הון אנושי: אמנות או חנות

הזמן: צהרי שישי. המקום: הגלריה לאמנות בכניסה לאוניברסיטת תל אביב, שמנהלת הפקולטה לאמנות - כלומר, מלבד בארבע השנים הקרובות, שבהן היא תהיה בשליטתו של טייקון הנדל"ן יגאל אהובי. אהובי שכר אותה מהאוניברסיטה, ובשבוע שעבר פתח בה את תערוכת "המגדל הבוער", שמציגה חלק מאוסף האמנות שלו. תערוכות נוספות מבית אהובי יוצגו בה בעתיד.

חכירת המוזיאון האוניברסיטאי עוררה ביקורת חריפה מצד איגוד האמנים הפלסטיים ומצד אמנים רבים, ובהם ראש המדרשה לאמנות בבית ברל דורון רבינא והאמנית המוערכת סיגלית לנדאו, שאהובי מחזיק באוסף שלו גם כמה מעבודותיה. המבקרים טוענים שנעשה פה מחטף של נכס ציבורי ושחלל של גלריה אוניברסיטאית לא אמור לשמש להשבחת הערך של אוסף פרטי. גם תמורת דמי שכירות. אספנים, טוענים המבקרים, צריכים להתחרות על חלל במוזיאונים יוקרתיים, לא לקנות אותו.

יגאל אהובי וגלית גוטמן | צילום: רפי דלויה

אם זה מצלצל לכם מוכר, אולי זה בגלל המאבק שהתנהל לפני שנים, כשסמי עופר הציע לממן אגף חדש במוזיאון תל אביב תמורת קריאת המוזיאון כולו על שמו. הביקורת הציבורית על ההסכם הביאה לבסוף לביטולו.

ואולם, לביקורת הנוכחית לא כולם שותפים. לדוגמה, הרבה בעלי גלריות, אוצרים ודמויות מוכרות מהצמרת העסקית הגיעו לפתיחת התערוכה, וכך גם כמה אמנים ובאופן מפתיע גם יו"ר מרצ זהבה גלאון. לו נדרשתי, הייתי מנחש שגלאון דווקא תתייצב בראש המוחים על הפקעת חללים ציבוריים והכתבת הטעם האמנותי בידי ההון. אבל הייתי טועה, כי היא דווקא היתה שם וכרכרה סביב אהובי.

איליק רוז'נסקי

התערוכה עצמה, שאצרה שרית שפירא, היתה מרשימה וכללה עבודות של אמנים מהמובילים בעולם. בין היתר הרשימו אותי כמה ביטויים שנדפסו בהגדלה על הקיר בפתח התערוכה וקיבלו בעיניי משמעות אירונית - משפטים כגון "כתיבה ספרותית ביקורתית" או "העיוורון וראיית המחשכים הם מן התמות החוזרות של שיח האמנות". וגם היתה שם ביקורת על גורדי שחקים שהופכים למגדלי רפאים. ספק בדיחה אירונית על חשבון בעל הבית החדש, ספק מס שפתיים מעוקר לדרישת יושרה אמנותית.

ליד ציור ענק של נערה אפריקאית, של האמנית מרלן דומה, פגשתי את נשיא האוניברסיטה פרופ' יוסף קלפטר. שאלתי אותו למה האוניברסיטה הסכימה לזה, והוא אמר "אני נהנה מהתערוכה, אתה לא?" ומיד פנה אל מישהו אחר. כשניגשתי אליו שוב בחוץ הוא אמר: "עכשיו אני שותה אספרסו, תיהנה מהקפה". נהניתי, ונהניתי גם מהשמפניה הצרפתית, ושקלתי ליהנות גם מיין הרוזה האיכותי.

יוסף קלפטר | צילום: רפי דלויה

ליד אחד הפסלים בתערוכה פגשתי את דוד פתאל, מייסד רשת מלונות פתאל. שאלתי אותו למה הוא לא מתחיל גם לאסוף אמנות, והוא אמר: "אני לא מבין בזה. לא יודע מה צריך לקנות. צריך לזה גישה, חינוך. אני יותר בקטע של גוד טיים".

הפרסומאי רמי שלמור, שאותו פגשתי אחר כך, אמר לי: "עזוב אותך מהטעם של אהובי באמנות. תראה איזה טעם יש לו בנשים".

בת זוגו החדשה של אהובי, הדוגמנית גלית גוטמן, עמדה לידו בכניסה כשפגשתי אותו. אהובי טוען שהוא מתרחק מהתקשורת ושלח אותי אל ידיד נפשו, מנכ"ל דלק נדל"ן לשעבר איליק רוז'נסקי. בעבר אהובי תיווך בעסקאות רכישת נדל"ן של החברה בלונדון, לפני תקופת הסדרי החוב והתספורות. "הנדל"ן בלונדון בשיא היום", רוז'נסקי אמר לי, "בעלי האג"ח היו צריכים להתאפק ולא ללחוץ אותנו לפינה, ואז הם היו מקבלים את כל הכסף. לפעמים צריך סבלנות". נזכרתי מה אלפרד אקירוב אמר לי במדור זה לפני שנתיים, בתקופת הסערה סביב דלק נדל"ן: "איליק רוז'נסקי לא מבין מהחיים שלו. הוא לא ידע מה הוא קונה. הוא הקשיב ליגאל אהובי, שסובב אותו ועשה על כולם קופה". ביציאה מהגלריה פגשתי את יפעת גוריון, האקסית הטרייה של אהובי וגרושתו של עידן עופר, שמנהלת כיום את פרויקט האמנות צבע טרי. היא באה לפרגן לבן זוגה לשעבר. אהובי, גם יחסים הוא מסיים בסטייל.