ביקורת הופעה: הרבה יותר מהופה היי

האולם בזאפה במוצאי שבת מלא מפה לפה, וחמשת הנגנים שעל הבמה מנגנים דקה ארוכה עד שכוכב הערב יגאל בשן מצטרף. בשיר הראשון, "שלום לך מולדת", בשן מערבב שיר נוסף, "בואי נעשה לנו חג", שניהם בביצועים רגועים ונעימים. זו פתיחה מייצגת - גם הרפרטואר הרחב שמתערבב בתוך עצמו וגם התחושה הקלילה שבערב. את "קפה אצל ברטה" בשן ספק שר ספק מקריא, והקהל משלים אותו בשירה. התוצאה יפה. בין השירים בשן שוזר אנקדוטות מחייו, סיפורים מצחיקים ופרטי טריוויה למעריצים המושבעים. בכל זאת, בגיל 63 הוא כמעט סוגר יובל על הבמות, ויש לו הרבה מה להציע.

הקהל משחק תפקיד חשוב בהופעה, וממש אפשר להרגיש איך הוא נמס מכל מחווה ואנקדוטה על הבמה. רובו מעל גיל 40, ואפשר לשמוע מכל הכיוונים נשים שאומרות כמה הוא חמוד ומתוק. וזה נכון. יגאל בשן חמוד, אלגנטי ומלא בכריזמה. יש משהו כובש בשירה הלא מתאמצת שלו ובסיפורים נטולי הגינונים. זיכרונות מעוזי חיטמן משתלבים בסיפורים על מפגשים עם ישראלים בחו"ל ועם רפרנסים למאסטר שף ולרני רהב, והקהל רוצה עוד.

יגאל בשן בהופעה. הקהל נמס מכל מחווה ואנקדוטה | צילום: נמרוד גליקמן

אם בתחילת ההופעה נדמה שהלהקה, הנקראת Live, היא רק משענת לשירה ולנוכחות של בשן, ככל שההופעה מתקדמת העיבודים משתכללים, וכלים שונים לוקחים את ההובלה. דוגמה טובה היא הביצוע המצמרר ל"עכשיו התור לאהבה", שמתחיל בניגון אקורדיון ובפריטות קלות על הגיטרה האקוסטית. נחמד שלצד להיטים גדולים בשן בוחר לבצע שירים אהובים עליו במיוחד שלא זכו להצלחה, כמו "פינה שקטה". ובכל זאת, השירים שגונבים את ההצגה הם אותם שירים על־זמניים כמו "סיון" או "ציפור קטנה בלב", שהיה שיא ההופעה. אפילו הצלם שהבהיר בתחילת הערב שהוא לא אוהב מוזיקה ישראלית מלבד "משינה" ושהוא לא יודע אם ישרוד, מחייך אליי ומספר שהוא מופתע שהוא נהנה כל כך.

כמעט כל השירים שמופיעים באלבום "יגאל בשן בהופעה חיה בזאפה", שיצא באוגוסט, בוצעו בהופעה לצד שירים נוספים. אין ספק שהחוויה בהופעה מתעלה על זו שבדיסק, אבל היה נחמד אם היו הבדלים נוספים בפלייליסט. בכל זאת, לבשן יותר מ־30 אלבומים בקטלוג שלו.