אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה הופך אותנו למצליחנים?

מה הופך אותנו למצליחנים?

ואיך זה קשור לקבוצה הלאומית שלנו

13.02.2014, 09:15 | שיזף רפאלי

משרד המשפטים השיק לאחרונה קמפיין נגד גזענות. על רקע צלילי ההמנון מוקרנות תמונות דרמטיות ומוקראים מסרים בגנות אפליה. המסר ההומני נראה מובן מאליו ועומד מעל לכל מחנאות: "אפליה היא עבירה על החוק. יחד נלחמים בה. עוד לא אבדה תקוותנו", נאמר בתשדיר. איננו רוצים להבדיל בין אנשים על רקע מוצאם או דתם.

קראו עוד בכלכליסט

ואולי דווקא כן?

בזירה האמריקאית יש קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות שמצליחות הרבה יותר מאחרות: אלה הם אמריקאים ממוצא יהודי, סיני, הודי, איראני, לבנוני, קובני או ניגרי וכן אמריקאים המשתייכים לכנסייה המורמונית. היהודים הם רק 2% מכלל אזרחי ארצות הברית, אבל מאיישים שליש מן המושבים בבית המשפט העליון, זוכים בשני שלישים מפרסי טוני במוזיקה ומהווים שליש מכלל זוכי פרס נובל האמריקאים.

אילוסטרציה, צילום: shutterstock אילוסטרציה | צילום: shutterstock אילוסטרציה, צילום: shutterstock

שיעור הקבלה של תלמידים ממוצא סיני לבתי הספר הכי יוקרתיים גבוה פי שלושה מזה של לבנים ופי 30 מזה של היספאנים. יוצאי קובה מצליחים בהכנסותיהם ובשיבוצם במדרג הפוליטי הרבה יותר ממהגרים משאר מדינות מרכז ודרום אמריקה. המורמונים ידועים בהצלחתם הכלכלית. המהגרים מניגריה הם רק 1% מכלל אזרחי ארצות הברית, אבל חלקם היחסי בין בוגרי האוניברסיטאות גדול פי 2.5 מחלקם של הלבנים; יוצאי ניגריה הם גם פחות מעשירית מכלל השחורים בארצות הברית, אבל יותר מרבע מהתלמידים שחורי העור בהרווארד.

את ההצלחה הזאת יוצאים לפענח איימי צ'ואה (אמריקאית ממוצא סיני) וג'ד רובנפלד (אמריקאי ממוצא יהודי), בני זוג ופרופסורים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל. בספרם "The Triple Package: How Three Unlikely Traits Explain the Rise and Fall of Cultural Groups in America" (החבילה המשולשת: איך שלוש תכונות מסבירות את עלייתן ונפילתן של קבוצות תרבותיות באמריקה) מנסים צ'ואה ורובנפלד לברר מה יש לקבוצות האמריקאיות האלה שאין לקבוצות אמריקאיות אחרות. לא מדובר בתזה גזענית מן הסוג הישן - אחרי הכל מזוהות כאן קבוצות מגוונות של לבנים ושחורים, אסייתים והיספאנים - אבל בכל זאת, מועלות כאן טענות מפלות.

צ'ואה ורובנפלד מגדירים חבילה משולשת של תכונות פסיכולוגיות שגובלות בתסביכים ושהמזיגה (המעט פרדוקסלית) של שלושתן היא, לדעתם, המרשם להצלחה: תחושת עליונות, חוסר ביטחון ויכולת איפוק ניכרת. במילים אחרות, הדרך להצלחה היא להאמין שאתה ובני ביתך משתייכים לעם סגולה, אבל גם להרגיש שאתם נרדפים ומקופחים, ובלבד שתהיה מסוגל לדחות סיפוקים.

החבילה המשולשת הזאת, מדגישים צ'ואה ורובנפלד, זרה למסורת המיינסטרים האמריקאית העכשווית. החתירה של הפוליטיקלי קורקט לשוויון, החינוך האמריקאי לביטחון עצמי והנהייה העדכנית אחרי צרכנות ונהנתנות - כולם פועלים נגד הצלחה. לכן, הם טוענים, קבוצות המיעוט המיוחדות מצליחות על חשבון השאר. יכולתן יוצאת הדופן אינה חסינה או מובטחת לעד, אבל שלושת הדורות הראשונים של משפחות ההגירה האלה כנראה משכילים לחנך את ילדיהם על ברכי התפיסה המשולשת.

התזה של צ'ואה ורובנפלד, המבחינה בין תרבויות, לא מתיישבת עם תפיסות של רב־תרבותיות. אין זה פלא שאך יצא הספר וכבר קומם עליו גל של תגובות זעם. כמו ספרה הקודם של צ'ואה, "המנון הקרב של אמא נמרה", שעסק באמהוּת הסינית, הספר החדש מעלה את חמתם של קוראים הקוצפים על שלילת האידאולוגיה של שוויון.

אצלנו אין שום מחסור בתחושת רדיפה, ומספיק אנשים מאמינים שאנחנו עם סגולה, אבל בהחלט חסרות לנו ההסתפקות במועט והנכונות לדחות סיפוקים. אולי זה מה שעומד בינינו לבין ההצלחה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
מאמין בדרכו
המצליח הוא אדם המאמין בדרכו וחותר לביצוע משימותיו. לא תמיד הוא מצליח ובדרך כלל יש הרבה המנסים להטותו מדרכו באומרם שלא יצליח אבל הדבק במטרתו בדרך כלל מצליח. העם היהודי נחשב לעם עקשן וקשה עורף וזאת לא רק בגלל שבני ישראל לדורותיהם סבלו מרדיפות הגויים אלא שהיתה להם מטרה חשובה שידעו להאבק למענה והיא :לשוב לארץ ישראל. עם ישראל תמיד ידע שהוא העם הנבחר ובגלל זה הוא נרדף אבל הביטחון העצמי שלו גבר על הסביבה העוינת בה נמצא. שילוב התכונות הללו והשאיפה להשרד הוא שגרם ליהודים להצטיין \ללמוד ולרכוש ידע כי הרבה ברירות לא היו ליהודים. היהודי חוסך אוכל מפיו כדי ללמוד ולהגיע לשלמות עצמית לעומת חלק מהגויים שההווה הוא בראש מעייניהם והעתיד רחוק מהם.
הגדי , תל אביב  |  15.02.14
10.
אני דווקא מסכים איתם
עובדה שברוסיה היתה אפליה נגד היהודים והם היו צריכים להיות בעלי ממוצע ציונים יותר גבוה כדי להיתקבל לאוניברסיטה, וזה כמובן פעל לטובתם - הם היו צריכים לחרוש ולא להשתכר עם החבר'ה. עובדה שגם בארץ העולים מרוסיה יודעים שאין להם עתיד בחברות ממשלתיות כי ועד העובדים לא בדיוק אוהד אותם, אז הם קורעים את התחת ומגיעים להייטק במקום לשחק שש-בש בתע"ש. גם תחושת עליונות לא חסרה לנו. אבל זה שהיהודים היו מיעוט נרדף ומדינת ישראל שנואה על כל שכניה, לא משפיע על התנהגות האוכלוסיה בארץ. כל עוד אין אפליה אישית נגדי אני לא מרגיש מקופח ולא אשתדל להיות יותר טוב מאחרים.לכן אל תהיו בסרט שישראל הולכים להיות מדינה יותר מצליחה מאחרות לאורך זמן. אם כבר, אז להיפך - התרבות הלבנטינית בארץ אוכלת אותנו מבפנים.
14.02.14
לכל התגובות