שבועת הבנקאים בהולנד תנסה להשיב את האמון לענף המושמץ

"אני נשבע שבמגבלות המשרה שבה אני מחזיק בסקטור הבנקאות, אבצע את תפקידי בצורה אתית ובזהירות; שהאינטרסים של לקוחות הבנק בסביבה העסקית יעמדו תמיד במרכז; שלא אשתמש לרעה בידע שברשותי; ושאני מכיר במחויבותי לחברה ההולנדית".

המילים האלה הן חלק משבועה שאליה מתחייבים בימים אלה כ־90 אלף בנקאים הולנדים במטרה להחזיר במעט את האמון שאבד במערכת הפיננסית־בנקאית בהולנד. היא גם נועדה להעניק להתאחדות הבנקאים ההולנדים שיניים - במקרה שעובדים בסקטור יפרו את שבועתם הם ייענשו על ידי ההתאחדות ועל ידי הבנקים עצמם בבתי דין של המגזר. העונשים יכללו השעיה, קנסות כספיים כבדים ואפילו סילוק מהמגזר כולו על ידי רשימה שחורה של בנקאים שסרחו - כך לפחות על הנייר.

"הציבור הרחב בהולנד, בדומה לשאר העולם, איבד את האמון שלו במגזר הבנקאי", אומר ל"כלכליסט" כריס בוינק, יו"ר התאחדות הבנקים ההולנדיים ומי שכיהן עד לאחרונה כמזכיר הכללי של משרד הכלכלה ההולנדי. "אנחנו מודעים היטב למשבר האמון הזה", הוא מציין.

בוינק מבהיר ששבועת הבנקאים היא לא "קלף מנצח" בעיניו. המטרה של השבועה, לדבריו, היא "להראות שאנחנו מבינים את התפקידים החשובים שבנקים מבצעים בחברה ואת האחריות שהם נושאים כלפיה, כסקטור וגם כבנקאים אינדיבידואליים".

תובנות חדשות

בוינק שוקל את המילים שלו בקפידה. כראוי לפוליטיקאי משופשף הוא יודע היטב שהשבועה החדשה של הבנקאים ההולנדים עלולה להפוך אותו לבדיחת היום אם ישחרר הבטחות שהמגזר לא מסוגל לעמוד בהן.

אם לשפוט מהשנים האחרונות, הרי לבוינק מצפה משימה לא פשוטה בניסיון להחזיר את אמון הציבור בסקטור הבנקאות ההולנדי. אחת הפרשיות האחרונות שמעידות על כך היא מעורבות ענק הבנקאות ההולנדי ראבובנק בשערוריית הטיית ריבית הליבור. העומדים בראש הבנק, שנקנס באוקטובר האחרון ב־774 מיליון יורו על מעורבותו בפרשה, כבר נטלו את השבועה.

יו"ר התאחדות הבנקים כריס בוינק: "אנחנו מצפים שבנקאים ימצאו את עצמם עומדים מול בנקאים אחרים שיבהירו להם שאם הם רוצים לעבוד איתם, עליהם לאמץ את אותה תפיסה אתית" | צילום: Hermien Lam

בדומה לבנקים אחרים בהולנד, גם ראבובנק לא היסס לפנות לממשלה כדי לקבל סדרה של חבילות חילוץ בשש השנים האחרונות. החילוצים האלו עלו למשלם המסים ההולנדי יותר מ־95 מיליארד יורו - סכום שמקביל לעלייה של 75% בחוב הלאומי של הולנד ביחס לתוצר, או לחלופין, לעלייה של 5.6% בגירעון הממשלתי בהולנד מאז החל המשבר ב־2007.

חבילות החילוץ הנדיבות של הממשלה לבנקים הוענקו חרף העובדה שנכסי הבנקים בהולנד גדולים פי ארבעה מאשר כלכלת המדינה כולה, ולכן אין פלא שהציבור ההולנדי כועס. הנפילה הדרמטית במחירי נדל"ן שהתרחשה בשנים האחרונות וכרסמה בשווי הנכסים של משקי הבית בהולנד, וכן שיעור גדל והולך של מקרי חדלות פירעון במשק מלבים גם הם את הכעס.

בסקר שערך בדצמבר האחרון בית הספר לעסקים של אוניברסיטת ברויקלן, מצאו החוקרים כי רק 34% מההולנדים בוטחים במערכת הבנקאות במדינה, זאת בהשוואה ל־90% מהם ב־2008. משבר האמון והזעם הציבורי הובילו את המגזר לתובנות חדשות.

"ב־2010 סקטור הבנקאות ההולנדי החל לפתח את קוד הרגולציה הפנימית שלו שכולל נושאים רבים, אבל בין הנושאים הללו היתה כלולה גם ההתחייבות ליטול שבועה מוסרית בקרב חברי הדירקטוריונים של בנקים ונושאי תפקידים בכירים", מספר בוינק. קוד הרגולציה הפנימי הוא "הצהרה מוסרית שהדגישה את ההתנהגות והעקרונות המנחים שאותם בנקים והאנשים שעומדים בראשם צריכים ליישם", הוא מפרט.

קוד הרגולציה הפך לבסיס שעליו נבנתה שבועת הבנקאים ההולנדית, לאחר שראשי הבנקים החליטו להרחיב את תוקפו מחברי דירקטוריונים לכל הענף. "אנחנו המדינה הראשונה שעושה דבר כזה למגזר שלם", לא מסתיר בוינק את גאוותו.

הניסיון להיעזר בשבועה כאמצעי לשקם את האמון במערכת מתרחש ברקע ימים לא פשוטים בכלכלה ההולנדית. בסוף נובמבר האחרון איבדה המדינה את דירוג האשראי המושלם שלה מסוכנות הדירוג סטנדרט אנד פור'ס (S&P). במקום ה־AAA הנוצץ שהתהדרה בו הולנד בשנים האחרונות, היא תיאלץ להסתפק ב־AA+. למהלך אמנם אין השפעה רבה על שיעורי הריבית שהמדינה משלמת לנושים שלה, אבל הוא מעיד על המצב הרגיש שבו היא נמצאת. ראיה לכך ניתן למצוא בשיעור האבטלה הגואה במדינה בת 17 מיליון התושבים.

השלכות המצב ניכרות גם במפה הפוליטית: חירט ווילדרס, מנהיג מפלגת החופש הלאומנית במדינה, הולך וצובר תומכים באוכלוסייה ועשוי להשפיע בעתיד על החלטות רגולטוריות הנוגעות לבנקים. הבנקאים ההולנדים מבינים שמשהו חייב להשתנות, אבל האם השבועה היא שינוי מספק בתרבות עסקית שמעודדת חלוקת בונוסים מופרזים ורדיפה אחר רווחים מהירים? האם באמת ניתן לשנות מנטליות כזו מבלי לשנות באופן מקיף יותר, מבנית ורגולטורית, את המערכת הבנקאית עצמה?

"אנחנו מקווים שהשבועה הזו תאפשר לבנקאים לאמץ ברוב המקרים תרבות ארגונית מסוימת בתוך הארגון ומחוצה לו", עונה בוינק. "אנחנו מצפים שעם הזמן עובדי הענף ימצאו את עצמם עומדים מול צוותים אחרים שיבהירו להם שאם הם רוצים לעבוד איתם, עליהם לאמץ את אותה תפיסה אתית", הוא מחדד.

לא הניסיון הראשון

לדבריו של בוינק, הבנקים בהולנד כבר מתחילים לבצע שינויים בעקבות השבועה. "בנקים משיקים מוצרים בעלי שקיפות יותר גבוהה, מציגים מידע פשוט וברור ללקוחות ונמנעים מכל הטעיה".

בוינק מדגיש שבקוד הרגולציה הפנימי של הבנקאים יש גם התייחסות למדיניות התגמול בענף. "אנחנו מציעים לשים הגבלה מסוימת על בונוסים ולשנות את האופן שבו הם מוענקים - כלומר לא להתבסס רק על עמידה ביעדים, אלא לדרך שבה הם הושגו".

במקביל לניסיון להשבת אמון האזרחים, הבנקים ההולנדיים נמצאים בתהליך של חיזוק הרזרבות שלהם כחלק מהדרישות החדשות של הנציבות האירופית. בוינק סבור ששבועת הבנקאים היא חלק מתוך הסדר החדש במגזר. "השבועה היא חלק חשוב מחבילה מקיפה יותר, אבל רק חלק מהחבילה", מציין בוינק.

אף ששבועת הבנקאים ההולנדית היא ייחודית בנוף הגלובלי, היא לא הניסיון הראשון לרתום את אמצעי השבועה ליצור שינויים במגזר הפיננסי. באפריל 2009, בהשפעת המשבר הטרי, יצאה קבוצה של סטודנטים מבית הספר לעסקים באוניברסיטת הרווארד עם שבועה אתית משל עצמה, שאותה היא מפיצה בשנים האחרונות ברחבי אמריקה והעולם.

מחברי השבועה, שההתחייבות אליה היא על בסיס התנדבותי, מאמינים כי יש לה כוח לשנות התנהגות של מנהיגים עסקיים. אבל ההיסטוריה מלמדת שרוב האנשים נוטים להפר את השבועות שהם מתחייבים אליהן.

חרף העובדה שהסיכויים נגדו, בוינק מנסה לשמור על אופטימיות. "חשוב לנו שהציבור יבין שמשהו משתנה במערכת הבנקאית", הוא מתעקש. "אנחנו בהחלט רוצים לשנות דברים. אנחנו לא מעוניינים שהתרחיש של חילוץ בנקים על חשבון משלם המסים יחזור על עצמו. אנחנו רוצים בנקים הגונים, אתיים ומסוכנים הרבה פחות משהיו בעבר. אנחנו נשתמש בסנקציות שיעמדו לרשותנו בכל הזדמנות של הפרת השבועה. עבורנו זה עניין רציני".