגע אותי בתיאוריה זה לא שהיא מטומטמת, אלא שהוא לקח אותה לקיצוניות. זו טעות לחשוב שאנחנו שולטים בכול, וזו גם טעות להגיד שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר ורק לחכות. תמיד צריך לראות את התמונה הכוללת בעולם ולבדוק מה קרה לטעמי המשקיעים".

אתמול הבורסה פרסמה את סיכום השנה האחרונה של לבנון בתפקיד — והוא מתאר את 2013 כשנה לא רעה בכלל. מדד תל אביב־25 עלה בכ־12%, מדד תל אביב־100 עלה בכ־13%, הנפקות והקצאות פרטיות של מניות עלו ב־65% לעומת התקופה המקבילה ל־5.6 מיליארד שקל. מחזור המסחר היומי במניות עמד בממוצע על 1.2 מיליארד שקל, שיפור מרשים של 20% לעומת מחזורי המסחר בתחילת השנה, ושל כ־10% לעומת 2012 — אבל עדיין נמוכים בכ־35% ממחזורי השיא ב־2011-2007.

איך את מסבירה את השיפור?

"הרבה דברים גרמו לזה. אני אהיה אידיוטית לחשוב שהמחזורים עלו רק בגלל הארכת שעות המסחר (שנכנסה לתוקף ביוני — קצ"ה). בקיץ המחזורים תמיד נמוכים, ואם מסתכלים על ספטמבר, אוקטובר ונובמבר, רואים שהמחזורים גדלו ב־15%-20% לעומת תחילת השנה. אחד הדברים ששמעתי ממשקיעים זרים הוא שבגלל שהנזילות ירדה קשה להם להיכנס ולצאת מהשוק ולכן הם מפחדים להשקיע הרבה. אנחנו לא יודעים מה הרף שיבריח אותם לגמרי — אם זה 900 מיליון שקל או מיליארד ומאה מיליון שקל. אבל היה ברור שאנחנו מוכרחים להעלות את מחזורי המסחר, אפילו ב־10%, כי זה מגדיל את הסבירות שנעבור את הקו האדום הזה. אז יתכן שזה אחד הדברים שקרו".

לבנון מונה סיבות נוספות לעלייה במחזורי המסחר: חלק מהמוסדיים חזרו להשקיע בתל אביב כי השווקים בחו"ל עלו מדי, המדדים הישראליים סיימו לתקן את העלייה החדה שלהם בתקופה שלאחר המשבר, והנפקת האופציות השבועיות על תל־אביב־25.

לבנון וברונפלד. "היו"ר שלי הלך לקיצוניות של לבנון וברונפלד. "היו"ר שלי הלך לקיצוניות של 'אל תעשה, והדברים יסתדרו מעצמם'. מה ששיגע אותי בתיאוריה זה לא שהיא מטומטמת, אלא שהוא לקח אותה לקיצוניות" | צילום: אוראל כהן לבנון וברונפלד. "היו"ר שלי הלך לקיצוניות של

תעודת בגרות יקרה

 

במאי 2010 ישראל עברה מרשימת השווקים המתפתחים של MSCI לרשימת השווקים המפותחים OECD, תעודת בגרות שיש לה מחיר כבד בשווקים. "הבורסה שהגעתי אליה לפני 28 שנים שונה מאוד מהבורסה היום. אז היו פה אולמות מסחר, סוחרים צועקים ומחזור יומי במניות של 3 מיליון שקל. היום זו בורסה מהמתקדמות בעולם מבחינת היכולת הטכנולוגית, וכמעט יחידה שמנהלת מסחר במגוון גדול של שווקים — מניות, נגזרים, אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, מסלקה. הבורסה עברה מהפך טכנולוגי והפכה למאוד מודרנית ונגישה לזרים — ועכשיו התחרות שלנו היא עם כל העולם. ועכשיו אנחנו כבר לא מתפתחים. היינו קודם בגנון, אבל בדרך לאוניברסיטה צריך לעבור בית ספר, וברגע ששדרגו אותנו אנחנו במשחק מסוג אחרי לגמרי".

וזה מה שעשה את הזעזוע הגדול בשוק השנה?

"זה חלק מזה. לכן פעלתי להגביר את החשיפה של ישראל. בכיר בנאסד"ק אמר לי, 'את אישית הצלחת לשובר איזושהי תקרת זכוכית שמנכ"לים של בורסות זרות לא מצליחים לשבור בתקשורת'. נהנינו גם מהמוניטין של סטנלי פישר — לא עשינו כנס אחד בלונדון בלעדיו, ומכך שהכלכלה הישראלית הצליחה ובמצב טוב יותר מחלק גדול מהכלכלות המערביות".

ובכל זאת זה לא עזר לנו השנה להיכנס לרשימת MSCI אירופה.

"זו אחת משתי האכזבות שלי. בשנה שעברה עשינו רוד־שואו קטן בלונדון אצל מנהלי ההשקעות בחברות מובילות, מאלה ש־MSCI שואלת לדעתן על הרכב המדד. העברנו להם את המסר של הכלכלה הישראלית, כמה אנחנו דומים לאירופה, והם אמרו שהלוואי עליהם כלכלה כזאת. אבל היו גופים שלא רצו לשנות את תמהיל ההשקעות שלהם בגלל מדינה קטנה, וכאלה שהיו אדישים, ויותר גופים הצביעו נגד. לאבל זו לא עבודה שירדה לטמיון".

יש סיכוי לסיבוב שני?

"אסור להרים ידיים וצריך להמשיך עם זה. בתפיסה הנוכחית ישראל תקועה שם בקצה הים התיכון וקל מאוד להתעלם ממנה. במייל שקיבלתי ממי שבדק את הנושא מטעם MSCI הוא כתב שהם ימשיכו לעקוב אחרי הנושא באופן שוטף. זה לא אומר שלא צריך יהיה לפנות אליהם עוד פעם בצורה מסודרת. בגלל שאנחנו מדינה קטנה אנחנו צריכים לעשות יותר — גם הבורסה וגם החברות. כללי המשחק השתנו".

אמרת שהיו לך שני תסכולים. מה היה השני?

"הייתי צריכה להעלות יותר למודעות הציבורית את הבעיה של הרגולציה, שחונקת את השוק. את ההחלטה לעורר את השיח הציבורי קיבלתי השנה, בסוף אפריל תחילת מאי".

את חושבת ששילמת על זה מחיר?

"אני חושבת שזה משך אלי הרבה מאוד אש וששילמתי מחיר, וזה לא היה בלתי קשור לכל מיני אירועים שהיו אחר כך. כשאני דיברתי על רגולציה היו"ר שלי כעס עלי שאני מזיקה, שרגולטורים יכעסו עלינו וזה יזיק לנו, ואני לא בטוחה שהוא טעה במאה אחוז. אבל אני חשבתי שזה חלק מהתפקידים שלי ואני לא מצטערת לרגע.

"אני יכולה להבין את הרגולטורים: תהיה עליהם התקפה ציבורית אם יקרה משהו, הציבור דורש פיקוח, זה נראה נורא טוב כשבאים עם כלל חדש, ואני יכולה לתת יופי של נאום הגנה לכל רגולציה. אבל כל רגולטור פעל לבד, והסך הכול נורא. לפני שנה וחצי הצעתי באוצר שעל כל רגולציה חדשה ישבו כל הרגולטורים עם מנכ"ל האוצר ויבדקו מה זה עושה לשוק. אם אגף שוק ההון באוצר יוצא עם רגולציה שמעודדת משקיעים מוסדיים להשקיע בחו"ל — ואני מסכימה איתם, לא הגיוני שכל הכסף של החיסכון הפנסיוני יהיה בארץ — צריך לזכור באיזשהו שלב לסגור את הברז. כי בשלב מסוים 80 אגורות מכל שקל שנכנס למוסדיים הלך לחו"ל בחלק המנייתי. זו דוגמה.

"הכתב של בלומברג אמר לי שהוא מדבר עם חברות והן אומרות שינפיקו רק בארה"ב, לא כאן", היא אומרת. "זה הגיוני שחברת הייטק תעשה הנפקה ראשונה בארה"ב, אבל אם היא לא נרשמת אחר כך בתל אביב בגלל הרגולציה זו בעיה גדולה. עיין־ערך מלאנוקס, שנמחקה לא בהכרח מהסיבה הנכונה, אבל אחרי הצטברות דברים (איל ולדמן, מנכ"ל ויו"ר החברה החליט למחוק אותה לאחר שאנטרופי יעצה למוסדיים להתנגד לחידוש כהונתו כיו"ר — קצ"ה). שאלה יותר טובה היא למה צ'ק פוינט לא נרשמת פה למסחר, וכולם ניסו לדבר עם צ'ק פוינט, גם אני".

האוזר. "לא הייתה לי שום בעיה איתו", צילום: אוראל כהן האוזר. "לא הייתה לי שום בעיה איתו" | צילום: אוראל כהן האוזר. "לא הייתה לי שום בעיה איתו", צילום: אוראל כהן

דרוש שינוי ברגולציה

 

איזו תשובה קיבלת? שהם לא צריכים את כאב הראש הזה?

"בדיוק. אין להם כוח למצוא את עצמם כל יום בעיתון, 'צ'ק פוינט העלתה את הבורסה', 'צ'ק פוינט הורידה את הבורסה'. לרישום הכפול יש המון יתרונות ויש לנו הוכחות נהדרות איך המחזורים בחברות שעשו את זה עלו, ובכל זאת חברות לא עושות את זה. זה כן הצליח לנו בתחום הביומד, למרות שלאחרונה שמעתי מכמה גופים, שבשום פנים ואופן הם לא ירשמו חברה חדשה בארץ עד שישתנה משהו מהותי ברגולציה".

לבנון נמנעת מלמתוח ביקורת על שמואל האוזר, למרות שאפשר להניח שביטנה מלאה על שהתערב בשנה האחרונה בניהול הבורסה. למשל, הוא קבע כללים מנחים לשכרם של המנכ"ל והיו"ר ואף הפך החלטת דירקטוריון קודמת וקיצץ את הבונוסים שלהם; הוא מנע מברונפלד לשבת בוועדת איתור המנכ"ל; הוא מינה מעל ראשם ועדה שתמליץ כיצד להגביר את הנזילות בשוק. אך לבנון משדרת אדישות, כאילו כל הדברים האלה קרו למישהו אחר.

איך היחסים עם האוזר?

"בסדר גמור".

הוא הניע הרבה דברים בבורסה.

"מבחינה אישית לא הייתה לי שום בעיה איתו. זה שהוא הניע חלק גדול מהדברים ואולי חלק מהנחמדות שלו היה פחות נחמד — אבל היחסים שלי איתו תמיד היו בסדר".

הבורסה כיום היא גוף פרטי, אולם חוק ני"ע מגדיר את האופן שבו היא מתנהלת, ובעיקר שרווחיה אינם מחולקים לבעלי המניות. הבעלים של הבורסה — בנקים ובתי השקעות — הם גם הלקוחות, וזה לא מתכון בריא. הבעלות מקנה להם שבעה כסאות בדירקטוריון, אולם שמונה אחרים שמורים לדירקטורים חיצוניים, שניים מהם נציגי רגולטורים, ולכן השפעתם מוגבלת. המבנה הבעייתי של הבורסה הוצף השנה, ונראה שרשות ניירות ערך מכוונת כעת לקראת הפרטת הבורסה.

מה עם האופציה של קונסולידציה עם בורסה זרה?

"בשנים האחרונות אף מיזוג של בורסות בינלאומיות לא יצא לפועל כי המדינות או הרגולטורים התערבו. שם המשחק היום הוא שיתופי פעולה, Alliances, ואנחנו צריכים שיתופי פעולה משמעותיים, כמו שיתוף הפעולה שלנו עם יורקס" (לפני שבוע נחתם הסכם עם בורסת יורקס, שבה יונפקו חוזים על אופציות תל אביב־25, הסכם שלבנון מאוד גאה בו).

"הבורסות הגדולות מנסות ליצור לעצמן קבוצות של שיתופי פעולה דרך התוכנות שלהן", היא מוסיפה. "נאסד"ק מכרה את התוכנה שלה להרבה מאוד בורסות והיא יוצרת מן קבוצת משתמשים. אם הם ישכילו לעשות ממנה יותר מקבוצת משתמשים, הם יכולים להגיע לכוח גדול מאוד של שיתופי פעולה. הם מתחרים גם על מכירת התוכנה שלהם פה".

ולבורסה פה יש עניין לקנות תוכנה מהנאסד"ק ולהיות חלק מהקבוצה שלה?

"כן, אפילו מסיבות טכנולוגיות. אנחנו בודקים כמה אלטרנטיבית בנושא הדור הבא של מערכת המסחר, ונאסד"ק היא אחת מהן. ההחלטות יתקבלו בשנה הבאה, ויצטרכו לקחת בחשבון שני דברים: האם הטכנולוגיה היא הדבר הכי חשוב ואת בעיית שיתופי הפעולה נפתור אחרת, או האם יש ערך מוסף לקנות תוכנה מבורסה".

ומה דעתך?

"יש לי דעה אבל אני לא רוצה לומר אותה כדי שהדיונים יעסקו בדברים כמו שהם. ואם אגיד משהו, אני לא יודעת אם זה יעזור או יזיק", היא שוב רומזת לפוליטיקה של הבורסה. "יש לי דעה ברורה שזו תהיה טעות לפתח לבד".

זה משאיר על השולחן את אופציית ההפרטה.

"בשבועות האחרונים הפרטה הפכה להיות מטרה, אבל הפרטה זו לא מטרה, זה אמצעי. לבורסות בעולם יש כל מיני סיפורים עם הפרטות, חלקם טובים וחלקם פחות טובים. אם הבורסה תעבור מן הפרטה (demutualization), יצטרכו להחליט איך מחלקים את הבעלות, מה השיקולים לרשום חברות למסחר. ישראל צריכה בורסה שהשיקול שלה לא יהיה רק כמה רווחים החברה תכניס לבורסה. האם רוב חברות תל אביב־25 יסכימו להנפיק גם בחו"ל. מה עם החברות הבינוניות או חברות הביומד הקטנות?

"צריך יהיה לחשוב איך עושים את זה בצורה חכמה, שלא נמצא יום אחד שדובאי מחזיקה 30% מהבורסה. או מי בכלל שולט בבורסה? ומי זכאי להחזיק במניות הבורסה, ומי בודק את זה? האם ברמה קשוחה כמו של המפקח על הבנקים או פחות? אני מסכימה עם הביטוי שהבורסה היא משאב לאומי (ביטוי שהאוזר נוהג להשתמש בו — קצ"ה) אבל זה לא צריך למנוע הפרטה. אסור לרוץ עם פופוליזם או לאמץ איזה מודל אמריקאי. האחרון שהייתי מאמצת זה מודל אמריקאי, צריך לחפש דברים יותר דומים לנו".

הפרטה מבטיחה מחזורים?

"זה מבטיח שיהיה קל יותר לקבל החלטות לגבי חברים מסוג אחר בבורסה ובמסלקה, כדי להביא גופים מחו"ל שרוצים שהני"ע שלהם יהיו מוחזקים כאן. זה מאוד חשוב ומבטיח מבנה אחר של חברות. אבל הפרטה לא מבטיחה הגדלת נזילות, גם אם יראו לך כל מיני גרפים יפים על מה שקרה בעולם. אני יכולה להגיד לך שבורסות זרות ירצו להשקיע פה, אני שמעתי את זה באופן אישי, גם מהנאסד"ק וגם מ־NYSE".

התקפות לא הוגנות

 

אנחנו יושבת יחד כמעט שלוש שעות, במהלכן לבנון נשמעת כמו חברה בחוג הסילון של הבורסות בעולם. בורסת לונדון היא פשוט "לונדון", לבכירי הבורסות הגדולות בעולם היא קוראת בשמות פרטיים, היא מספרת על כנסים שנתיים של הבורסות בכל העולם, מקווה שבבורסות האמריקאיות לא קוראים עברית כי בכל אחת חושבים שהיא החברה הכי טובה שלהם. ובנוף הפיננסי, היא רומזת, השכר שמשלמים פה לראשי הבורסה בהחלט סביר, למרות כל הביקורת. עלות שכרם של לבנון וברונפלד עמד על כ־2 מיליון שקל בשנה, כולל מענקים שנתיים בגובה כמה משכורות ותוספות שכר. הביקורת הייתה על כך שהשכר כמעט תמיד עולה, עם תוספות ותגבורים, ומנותק מהביצועים של שוק ההון או מהאווירה במשק בכלל. בשנותיהם בבורסה השכר שלברונפלד ולבנון בבורסה הצטבר לעשרות מיליוני שקלים.

"עכשיו קבעו כל הכבוד את השכר של המנכ"ל החדש (יוסי ביינרט), והוא נמוך בקצת משלי", אומרת לבנון. כשחיפשו מנכ"ל חלק גדול מהמועמדים מהמגזר הפיננסי, שהיו טובים וראויים, היו צריכים לרדת מאוד משמעותית בשכר, וזה לא קסם להם. מדברים על בורסה רק למטרות רווח, וכמה הם ירצו לשלם? כמו בחברות קטנות? זה לא יתאים. שכר זה קל, זה תופס בעיתונים. האם זה היה הגון? לדעתי לא".

כלומר השכר שלך היה הוגן והטיפול בו לא היה הוגן?

"ההתקפות לא היו הוגנות, השכר היה בסדר. להגיד לך שלא הייתי עובדת בשביל פחות? הייתי עובדת בשביל פחות. עיצבן אותי שאני מאוד לא מגדירה את עצמי דרך הכסף. עבדתי בשב"כ במשכורת שהייתה אז להערכתי שליש פחות ממה שיכולתי לקבל בחוץ, ועבדתי שם שנים כי אהבתי את זה וחשבתי שאני עושה עבודה טובה וזה מה שרציתי לעשות. אבל מצד שני, כשאת חיה במערכת מסוימת, צריך לתת את השכר המתאים".

ומה הלאה? לבנון מונה את המהפכות להן הייתה שותפה, כישוריה וקשריה בפיננסים ובטכנולוגיה, אותם היא מקווה להמיר בתפקיד איכותי של דירקטורית או יו"ר דירקטוריון, בלי העבודה השחורה והסיזיפית של מנכ"ל ועם חיים פחות תובעניים. "אלה לא דברים שיושבים על המדף ומחכים, ברור לי שזה ייקח זמן. בפעם הראשונה בחיי אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות ב־1 בינואר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
יישר כוח אסתר, זו מדינת היהודים...
אסתר יישר כוח על הדרך והעשייה במדינת היהודים חייבים תמיד לדרוש ולהתלונן ואולי צריך למוות פה או להפוך לדימוס חסר משמעות כדי שבאמת משהו יעריכו ויזקפו לטובתך (רבין ושרון). לבעיות בפועל כמו גם להצלחות קיימת מגמה עולמית ברורה אבל פה שוב הכל באוויר לא מגובה בכלום רק באוויר אם משהו היה בודק מה קרה בבורסות של לונדון או ארה"ב אז גם שם המחזורים ירדו פלאים ורק בגלל יכולות טכנולוגיות מתקדמות ביותר ניתן לספק נזילות ע"י עידוד ותגמול של ספקי נזילות. אצלנו גודל הנכס לא מאפשר חלוקת רווחים כזאת כי הגודל קובע. הרשות ברשות האוזר אכן אגרסיבית אבל טכנית מאוד ולא פרקטית כולם רו"ח ועו"ד שעובדים בתוך המסגרת אבל רובם ירוקים... כמו ברוב שירותי הנציבות ואם כבר יש יעוץ חיצוני זה רק למקורבים... פינצרים נובחים נובחים ולא יודעים לנשוך. לחבר את הרשות והבורסה ליד אחת זו טעות יסוד שעוד נשלם עליה בעתיד כמו משרד אוצר ובנק ישראל כיד אחת... כל הקומבינות נסגרות מתחת לשולחן בבית בשקט ומי שישלם כמו תמיד הציבור... לסיכום אסתר הרגשתי שנכון לכתוב לך תודה! ! ! כולם שוכחים איפה היינו לפני 4 -5 -8 שנים ואיפה אנחנו היום אבל זה קשה לנו להגיד תודה. בריאות, אושר והרבה הצלחה בהמשך הדרך וברור שב 1/1 כבר יעמדו על דלתך ! כל טוב. א.
צדיקה בסדום!!! , מרכז  |  25.12.13
12.
מה שניהל את הבורסה זה לא להרגיז את החברות והיחצנים +שלושת הקופים
העוינות לגב לבנון מ כל הציבור התנקזה לדבר אחד מהותי אי טיפול בעשבים שוטים שגזלו והונו את ציבור המושקעים. הציבור חש ו הרגיש שאין לו גב תומך מהנהלת הבורסה ורובם פוחדים מ הבנקים או מ נוחי או מ דומים להם כי.........הם עלולים להיות מסומנים ואז השוק האזרחי חסום לנצח אז............נדיר שפועלים כנגד גוף זה או אחר חבל ש גברת לבנון לא מצאה לנכון לפנות לגוף המחוקק ולדרוש החמרת ענישה כנגד נוכלים ראו פרשת IDB לגבי השכר............שולי אם היתה דואגת לציבור מה שלא נשמע והורגש בשטח
YL  |  25.12.13
11.
כמנכ"לית הבורסה הייתה חסרת חזון, מיושנת וחסרת יכולת ביצוע
היא זאת שהביאה את הבורסה למה שהיא, היא הייתה המנכ"ל! אם חשבה את כל מה שהיא זורקת עכשיו לעיתונות למה לא התפטרה? למה חיכתה עד שפיטרו אותה כדי לשפוך את כל ה"לכלוך"? כי היה לה נוח לדפוק משכורת ולא היה איכפת לה באמת ממה שקרה לבורסה?
25.12.13
לכל התגובות