האם בית המשפט מוסמך לאסור פרסום תמונות?

הקרב על תמונות הקבלנים האזוקים לא הסתיים, וכמה כלי תקשורת צפויים לבקש את הסרת האיסור הנוגע לתמונות ההשפלה שאירגנה המשטרה לתקשורת. הטענה היא שאין לבית המשפט סמכות לאסור את פרסום התמונה. סעיף 70 לחוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט לאסור פרסום שם או פרט מפרטי החקירה. כיוון שהסעיף עוסק בהגבלת התקשורת, זכות הציבור לדעת, הכלל הוא שיש לפרשו בצמצום. לפיכך, בתי המשפט – אפילו בהסכמת הצדדים – לא יכולים לצנזר תמונות. כלי התקשורת יכולים להסכים או לסרב לבקשת נשות האזוקים להימנע מהפרסום, אבל בית המשפט, לפי טענה זו, לא מוסמך לאסור את הפרסום.

ועדיין כולם מסכימים שמצעד ההשפלה המצולם שאירגנה המשטרה לקבלנים האזוקים היה בזוי ומיותר. ייתכן שדווקא פרסום התמונה יעורר לחץ ציבורי להגביל בחוק את המשטרה לאזוק חשודים שלא לצורך. מדובר ברמיסה בוטה של חזקת החפות של נחקרים שעדיין לא הוגש נגדם כתב אישום.

מנור גינדי מבעלי גינדי השקעות, מובל על ידי המשטרה | צילום: אוראל כהן

בדרך שבין כפר סבא ללוד, בין בית משפט השלום למחוזי, השתבשו כמה הבנות וגרמו לפארסת איסור הפרסום בפרשת קבלני ראשון לציון. שופט השלום מיכה קרשן התיר לפרסם את שמות הקבלנים המעורבים, אבל קבע עיכוב ביצוע על מנת לאפשר להם להגיש ערעור.

בינתיים הגיעו הצדדים להסכמה – לאפשר את פרסום השמות ולהותיר על כנו את איסור פרסום התמונות של הקבלנים האזוקים. מהלך שאליו התגייסו נשותיהם בנפרד – במכתב נרגש לכלי התקשורת.

ואז החלו להתגלגל התקלות. השופטת שירה בן שלמה בבית המשפט המחוזי לא ירדה לעומק ההבנות וההסכמות וקבעה שעיכוב הביצוע יוותר על כנו. החלטה שמשמעותה הותרת איסור הפרסום בתוקף עד להחלטה אחרת. אלא שחלק מכלי התקשורת, בהסתמך על הסכמת באי כוח הקבלנים פרסמו את השמות ונקלעו שלא בטובתם להפרת צו. פרקליטי "גלובס" יורם מושקט ומנחם אברהם מיהרו להעמיד את השופטת בן שלמה על אי ההבנה והיא מיהרה לתקן את החלטתה ולהכשיר בדיעבד את הפרסום.

לא רק התמונות, גם איסור הפרסום על השמות צריך לעבור רוויזיה. וגם לכך, המקרה הנוכחי צריך להוות תמריץ: מדוע חשבו שזה בסדר לפרסם את שמו של רועי בר, עורך דין בעל מוניטין, ולהגן דווקא על הקבלנים. שמו הטוב של עורך דין הוא נכס יקר לא פחות ויש שיגידו אפילו יותר.