נמצא האשם בשקל החזק

יריית הפתיחה של השנה נורתה מזמן, והשורה התחתונה של דו"ח הרווח השנתי שלי כבר התאפסה. עליי להתחיל לרוץ, אבל לאן? כשניסיתי לגבש אסטרטגיה ל־2014, חיפשתי את הסיפור שיניע את השווקים. ב־2013 היה זה הפד ומדיניות רכישות האג"ח שלו, בליווי מילת הבאזז Tapering (צמצום תוכנית הרכישות). התמונה הזו מתבהרת והשפעתה על שוק המטבעות פוחתת. נראה לי שמילת המפתח של 2014 תהיה Trade Deficit (גירעון מסחרי).

את השינוי ניתן כבר לראות בשווקים. מטבעות שנסחרו במתאם גבוה מתחילים להיפרד. העדר הראשון שהתחיל להתפרע היה השווקים המתעוררים. הריאל הברזילאי, הרופי ההודי והראנד הדרום אפריקאי נחלשו מאוד בתחילת השנה, בעוד השקל והפורינט ההונגרי, שהיו במתאם גבוה למטבעות הללו, דווקא מתחזקים.

גם מחוץ לעולם השווקים המתעוררים יש תרחישים תמוהים: הדולר הקנדי נחלש לשפל רב־שנתי, בעוד הקורונה השבדית למשל מתחזקת. לתופעות הללו יש הסבר: המשקיעים בעולם פיתחו דרך התבוננות חדשה על השווקים, הם סולדים ממדינות בגירעון ומגלים תיאבון למדינות עם עודף מסחרי.

דולרים | צילום: שאטרסטוק

המנגנון הכלכלי, אם נפשט אותו, מתחיל בשוק הריביות. הצפי להעלאת הריבית בארה"ב מרגע שהוכרז צמצום תוכנית הרכישות, מחזיר כסף לדולר ומחזק אותו. במצב כזה כסף יוצא ממדינות אחרות, מפיל את המטבע ואת שוקי האג"ח שלהן, וגורם לכך שהפיצוי המתקבל בשל הפרשי הריבית החיוביים אינו מספק כרית ביטחון למשקיעים, שמפסידים ערך על שחיקת המטבע והאג"ח. במדינות בעלות חוב דולרי הלחץ הוא כפול, משום שאת החוב צריך להחזיר במטבע שמתייקר. כדור השלג הזה פוסח על מדינות בעלות עודף מסחרי.

בנק ישראל מוטרד

חוסנה הכלכלי של ישראל מגן עליה מפני הסיכונים בעליית ערך הדולר, אבל להתחזקות השקל תופעות לוואי שעלולות להיות הרסניות לכלכלה. בנק ישראל מוטרד, ובצדק. ההשקעות הזרות בישראל הגיעו ל־11.5 מיליארד דולר ב־2013, מתוכם 7.6 מיליארד דולר היו מאקזיטים בהיי־טק. לשם ההשוואה, מדובר בנתח שמהווה 4% מהתל"ג, או לחלופין השפעתו היא יותר מפי שלושה מהשפעת הגז, שאותה מנסה בנק ישראל לקזז באמצעות רכישה מתוכננת של 3.5 מיליארד דולר לשנה.

רופאי האליל מגיחים

למחלה הזו בנק ישראל צריך למצוא תרופה. וכמו במחלות סבוכות רבות, גם כאן צצים בתקשורת כל רופאי האליל ומציעים לבנק ישראל פתרונות קסם. לפעמים "המומחים" מצביעים על הספקולנטים כ"אשמים" במצב השקל. זוהי שטות פופוליסטית כמובן. הספקולנטים לא מוכרים דולרים. זה נעשה לרוב בידי יצואנים או דרך אקזיטים בהיי־טק. הספקולנטים, אם כבר החליטו להתעסק עם שקל, קונים דולרים בכל מיני אפיזודות ספקולטיביות של כמעט מלחמה בסוריה, או עקב חשש מהנחיות של בנק ישראל.

הגירעון המסחרי הופך לסיפור מרכזי בשוק המטבעות העולמי ויוצר מגמות חדשות ומעניינות. אנחנו בצד הנכון של הפרוסה, אבל יש לזה מחיר בדמות לחץ על השקל להתחזק באופן מתמיד.

הכותב הוא סוחר מט"ח בחדר העסקאות של לאומי שוקי הון

השורה התחתונה