נשים לא יצטרכו יותר לשקר כדי לקבל מימון להפלה

83 תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות ייכנסו לסל הבריאות בשנה הבאה, כך הודיעה היום (ב') ועדת הסל השנתית. עלות סך כל התוספת לסל שעמדה בפני הוועדה היא כ-300 מיליון שקל, אך סך כל התרופות, הטיפולים והבדיקות שהיא נאלצה לברור מהן עמדו על סך משוער של כ-2 מיליארד שקל.

הטיפול הבולט ביותר ואולי גם המעורר מחלוקת ביותר שייכנס לסל הוא הפלות לנשים בגילאי 20-33 שלא בשל צורך רפואי או היריון כתוצאה מאונס. ההערכה היא כי מדובר על כ-6,300 נשים בשנה שמעתה לא יצטרכו לשקר לוועדה המיוחדת להפסקת היריונות אלא פשוט להצהיר כי הן מעוניינות לבצע הפלה.

אחת ההחלטות הקשות ביותר שהוועדה צריכה לקבל היא האם להשקיע הרבה כסף בתרופה יקרה שתעזור להציל או לשפר את איכות החיים של מעט חולים קשים או להשקיע את הכסף בטיפולים זולים יותר שמיועדים להרבה חולים לא קשים. בסופו של דבר, עולה כי הוועדה בחרה במעין דרך אמצע של שילוב בין סוגים שונים של תרופות. כך לדוגמה הוחלט על הכנסת תרופה בשם אפיניטור לטיפול בגידולים סרטניים וסימפטומים של חולי Tuberous sclerosis complex.

בישראל ישנם כ-10 חולים כאלו בשנה ועלות התרופה לכל אחד מהם היא כ-218,500 שקל בשנה. באופן דומה, 20 חולים במלונומה גרורתית יקבלו מהשנה הבאה תרופה שעלותה לכל חולה היא 323,840 שקל בשנה. אולם גם 28 אלף חולים אנקולוגיים העוברים טיפול כימותרפי מכמה סוגים יוכלו לקבל תרופה נגד בחילות והקאות קשות. עלות התרופה לכל חולה לשנה היא 114 שקל בלבד, אך היא תשפר את איכות חייהם בצורה ניכרת ותאפשר להם לעבור את הטיפול מציל החיים ביתר קלות ואולי גם עם סיכויי החלמה טובים יותר.

בית חולים | צילום: מיקי נועם אלון

מהצד ההשני, לא כל התרופות והטכנולוגיות הרפואיות נכנסו לסל. מי שבוודאי יכול להיות מאוכזב הוא אלי קבלון, חולה בתסמונת המעי הקצר שערך מסע רגלי אל ועדת הסל בירושלים על מנת שיכניסו תרופה שלדבריו יכולה להציל את חייו. הוועדה החליטה שלא להכניס את התרופה.

במסיבת העיתונאים בה הוצגו המלצות הוועדה אמר יו"ר הוועדה להרחבת סל שירותי הבריאות, פרופ' יונתן הלוי: "זו תוספת לסל שבה נשמע קולן של קבוצות שלא נשמעו עד כה באוכלוסייה. זו תוספת שמסדירה טיפול כולל למספר מחלות כמו הגדלה שפירה של הערמונית ומחלות סרטן בצורה מקפת, וזו תוספת לסל שכמעט כל מקצוע ברפואה מיוצג בה. כשמתעדפים תרופות ב-2 מיליארד שקל עבור 300 מיליון שקל יש צורך לוותר על תרופות מסוימות, אולם אין תרופות מצילות חיים שלא נכללות בסל. אני גאה כאזרח ישראלי בסל השירותים הנרחב, שאין תקדים להיקפו במדינות המערב".

הסכום שמיועד לתרופות הללו למעשה יתווסף לסל הבריאות שמתחלק כל שנה בין 4 קופות החולים. בתמורה, הקופות יתחייבו לספק את התרופות והטיפולים לכל חולה שלהם שצריך אותה ועומד בקריטריונים הרפואיים שקבעה הוועדה.

עם זאת, ברקע ההחלטה של ועדת סל התרופות עומד גם ניסיון של משרד הבריאות לבדוק עד כמה באמת ההערכות לגבי עלות השימוש שיש לקופות החולים. כך לדוגמה כאשר המשרד ביצע בדיקה לפני כשנתיים על השימוש של הקופות בתרופות שנכנסו לסל ב-2006 הוא גילה עודף של כ-143 מיליון שקל והורה לקופות להוריד את ההשתתפות העצמית של חולים כרוניים בתמורה לעודף שנוצר אצלן. אולם למרות הבטחה מפורשת של סגן שר האוצר דאז, יעקב ליצמן, ושל מנכ"ל המשרד דאז והיום, פרופ' רני גמזו, הבדיקה לא נמשכה מעבר לשנת 2007 ולא ניתן לדעת האם הערכות ועדת הסל לגבי היקף ניצול התרופות ועלותן לקופות החולים תואמות את ההוצאה הכספית בפועל.