אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוזר לוועדת הכספים: לאשר כניסת קרנות זרות לישראל צילום: אוראל כהן

האוזר לוועדת הכספים: לאשר כניסת קרנות זרות לישראל

פרופ' האוזר: "על רקע הגלובליזציה הגיע העת להכניס מכשירים חדשים לישראל". איגוד הקרנות: "האיגוד מבקש תחרות שוויונית וניטראליות של המפיצים שכרגע לא קיימת"

07.01.2014, 15:53 | רחלי בינדמן

"הרשות נמנעה עד כה מלאפשר כניסה של קרנות חוץ, אך כיום על רקע הגלובליזציה ולאחר שישראל הצטרפה ל-OECD והתחייבה לגלות פתיחות למכשירים חדשים, הגיע הזמן להכניס אותן". כך אמר היום שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, בדיון בוועדת הכספים על חקיקה שמטרתה לאפשר כניסת שיווקן של קרנות נאמנות זרות לישראל.  

קראו עוד בכלכליסט

"החקיקה תעודד תחרות, תגוון השקעות, תפתח את השוק הישראלי לתחרות בהתאם למתחייב מהצטרפותנו ל-OECD. כאשר פותחים לתחרות, מטבע הדברים, השוק המקומי לא בהכרח תומך במהלך", הסביר האוזר, שהתייחס להתנגדות למהלך שמגיעה מצד מנהלי הקרנות המקומיים החוששים מתחרות לא הוגנת.

האוזר חשף כי "היה דיון מול מנהלי הקרנות הזרים הפוטנציאליים ואחת מהסיבות שהחקיקה נדחתה היא בגלל ניסיונות לדבר עם התעשייה ולגבש מתווה שאינו פוגע בתעשיה הישראלית אך מנגד תאפשר תחרות".

ח"כ יעקב ליצמן ציין כי הוא עקרונית בעד החקיקה אך ביקש לשמור על תחרות הוגנת ושאל מה קורה בחו"ל ביחס לקרנות זרות.

האוזר ציין שבאירופה קיימת פתיחות גדולה יותר מאשר בארה"ב לכניסה של קרנות זרות. "מדובר בקרנות שאינן מתמחות בניהול השקעות בישראל. החוק שיחול עליהן הוא לא אותו חוק או אותם כללים כמו לגבי הקרנות המקומיות, אך הוא מבקש להחיל שוויון מסוים שבא לידי ביטוי גם בהגנה על המשקיע, גם בדמי ניהול שגובים מהמשקיע, כדי שלא תיווצר אפליה לטובת המשקיעים הזרים", אמר האוזר.

"אנחנו מסתמכים על הרגולציה באירופה ובארה"ב שתפקח על הקרנות הזרות משום שסומכים עליה, זה לא זהה ולא אותו סוג של רגולציה אך המהות דומה. בהיבט זה נוצר שיווי משקל סביר. בכל מקרה מדובר בכ- 5% מהשוק המקומי שמושקעים בחו"ל".

שמואל האוזר, צילום: עמית שעל שמואל האוזר | צילום: עמית שעל שמואל האוזר, צילום: עמית שעל

אלי בבלי יו"ר איגוד קרנות הנאמנות הביע חשש לניטראליות של הבנקים שעשויים להעדיף את הקרנות הזרות בגלל עמלות עקיפות שיגבו מהלקוחות, כמו עמלות המרת מט"ח. בנוסף הלין בבלי על כך שמנהלי הקרנות הזרות רשאים להשקיע במוצרים שמנהלי הקרנות המקומיים לא יכולים כמו אג"ח מגובות משכנתאות. "האיגוד מבקש שיאפשרו תחרות באופן שוויוני עם המנהלים הזרים בניטראליות של המפיצים ואפשרות להשקיע באפיקי השקעה שלמנהלי קרנות זרים מותר", אמר בבלי.  

 נקודה אחרונה שציין בבלי היא שבמדינות אחרות, בעיקר אנגלו-סקסיות, אין אפשרות להציע קרנות זרות, כחלק מהגנה של המדינה על מנהלי הקרנות המקומיים.

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ני"ע השיב ש"סוגיית התגמול עמדה לפני הרשות ובמסגרת תקנות שיסדירו את תגמול המפיצים הבנקאיים ניסתה הרשות לייצר מנגנון שיוצר תגמול זהה למנהלי קרנות זרים של הפצת הקרנות הזרות ביחס לקרנות ישראליות. צריך להבין מחירי קרן נאמנות זרה נקובים במט"ח ועל מנת שהמשקיע יוכל לייצר נגישות אליה הוא יידרש להמרת מט"ח".

ח"כ ליצמן שאל מדוע במדינות אחרות אוסרים על כניסת קרנות זרות. דודו לביא ציין שארה"ב מתנהלת כשוק סגור אך לישראל אין את מאפייני השוק של ארה"ב. באירופה, מתוקף השוק הפתוח, לכל אזרח ממדינות האיחוד יש נגישות לקרן זרה. לדברי לביא ישראל היתה רוצה לראות עצמה כחלק מהקולקטיב האירופי ולכן המהלך מגלם תפיסה שמבטאת ערכים מוספים למשקיע כתוצאה מהנגשת קרנות נאמנות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות